האישה שהקדימה את זמנה: פרידה מאסתר שמיר ז"ל
אסתר שמיר הלכה לעולמה בגיל 71 לאחר מאבק בסרטן. היא הייתה מהנשים הראשונות שכתבו, הלחינו וביצעו את שיריהן ברוק המקומי, הרבה לפני שזה היה מובן מאליו. היא סללה דרך לדורות של יוצרות שבאו אחריה, ושיריה הפכו לנכסי צאן ברזל. היום אנחנו נפרדות מאחת מחלוצות המוזיקה הגדולות שלנו
אסתר שמיר, מהיוצרות, הפזמונאיות והמשוררות החשובות והמשפיעות במוזיקה הישראלית, הלכה לעולמה בגיל 71 לאחר מאבק במחלת הסרטן. משפחתה מסרה כי נפטרה "בשקט ובשלווה, מוקפת בבני משפחתה", וסיימה חיים של יותר מחמישה עשורים של יצירה, כתיבה ופריצת דרך.
>> יוצאת אל האור: תכירו את זוהר בנאי, כבר לא רק הבת של
שמיר שנולדה בירושלים החלה את דרכה בלהקת הנח"ל, שם הכירה את בן זוגה ושותפה המוזיקלי הראשון, אפרים שמיר. גם לאחר גירושיהם המשיכו השניים לשתף פעולה, והקשר ביניהם נותר חלק משמעותי מהמסלול האמנותי של שניהם.
היא הקדימה את זמנה. בתקופה שבה הרוק הישראלי נשלט כמעט לחלוטין בידי גברים, שמיר הייתה מהנשים הראשונות שכתבו, הלחינו וביצעו את החומרים של עצמן, ובכך סללה דרך לדורות של יוצרות שבאו אחריה. פריצת הדרך שלה הגיעה ב־1982 עם האלבום "במקום הכי נמוך בתל אביב", שנחשב עד היום לאבן דרך ברוק הישראלי בכלל וברוק הנשי בפרט. הטקסטים שכתבה היו אישיים, חדים ולעיתים פמיניסטיים במובהק; "גבר ללילה אחד", למשל, הציע מבט נשי עצמאי ובלתי מתנצל, שנים לפני שהשיח הזה הפך למיינסטרים.
לצד הקריירה שלה כזמרת-יוצרת, שהניבה קלאסיקות כמו "עברתי רק כדי לראות" ו"במקום הכי נמוך בתל אביב", שמיר הייתה גם פזמונאית מבוקשת וחתומה על כמה מהשירים האהובים בזמר העברי, בהם "חזקה מהרוח", "תחנה של זמן", "תמונה שבורה" ו"היום את צוחקת". היא המשיכה ליצור ולהופיע כמעט עד יומה האחרון, והותירה אחריה גוף יצירה עשיר, אישי וחד פעמי.
פועלה ושיריה הבלתי נשכחים פתחו דלת לנשים אחרות ברוק הישראלי והטביעו חותם עמוק על התרבות המקומית. היא הותירה אחריה שתי בנות ובן זוג, עופר וינטראוב. היי שלום, אסתר. הרוק הישראלי נשמע היום קצת יותר שקט.