"במשך שנים הרגשתי אשמה על ההצלחות שלי"

הסינגר־סונגרייטרית ענת מושקובסקי לא מחכה שיזמינו אותה - היא בונה לעצמה במות, גם מעבר לים. רגע לפני אלבום חדש, היא מדברת על בכי כהרגל יומי, על תחושת אשמה מול הצלחה, על מיקרופון הפוך בשידור חי, ועל הפחד הכי גדול שלה: הכיוון שאליו המדינה צועדת
ענת מושקובסקי (34), מוזיקאית יוצרת. ב-6.1 תוציא את אלבומה הרביעי "89 שניות" ותשיק אותו בהופעה חגיגית ב-17.2 בצוותא תל אביב ותארח את ערן צור. נשואה +1, גרה בגבעתיים.
מה הדבר הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?"
שעשיתי תואר ראשון ושני במדעים מדויקים ולימדתי פיזיקה שש שנים, במקביל להתנעה של הקריירה שלי במוזיקה".
>> "לעבוד עם זהר ליבה כבן זוג זו חוויה מטורפת – שיעור משוגע על אהבה"
מה גרם לך להגיד לאחרונה בקול: "די, נמאס לי"?
"לראות ליינאפים של פסטיבלים שיש בהם 90% גברים ו-10% נשים. המודעות לזה עלתה בשנים האחרונות אבל התהליך איטי".
מה הקללה האהובה עלייך?
"מאז שיש לי ילד קטן אני משתדלת לא לקלל יותר מידי, אבל יש מצב שהכי אוהבת 'ססססעמק'".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"אין יום שאני לא בוכה. הבכי אצלי הוא ויסות ושחרור של רגשות. במקום שהם יתקעו בגוף אני נותנת להם לזרום החוצה כמו מים, ליטרלי".
מה הדבר הכי מביך שקרה לך מול קהל?
"זה היה בלהקה צבאית. הרמתי את המיקרופון שלי הפוך בטקס ממלכתי ששודר לייב בפריים טיים. העליתי לא מזמן סרטון של התקרית הזו לאינסטגרם וזה הסרטון הכי ויראלי שלי אי פעם".
מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"המקום שמדינת ישראל הולכת אליו".
מהי המנטרה שאת אומרת לעצמך כשאת מרגישה שאת עומדת להתפרק?
"אחרי כמה שנים טובות בטיפול פסיכולוגי, אני מתחילה להבין שיצטרך לקרות הרבה מאוד כדי לפרק אותי. אבל כשהפחד הזה עולה, והוא עולה, אני מזכירה לעצמי שהכל זמני ושיש לי על מי לסמוך (עליי!)".
אם היו מביימים סרט על החיים שלך, מי הייתה מגלמת אותך?
"הייתי שמחה לגלם את עצמי. היו לי כמה ניסיונות משחק, בין השאר לסדרה בכאן בשם 'מתיר עגונות' שבה גילמתי אישה חרדית שיוצאת מארון הדת וחוזרת בשאלה. נשארתי עם טעם של עוד".
מי בעינייך הגבר/האישה הכי לוהט/ת על הפלנטה? מי היה גורם/ת לך לעבור צד?
"אסתר פרל. גיתית פישר. מריל סטריפ. אם יש תכונה לוהטת בעיניי זו היכולת של אישה (או אדם) לתקשר במילים בהירות את הרעיונות והמחשבות המבריקות שלה".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"הייתי רוצה להיות פחות רדופה. יותר רגועה. הייתי רוצה לקבל בשלוות נפש את המציאות ואותי".
על מה יש לך רגשות אשם?
"אני חושבת שלקח לי שנים להפסיק להרגיש אשמה על ההצלחות וההישגים שלי. אני פועלת בתחום קשה בצורה בלתי רגילה, ומעטים האנשים שמצליחים לשרוד בו, שלא לדבר על לשגשג בו. בכל פעם שאני קוטפת הישג עולה בי אשמה שאולי 'לקחתי' למישהו אחר. שההגשמה שלי היא על חשבון מישהו. אני עובדת על זה חזק ומשתפרת עם הזמן".
מה חסר לך בחיים?
"ביטחון קיומי. לצערי זה משהו שקשה מאוד להרגיש במדינה שלנו".
מהי ההזדמנות הכי גדולה שפספסת בקריירה שלך?
"הוצאתי שיר בצרפתית שהתפוצץ בזמן מגפה בינלאומית, ובזמן רילוקיישן שעשיתי בצרפת. כל ההצעות שקיבלתי לעבודה בצרפת הפכו לא רלוונטיות כי נכנסנו לעוד סגר ועוד סגר, ואז כבר חזרתי לישראל ונכנסתי להיריון".
על איזה רגע בקריירה שלך את הכי גאה?
"על כל הרגעים שבהם הבנתי ש-no one is coming והפקתי, ניהלתי, שלחתי הודעות, הרמתי טלפונים, יזמתי שיתופי פעולה, התעקשתי, נתתי מעצמי 200%. בזכות הכוח המניע הפנימי שלי, בראתי לעצמי עולם. גאה בעצמי על היכולת שלי לדמיין חזון ועל הנכונות לעבוד קשה בלהגשים אותו".
לאיזו אישה הכי בא לך להרים?
"למורה שלי ליוגה, ד״ר הילית פינקלר, שבזכותה אני לומדת על עצמי המון בשנה האחרונה".