רגע של יופי: המעצבת הישראלית שהדהימה בשבוע האופנה בפריז

כמעט בלתי אפשר ליפול על כותרת שאינה כוללת את המילים "מלחמה" ו"איראן", אבל בעולם שמחוץ לישראל החיים נמשכים כרגיל – ובימים אלה מתרחש אחד מאירועי האופנה החשובים בעולם: שבוע האופנה בפריז. יש מי שעושים חיל גם שם, ומייצגים את ישראל בכבוד ובהמון יופי – מעצב האופנה קובי הלפרין ומעצבת התכשיטים קרן וולף.

>> גל גדות ורותם סלע גונבות את ההצגה בשבוע האופנה בפריז
>> אנה זק מדגמנת הלבשה תחתונה בפריז. לראות ולהתעלף

התצוגה של מעצב האופנה הישראלי-בינלאומי שחי ופועל כבר שנים בניו יורק, התקיימה בבית האופנה גרנייה, אחד הלוקיישנים היפים והיוקרתיים שמזוהים עם עיר האורות.

הלפרין הציג את קולקציית סתיו-חורף 2026, הנושאת את השם Lumière Nouvelle (או בעברית: אור חדש), והזמין את וולף, מעצבת התכשיטים הישראלית שעיצוביה מככבים תדיר במגזיני אופנה נחשבים מעבר לים ובקרב כוכבות בינלאומיות, ליצור את מכלול התכשיטים לתצוגה – וזאת פשוט אמנות לשמה.

הקולקציה נולדה מתוך מציאות של סערה – מטאפורית מצד אחד ומילולית לחלוטין מצד שני – כאשר הדיאלוג היצירתי בין השניים עוסק בחושך ואור. התכשיטים שיצרה וולף למסלול הם אינם רק על תקן אקססוריז משלימים, מדובר באלמנטים פיסוליים של ממש שמעניקים דרמה ועוצמה ויזואלית ורגשית לקולקציה.

הקולקציה נשענת על סיפור תיבת נוח כדימוי מרכזי – כאשר מתוך ההרס מופיעה יונה עם עלה של זית, סמל לשלום, אמונה והתחלה חדשה. השמש בוקעת ומאירה יום אחר – פנטזיה כמעט מגונה במציאות הלוחמנית שרק הולכת ומסלימה בישראל וברחבי העולם.

מהמקום הזה, שילבה וולף בעיצוביה אלמנטים של גלים, טיפות מים, ענפי זית ומוטיבים של אור. אבני קריסטל שקופות שובצו בתכשיטים כך שישקפו אור כקרני שמש לאחר סערה, והמתכות היקרות עוצבו בקווים אורגניים המדמים תנועה טבעית.

וולף נמצאת ברגעים אלה בפריז, אליה הגיעה רגע לפני פרוץ מלחמת איראן השנייה. "הגעתי ביום שישי בטיסה האחרונה לפריז, והייתי כל כך בלחץ כשהכל התחיל", היא מספרת מעיר הבירה הצרפתית, "הלב ממש חצוי, מצד אחד כל כך מרגש להיות פה, ומצד שני הבנות שלי בבית בישראל, וזאת סיטואציה לא נעימה בכלל".

זה חתיכת דיסוננס – מצד אחד שיא היופי ופסגת השאיפות, מצד שני מלחמה ושיא הפחד.
"ממש. מצד אחד, אני פה בשבוע האופנה בפריז, כשהכל כל כך יפה וזוהר, ואין מילים לתאר את הפאר של המקום הזה. מצד שני, אני צמודה לווטאסאפ, וכל פעם שיש התרעה אני מיד כותבת לבנות ולעובדים שלי. אי אפשר באמת לעוף על החיים במצב כזה, אבל מצד שני אנחנו הנציגות הישראלית היחידה פה. הייתה תצוגה מרהיבה, וזה ממש היה כמו חיבוק ללב".

בסוף יצא שהתצוגה קיבלה משמעות עמוקה יותר מהמתוכנן, בחסות המלחמה החדשה?
"אני מרגישה גאווה להיות פה דווקא בגלל שהכל כל כך מורכב. כמעצבים ישראלים הפועלים בזירה בינלאומית בתקופה מורכבת, יש משמעות עמוקה להמשיך ליצור ולהציג על במה עולמית. באמנות ובאופנה יש כוח לחבר בין אנשים ותרבויות ולהאיר גם בזמנים מאתגרים. עבורי זו אמירה של תקווה וחוסן. בסוף, חלק מהתפקיד שלנו הוא גם לפרוש כנפיים לחופש ולחירות ולחלום לשלום – וזה גם המסר שאני רוצה להעביר לבנות שלי. תמיד יש אתגרים וצריך לצלוח אותם".

מעצבות ומעצבי אופנה בישראל נמצאים במלחמת קיום בשגרה. מאוד קשה להחזיק את הראש מעל המים בתחום הזה.
"להחזיק עסק בישראל זה כמעט בלתי אפשרי. כבר נעשיתי יותר מומחית בניהול משברים, כי כל כמה זמן יש משבר כזה או אחר שצריך לעבור אותו, בצניעות ובזהירות. אני רואה פה בפריז עסקים קטנים שפורחים בזכות התיירות המאסיבית. זה עושה צביטה בלב, גם אצלנו צריך להיות ככה".