קרררנבל בשוויץ

יש אירועים ברחבי העולם שמצדיקים נסיעה מיוחדת. אם אתם מחפשים יעד לטיול קצר ומלהיב באירופה בחודשי החורף, אני ממליצה לנסוע לשווייץ, לקרנבל השווייצרי, הפסנאכט (Fasnacht). קרנבל בשווייץ? מוזיקה, ריקודים וחגיגות עד אור הבוקר בארץ השעונים המדויקים, למרגלות האלפים הקרירים והשלווים? זה נשמע כמו אוקסימורון, אבל אין כאן טעות, אכן קרנבל בשווייץ.

מסורת שוויצרית

המדריך המהיר מתי: בלוצרן – 11-7 בפברואר (מיום חמישי בחמש לפנות ובקר), בבזל – 21-18 בפברואר (מיום שני בארבע לפנות בוקר). הגעה: אם פניכם מועדות ללוצרן, הכי פשוט לטוס לציריך ובשדה התעופה לעלות על רכבת למרכז לוצרן (כ-45 דקות נסיעה ברכבת). אם אתם נוסעים לבזל, תוכלו לטוס לשדה התעופה של בזל (יורופורט, על גבול צרפת). יש טיסות ישירות מישראל. איפה לישון: מומלץ ללון במרכז, בסמוך למוקדי האקשן, הרי זו בעצם הסיבה שבגללה באתם. כך תוכלו להיכנס למלון או לדירה ששכרתם בכדי לנוח ולהתחמם. מלון Hotel Rebstock Luzern נמצא כחמש דקות הליכה ממרכז העיר והוא מעניק תמורה מצוינת עבור המחיר. הוא מספיק קרוב למתרחש כדי לבוא וללכת בחופשיות ומספיק רחוק כדי שתוכלו גם לישון בשקט. ויש במלון מסעדה טובה בשם Wirtshuus. מה לאכול: לכבוד הקרנבל הקונדיטוריות ברחבי העיר מוכרות מאפה מסורתי ייחודי לקרנבל של לוצרן. זו מעין סופגניה, בשם Fasnachtsküchle, העשויה מבצק שמרים. יש גם סופגניה כזו קטנה יותר בצורת חצי עיגול, ממולאת באגוזים, קינמון ותבלינים ושמה zigerkrapfen. היא מתאימה בדיוק לשעות הבוקר המוקדמות, אחרי לילה של בילויים. לאתר פסנאכט לוצרן לאתר פסנאכט בזל

מקור המלה fasnacht בשילוב המליםFast (בגרמנית: צום) ו-nacht (בגרמנית: לילה). הכוונה היא למסיבה הלילית הנערכת לפני צום הלנט, שבו אסרה הכנסיה אכילת בשר ודברי מתיקה, שתיית אלכוהול וקיום מסיבות. כאמור, לפני תחילת התענית היה מקובל לערוך מסיבות גדולות שנועדו לשמח את לב הנוצרים לפני ימי הסבל. בנוסף, יש שגורסים כי החגיגות נועדו לחסל את האוכל שהצטבר במחסנים.

במקומות שונים בעולם חוגגים את הימים הקודמים לצום בדרכים שונות; והפסטנאכט הוא הקרנבל שהתפתח באזורים הדוברים גרמנית. הוא מקובל בקנטונים הגרמניים של שוויץ, בכמה אזורים בגרמניה (בעיקר בבוואריה, באזור היער השחור), בצרפת (בחבל אלזס) ובמערב אוסטריה.

הפסנאכט נטוע עמוק בתרבות ובמסורת השוויצרית. הוא מתקיים מדי שנה בתחילת פברואר, כשהשוויצרים יוצאים לרחובות בהמוניהם, על טפם וזקניהם, לבושים בתחפושות ססגוניות, מקיימים תהלוכות, חוגגים ורוקדים במשך ארבעה ימים לצלילי תזמורות.
בשוויץ יש שני מוקדים עיקריים בהם הפסנאכט מתקיים: בעיר לוצרן (השנה הוא ייערך ב-7-11 בפברואר) וכשבוע לאחר מכן בבזל (ב-18-21 בפברואר) וקיימת מעין תחרות בין שתי הערים על כתר הקרנבל המנצח.

תחפושות מושקעות בעבודת יד

כשניסיתי לברר מראש לאיזה קרנבל כדאי ללכת, נתקלתי שוב ושוב באבחנה הבאה: הקרנבל בבזל (Basel) גדול יותר וממוסחר יותר, ואילו זה שבלוצרן (Luzern, ושם הקרנבל הוא Luzerner Fasnacht) הוא בעל אופי מקומי ואותנטי יותר. לא היה לי קשה להחליט: המלים "מקומי", "עממי" ו"מסורתי" מהלכות עלי קסם. וכך, בערב יום רביעי, הגעתי לעיר לוצרן. החגיגות מתחילות ביום חמישי בשעה חמש לפנות בוקר. ואם אתם חושבים שאין הרבה משוגעים שיוצאים לקור העז של אמצע פברואר בשעה החשוכה והבלתי הגיונית הזו – אז נכונה לכם הפתעה.

רבבות אנשים עומדים ומחכים לשעה חמש בדיוק, שבה מגיעה סירה מסורתית, הנושאת את הדמות האגדית השווייצרית פריצ'י (Fritchi) ואשתו – הקמעות של הקרנבל – אל המעגן של העיר העתיקה. או אז נשמעת יריית הפתיחה, וזיקוקים וקונפטי נורים לשמים. השקט וההמתנה מתחלפים בתוך שנייה ברעש אדיר של עשרות תזמורות המתחילות לצעוד ולנגן יחדיו ברחובות העיר העתיקה. התהלוכה עוברת בטיילת שעל גדות אגם לוצרן (בגרמנית: Vierwaldstättersee). לצד המוזיקה, העיקר הוא התלבושות. לא רק הנגנים מתחפשים, אלא ממש כולם. והתחפושות – לא פחות ממדהימות.

לפני שנסעתי תיארתי לעצמי שמדובר במעין מסיבת פורים גדולה, אבל אי אפשר להשוות לחגיגות פורים שלנו. הרחובות מלאים אנשים, שמחים וחוגגים, לבושים בתלבושות מרהיבות, שלא מפסיקות להפתיע ולהרשים.

חלק מהתחפושות הן של דמויות מפחידות למדי, חלק הן של דמויות המוכרות לבני המקום (פרודיות על פוליטיקאים ומפורסמים מקומיים), חלקן המצאות מקוריות וססגוניות וחלקן פשוט תחפושות רגילות. כמה וכמה פעמים פניתי לאנשים ושאלתי אחוזת השתאות – מי עשה לכם את התחפושת, והתשובה הייתה תמיד: אני, או אני ואשתי יחד. מאחר שבכל פעם התקשיתי להאמין, המשכתי לשאול. פגשתי אישה אחת שכל התחפושת שלה הייתה סרוגה: בגדים, אביזרים ואפילו האופניים שעליהן רכבה לבושות במעין מעיל סרוג. ממש יצירת מופת. היא סיפרה לי שהיא סרגה את התחפושת (כולל זו של האופניים) במשך כשנה.

תלבושת של אינדיאני, שמרחוק נראית סטנדרטית, התגלתה כמלאכת מחשבת של רקמת חרוזים עדינה ומורכבת מאוד. שוב נדהמתי ושוב לא התביישתי ושאלתי מאיפה? איך? הסתבר שהוא אמן של ממש, ושבתום הקרנבל חלקים מהתחפושת שלו יוצגו בתערוכה במוזיאון בעיר.

חלק מהתחפושות הן המצאות מקוריות וססגוניות וחלקן תחפושות רגילות אבל כולן נעשו בעבודת יד. צילום: שלומית יפת-ביאליק

תחפושות בקבוצות

אך האמן הוא יוצא דופן. אנשים "רגילים" משקיעים ימים רבים ומאמץ כביר כדי להכין תחפושות מרשימות ויפהפיות במו ידיהם. חלק מהתחפושות "באות בקבוצות", כלומר: כמה חברים או בני משפחה חולקים תחפושת דומה או זהה, או תלבושות בעלות מוטיב קבוע סביב נושא מרכזי. כל המשפחה ללא יוצא מהכלל מחופשת – מהסב הזקן ועד התינוק בעגלה, וזה כולל גם את העגלה. חלק מתחפושות פשוטות יחסית: שודדי ים, ליצנים, פטריות ופרחים, וחלק מהן כוללות תפאורה ניידת, מוזיקה וציוד. אין סוף לדמיון וליצירתיות.

אחרי החגיגות של שעות הבוקר המוקדמות, הקרנבל נרגע משהו, עד לשעה 14:00 בצהריים, אז מתקיימת תהלוכה גדולה ועתירת משפחות. אחרי התהלוכה, נמשכת מסיבה עד שעות הערב המאוחרות. בימים שישי ושבת הקרנבל ממשיך במינון רגוע יחסית; התזמורות ממשיכות לצעוד ולנגן בבמות בעיר העתיקה. ובשבת אחרי הצהריים שוב מגיעים אנשים לעיר, ושוב יש מסיבות ותהלוכות. כל הזמן תראו תלבושות חדשות שלא ראיתם קודם. יום ראשון הוא מעין יום הפוגה, לקראת הגארנד פינאלה של יום שני – התהלוכה המרכזית שנמשכת מהצהריים עד הלילה.

כדאי לתכנן את הנסיעה כך שתהיו בקרנבל לכל הפחות באירועי הפתיחה ביום חמישי לפנות בוקר, או בתהלוכה הגדולה ביום שני. אם אתם רוצים להיות בשניהם כדאי לשלב טיולים באזור.

האם השוויצרים "הקרים" יודעים לחגוג?

אז מה עושים בקרנבל? "מתערבבים" בקהל הרבה והשמח, צועדים אחרי התזמורות, שותים משקה חם או בירה, ובעיקר סופגים את האווירה. מצב הרוח מרומם בכל מקום. השיחה עם אנשים זרים זורמת באופן טבעי, וכולם שמחים ומחייכים. העובדה שהייתי עם הילה – בתי בת תשעת החודשים שהייתה עלי במנשא – שברה מחיצות וכך מצאתי עצמי משוחחת עם אנשים רבים בחופשיות רבה. ואני לא הייתי היחידה עם ילדה קטנה באמצע הלילה.

הפסטנאכט השוויצרי הוא המשפחתי בחגיגות הקרנבל. כי בשוויץ כמו בשוויץ – גם החגיגות רגועות, וכך לצד הטירוף של המוזיקה והתחפושות, יש תחושה נעימה של ביטחון. אין שיכורים, אין מהומות ואין מקום לפחד, הרי בכל זאת מדובר בשוויץ.

ולשאלותיהם של רבים: האם השוויצרים "הקרים" יודעים לחגוג? התשובה היא בהחלט כן. האם הדימוי הקפדן והיבש שדבק בהם הוא חסר בסיס? או שמא קרנבל הפסנאכט הוא היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל? על כך אין לי תשובה. זה גם לא ממש משנה, העיקר ששמח.

השוויצרים יוצאים לרחובות בהמוניהם, לבושים בתחפושות ססגוניות, חוגגים ורוקדים במשך ארבעה ימים. צילום: שלומית יפת-ביאליק

טיפים לחוגגים

1. קר. ממש קר. חישבו על שיא החורף בשוויץ באמצע הלילה. הביאו ביגוד מתאים – מגפיים עבות, גרביים תרמיות, שכבות של בגדים וכמובן השילוש ההכרחי – כובע, צעיף וכפפות.

2. אם אתם נוסעים עם ילדים קטנים, הביאו להם מחממי אוזניים. בחנויות כלבו בעיר נמכרים בזמן הקרנבל מעין מחממים כאלה בצורת אוזניות, המיועדים לילדים.

3. טיולים בסביבה: לוצרן היא יפה מאוד, היא שוכנת על שפת אגם לוצרן ויש סירות המציעות שיט באגם יחד עם עלייה ברכבלים להרים שמסביב. שני הרים ידועים קרובים לעיר: הר פילאטוס (Pilatus) והר ריגי (Rigi). על הר ריגי אפשר לעשות סקי, לגלוש במעין מזחלת שלג מיוחדת שמתאימה גם לילדים ולמי שלא עושה סקי, או פשוט לטייל על ההר ולצפות בנוף המדהים מסביב.

שלומית יפת-ביאליק – מחברת סדרת מדריכי הנסיעות "המשפחה המטיילת". לאתר

* הקרנבל כבר מתחיל: בואו לחגוג קרנבל אמיתי בשוויץ