קיצור תולדות הזמן

1. מה מקור המילים "Clock" ושעון?

בעברית הופיעה המילה "אורלוגין" במדרש תנחומא (מאה 9 לספירה) ומוצאה ביוונית עתיקה, הורולוגיון (horologion), ובעברית, "מורה שעות", ביטוי שגם השתרש בעברית בראשית הציונות.

המילה Clock נולדה כנראה מהמילים "גלאג" או "קלאק" מהשפות הפרוטו-הודו-אירופיות. אל השפות הקלטיות הקדומות התגלגלה המילה ל"Clocca", והרעש שביטאה היה הנקישה על הפעמון ורעש הפעמון עצמו. הנקישות על הפעמון, שנועדו לקרוא לציבור או לבשר על אירוע הביאו את גלגול המילה לכדי ה-Clock האנגלי ושאר הווריאציות בשפות האירופיות (Klocka, Glocke).

המילה העברית המודרנית "שעון" (וגם מחוג), נולדה במוחו של הרב י"מ פינס, שחבר במהלך השנים לאליעזר בן יהודה בהחייאת השפה. מלבד הדחת הביטוי "מורה שעות" לטובת "שעון" ו"מחוג" המציא פינס גם את "עגבנייה", "ספרייה", "חמצן" ו"מימן".

>> מגזין מטיילים במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה

2. למה יש 60 שניות בדקה?

עוד בימי התרבות השומרית (אזור עיראק של היום, ובתרבות שהקדימה את בבל), לפני למעלה מארבעת אלפים שנה, נעשה שימוש מתמטי בבסיס 60. ספירה מלאה בשיטה זו אינה מסתכמת בכפולות של עשר, כמו בשיטה העשרונית שאנחנו משתמשים בה היום, אלא של שישים. חובבי מתמטיקה אוהבים את המספר, שאפשר לחלקו לשניים, שלושה, ארבעה, חמישה ושישה חלקים ולקבל מספר שלם. המספר 12 מזכיר מאוד את תכונותיו של 60, עם חלוקה טבעית לשניים, שלושה, ארבעה או שישה חלקים שווים.

אי שם בבבל או במצרים העתיקה, אחרי ימיהם של השומרים, חולק היום וגם הלילה ל-12 חלקים כל אחד, אם בשל שימושיות המספר 12 שהוזכרה ואם משום שזה מספר הפעמים הרגיל להתחדשות הירח בשנה. גם המסורת היהודית עורכת חלוקה דומה של "שעות זמניות" – החלק ה-1/12 מפרק הזמן שבין הזריחה לשקיעה ובין השקיעה לזריחה.

השיטה הקדומה של חלוקה על בסיס 60 נכנסה יושמה לצורך חלוקת יחידות זמן רק בסביבות המאה ה-16 לספירה, כשהשעונים נעשו מכניים ומדויקים ביחס לשעונים ההיסטוריים, כדי לפרק כל שעה לחלקים קטנים של דקה. באנגלית המילה דקה (minute) באה מהלטינית "minuta", שמשמעה – מוקטנת. עם השתכללות השעונים ואחרי החלוקה הראשונה והבסיסית של השעה לדקות, באה החלוקה השנייה – ועל כן שמה, שנייה (second).

3. איך מדדו את הזמן בימי קדם?

בימי קדם זוהו הימים, החודשים והשנים על פי השמש, הירח ועונות השנה. ומתי החלו אנשים להתמצא בתוך שעות היום? קשה לשים את האצבע על המועד המדויק, אבל ההערכה היא שכבר בימים הראשונים של האנושות נעזרו בני האדם בסלעים עומדים ובעצמים אחרים כדי שיטילו צל שינוע עם השמש, ויבהיר באיזה שלב ביום נמצא הצופה. המטרה של התקנת ה"שעונים" האלה היתה חברתית בעיקר, ונועדה להגדיר את מועדי הטקסים והאירועים השבטיים. אחד האתרים הקדומים ביותר שעל פי השערת ארכיאולוגים עשויים להעיד על מדידת זמן הוא סטונהנג' (Stonehenge) שבדרום בריטניה, המתוארך לתקופה שבין סוף האלף הרביעי לראשית האלף השלישי לפנה"ס.

סביב 3,500 לפנה"ס, באזור המזרח התיכון כבר היו קיימים עמודי אבן מסותתים, אובליסקים, שאפשרו לעקוב אחר תנועת השמש וכך לדעת את השלב ביום. נראה שמהמאה ה-15 לפנה"ס החלו לבנות שעוני שמש שחילקו את היום ל-12 חלקים. שעון השמש מוזכר אפילו בתנ"ך – בספר מלכים ב', כ' פסוק ט' ("הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אִם-יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת") ובספר ישעיה ל"ח פסוק ח' ("הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה"). השימוש הפעיל בשעוני שמש נמשך בכל רחבי העולם במרחבים ציבוריים, בעיקר עד המאה ה-19, שבה החל השימוש המקיף ברכבות שדרשו דיוק רב הרבה יותר מבעבר.

כמעט לאורך כל ההיסטוריה (עד למאה ה-20), לא היה ברשותם של מרבית האנשים הפרטיים שעון, וודאי שאנשים לא נשאו עמם שעונים מחוץ לבית. ואולם כבר בעת העתיקה נולדו מגדלי הפעמונים, שבאמצעותם יכלו קברניטי העיר לקרוא לציבור לתפילות ולטקסים המוניים. מגדלי הפעמונים הללו השתכללו במקביל להשתכללות טכנולוגיית השעונים, והפכו למגדלי שעון עם מחוגים. אחת הדוגמאות הקדומות ביותר למגדל שעון הוא "מגדל הרוחות" שבאתונה, יוון. במגדל הזה, שמתוארך בין המאה הראשונה לשנייה לפנה"ס, הותקנו שעוני שמש ומים שהראו לציבור הרחב את השעה העדכנית.

עוד במטיילים

* הודו: פסטיבל קומבה מלה 2013: צפו בצילומים המרהיבים

* טיול משפחתי בגאורגיה

* בין כיסונים לשיפודי נחשים: מסע קולינרי לסין

הסטונהנג' הוא אחד האתרים הקדומים ביותר שעשויים להעיד על מדידת זמן. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Matthew Jacques , Shutterstock

4. כיצד הפכה שווייץ למעצמת שעונים?

התיאולוג הנוצרי ז'אן קלווין, אבי הקלוויניזם, שחוקק את החוקה השווייצרית באמצע המאה ה-16, קבע בין היתר חוקי צניעות שאסרו נשיאת יהלומים בפומבי. היהלומנים, חרשי המתכת והצורפים בז'נבה נאלצו למצוא לעצמם תעסוקה חלופית, וזו נמצאה בפיתוח שעונים משובחים. בתוך כמה עשרות שנים התפתחה התעשייה לכדי גילדה מוסדרת, ועם צמיחת המהפכה התעשייתית, יצרו השווייצרים תעשיית שעונים שהגיעה לקצות תבל.

התעצמות נוספת בכוחה של תעשיית השעונים השווייצרית נולדה מתוך השקט שזכתה לו בימי מלחמת העולם השנייה. בשעה שמדינות העולם נלחמו על הישרדותן, השווייצרים הוסיפו לפתח את תעשיית השעונים, וזו נשארה החזקה בעולם עד להטמעת שעוני הקווארץ הדיגיטליים שהדיחו את השעונים המכניים מפסגת המכירות.

5. עד כמה מדויקים השעונים המדויקים ביותר ?

השעון האטומי הומצא כבר בשנת 1949 בארה"ב, בלשכת התקנים הלאומית (NBS), גוף שעוסק בפיתוח טכנולוגיות לשיפור התעשייה האמריקאית. השעון שוכלל לכדי דיוק מרשים ביותר ב-1955 בבריטניה. שעון אטומי יודע "לקרוא" את תדר הקרינה הנפלטת מהאלקטרונים שבאטום. במקרה של האטום "צסיום 133", שבו משתמשים למדידת זמן, שנייה אחת היא קריאה של למעלה מ-9 מיליארד מחזורים. משמעות הדבר היא שבשעון האטומי רמת הדיוק של הצגת הזמן יכולה לעמוד על סטייה של כ-30 מיליארדיות השנייה בשנה שלמה, כלומר סטייה של שנייה בודדת בכל כמה עשרות מיליוני שנים.

אסף בר-שי – כתב ועורך עצמאי, חובב תרבות, רכב וטכנולוגיה

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין מסע אחר במוסף שעונים וזמן , גיליון מרץ 2013

* עכשיו במסע ישראלי: מלון של מיליון כוכבים: טיפים שווים ללינה בשטח

ZOOG-עכשיו ב *: מה תנוחת השינה שלכם אומרת עליכם? בואו לגלות