עטוף ברחמים

הפרעות שינה, קשיים ביניקה, בכי בלתי פוסק ובעיות בוויסות החושי, הפרעות קשב והיפראקטיביות ואף בעיות התפתחותיות ותקשורתיות חמורות – כל אלה מיוחסים במקרים מסוימים לחוויית הלידה, ולעיתים גם לחוויית ההריון של האם. הטענה היא כי בעיות אלה יכולות להופיע בשנה הראשונה לחיי התינוק, אך גם בשלבים מאוחרים יותר – בילדות ובבגרות.

לעמדה זו ישנם מצדדים רבים לצד מתנגדים, ובאופן כללי ניתן לומר כי התפיסה ההוליסטית נוטה לאמץ אותה, בעוד הרפואה הקונבנציונלית לרוב שוללת אותה. נוירולוגים מצביעים אמנם על בעיות פיזיולוגיות ונוירולוגיות שעלולות להיגרם עקב סיבוכים קשים בלידה, אך נזק שאינו מאומת בבדיקות אינו קיים מבחינתם. בין חוויות רגשיות לבעיות כאלה ואחרות עדיין לא נמצא קשר בספרות הרפואית.

הפסיכיאטריה, לעומת זאת, נמצאת באמצע הדרך בין התפיסה הקונבנציונלית להוליסטית. לדברי ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בבית החולים סורוקה, יש מחקרים סטטיסטיים המראים עלייה בשכיחות הפרעות קשב וריכוז, בעיות בהתפתחות ואף בעיות על ספקטרום האוטיזם בעקבות לידה טראומטית. הוא מוסיף כי "ייתכנו גם בעיות בוויסות החושי ובוויסות הרגשי, בין היתר סביב המעגל של אירועי שינה ובעיות אכילה". ד"ר מאירי מדגיש כי בדומה לתפיסה ההוליסטית, גם מבחינת הפסיכיאטריה לידה טראומטית אינה בהכרח לידה מכשירנית. "כל לידה ארוכה במיוחד, לידה שיש בה מצוקה עוברית, מי שפיר עכורים או כשהתינוק נתקע בתעלת הלידה למשך זמן רב – בכל המקרים האלה הלידה יכולה להיחוות כטראומטית עבור התינוק", הוא מפרט.

התפיסה ההוליסטית מציעה להורים ולתינוקות תהליך ריפוי מהחוויה הטראומטית, ובעיקר כמה שפחות סטרס והרבה רוגע. לפניכם חמש גישות טיפול הוליסטיות, שמתוכן תוכלו לבחור בזו המתאימה לכם.

קרניו-סקרל: החזרת התנועתיות

מהי טראומת לידה על פי האוסטיאופתיה והקרניו-סקרל? "אי אפשר לדבר על טראומת לידה תוך התעלמות מתשעת החודשים שקדמו לה", טוען שמעון פ. גדג', אוסטיאופת מוסמך DO, חבר ב-WOHO (ארגון הבריאות האוסטיאופתי העולמי). "תנוחת העובר בזמן ההריון חשובה מאוד, במיוחד לקראת הסוף, כשהתינוק מתהפך וראשו לוחץ בצורה משמעותית על האגן של האמא". לדברי גדג', טיפול אוסטיאופתי יכול לעזור לייצב את האגן כבר בשלב ההריון ובכך להקל על הלידה.

הוא מסביר כי בלידה הראש משנה את צורתו באופן משמעותי כדי לאפשר את מעבר התינוק באגן אמו. "האגן בנוי מעצם קשיחה, ולכן לפעמים אנחנו עדים להפרעות תפקודיות של המערכת הקרניו-סקרלית (בסיס עמוד השדרה והגולגולת), וגם ללחצים לא מעטים בחיבורים המקשרים בין עצם אחת לשנייה בראש".

הוא אף מדגים הפרעות תפקודיות שהן תוצאה של שינויים מבניים בגולגולת: "הפרעה תפקודית יכולה להופיע ב'פורמן ג'וגולר' – חור בבסיס הגולגולת שממנו יוצא עצב חשוב ביותר הנקרא וואגוס (Vagus). לחץ על העצב הזה יכול לגרום לשיבושים בתפקוד איברים הקשורים אליו, כמו הקיבה, באמצעות בעיות ריפלוקס וגזים. תופעות אחרות קשורות למבנים אנטומיים, כמו קשיחות צווארית (טורטיקוליס) והפרעות שינה המלוות בסטרס אצל התינוק".

איך מתבצע הטיפול? "שיחה ראשונית עם האמא בתחילת הטיפול נחוצה לבירור נסיבות ההריון והלידה. אולם האוסטיאופת אינו מגביל את עצמו לטיפול קרניו-סקרלי בלבד. לכן, מייד לאחר מכן הוא בודק את התינוק באופן יסודי מכף רגל ועד ראש: הגפיים העליונות והתחתונות, עמוד השדרה, הראש והאיברים הפנימיים". גדג' מסביר כי הטיפול מתמקד בזיהוי הפרעות ולחצים, ולאחר מכן מנסה לתקנם כדי לקבל בחזרה את "התנועתיות הטבעית הראשונית". הוא מדגיש כי הטכניקות שבהן משתמש האוסטיאופת הן ידניות בלבד, עדינות ומדויקות מאוד, וכי אינן עלולות לגרום כאב לתינוק.

באיזה גיל מומלץ לטפל? "קל יותר לטפל בתינוק ככל שהוא קטן יותר, ובסמוך ללידה", משיב גדג'. "בצרפת, שם למדתי אוסטיאופתיה, האוסטיאופתים מטפלים בתינוק בשלב שאמו עדיין מאושפזת בבית החולים. מומלץ מאוד להתחיל לטפל בתינוק בחודש הראשון לחייו".

מהו משך הטיפול? הטיפול נמשך 25-35 דקות. במקרים מסוימים טיפול אחד יכול להספיק, אך בממוצע יש לבצע שלושה-ארבעה טיפולים.

דיקור סיני: איזון זרימת הצ'י

מהי טראומת לידה על פי הרפואה הסינית? "הרפואה הסינית מבוססת על אנרגיה הזורמת בגוף, שהסינים מכנים בשם 'צ'י'", מסביר ערן תלמי, מטפל ומרצה ברפואה סינית ושיאצו, בוגר מכללת מדיסין ובעל התמחות בטיפול בתינוקות ובילדים ממכללת תמורות. "פגיעה בשטף התקין של זרימת הצ'י תגרום לחסימה ולהפרעות שונות".

לדברי תלמי, לידה ארוכה ומתישה ליולדת ולנולד או מצוקה עוברית גורמים לפגיעה בזרימה השוטפת של הצ'י ולחסימה, שלעתים תהיה מוגבלת למערכת ספציפית ובמקרים אחרים תיצור פגיעה מערכתית. "הרפואה הסינית רואה בטראומת לידה פגיעה אפשרית בשלוש מערכות עיקריות – הכליות, הלב והטחול. אלה המערכות בגוף המשפיעות ומושפעות מטראומות באופן כללי, ובוודאי בלידה", הוא מסביר. "פגיעה בכליות תתבטא בעיקר בבעיות התפתחות ובמערכת השלד, פגיעה בלב תתבטא בעיקר באי שקט ובבעיות שינה, ואילו פגיעה בטחול תגרום לבעיות במערכת העיכול".

איך מתבצע הטיפול? "הצ'י זורם בגוף בערוצים הנקראים מרידיאנים, להם יש מסלולים חיצוניים ופנימיים. על המסלולים החיצוניים נמצאות נקודות הדיקור, והמסלולים הפנימיים מתחברים אל איברי הגוף", מפרט תלמי. "הכנסת מחטים דקות מאוד, חד פעמיות וסטריליות אל נקודות הדיקור, משפרת ומתקנת את זרימת הצ'י במרידיאן ובגוף כולו, פותחת חסימות ועל ידי כך מביאה לריפוי. הדיקור במחטים אינו מייצר כאב וברוב המקרים מביא לתחושה רוגעת ושלווה".

תלמי מדגיש כי הדיקור בתינוקות נעשה במחטים דקות וקצרות יותר מאשר אצל מבוגרים. "המחט מוחדרת לכמה שניות ואז מוצאת החוצה. לאחר מכן תידקר נקודה אחרת לכמה שניות וכן הלאה". תלמי מוסיף כי המטפל מקבל את רוב המידע באמצעות ההורים, מבצע אבחנה לפי לשון ובטן התינוק, ואז מחליט באילו נקודות להשתמש.

כמו בגישות האחרות, גם הוא ממליץ על טיפול עבור האם. "ברוב המקרים גם האם חווה את הטראומה, ולכן איזון של זרימת הצ'י אצלה משפיע ותורם לאפקטיביות הטיפול בתינוק", הוא מסביר.
באיזה גיל מומלץ לטפל? "לרוב מומלץ לטפל מגיל שישה חודשים ומעלה, אם כי ניתן לטפל גם בגילים מוקדמים יותר".

מהו משך הטיפול? אצל תינוקות משך הדיקור קצר. מתחת לגיל שנה הוא עשוי להימשך 10-15 דקות.

לחוויית הלידה יכולות להיות השפעות לטווח הרחוק יותר. אילוסטרציה: shutterstock

פרחי באך: טיפול מוקדם בהלם

מהי טראומת לידה על פי הטיפול בפרחי באך? "טראומה היא כל חוויה שהמערכת האנרגטית שלנו לא יכולה להתמודד איתה. חוויית היציאה לעולם תשפיע רבות על האופן שבו התינוק יתמודד עם אירועים משמעותיים בחייו, שכן בכל מצב, בין אם בלידה טבעית ובין אם בלידה פולשנית, מדובר באירוע טראומטי", אומרת רמה אל, מטפלת בפרחי באך ובקריסטלים בתינוקות, בילדים ובמבוגרים, ומלווה תהליכי שינוי וצמיחה. את הלידה היא מתארת כמצב של הלם עבור התינוק: "ברחם אמו העובר בטוח ורגוע, ניזון באופן שוטף, הטמפרטורה תמיד נעימה ואין לו צורך במאמץ בכל נשימה. לפתע, בבת אחת, הנוחות הזו מופסקת: קר לו והוא צריך להתאמץ לנשום ולאכול לבדו. זהו מצב של הלם עבורו, ומכיוון שאינו יכול להביע את עצמו, לדבר ולהסביר, אנו נוטים לחשוב שהחוויה עברה בשלום".

לתמציות באך, המסייעות בשחרור פחדים ומתחים מצטברים, יש לטענת אל תפקיד חשוב בהכנה ללידה ובלידה עצמה, לאם וליילוד כאחד. כמו כן לדבריה, לעיתים בשל חוסר מודעות לחוויה הטראומטית שהתינוק עובר בזמן הלידה הטיפול נדחה, וכתוצאה מכך נדחה גם אפקט ההלם למשך זמן כה רב, עד כי שנים רבות לאחר מכן ניתן לחוש את עוצמת ההשפעה של האירוע. "הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בגיל מאוחר יותר ברגשות אשם, כעס, דיכאון או חרדה, ואף בצורת כאב פיזי".

איך מתבצע הטיפול? "הטוב ביותר הוא לטפל בהלם בהקדם האפשרי, באמצעות התמצית Star of Bet lehem S.O.B) ). זוהי תמצית מלטפת העוזרת בנטרול ההלם ותפקידה לקלף שכבות, להציף את האירועים הטראומטיים, להתמודד איתם ברמה הרגשית ולהתנקות". אל מסבירה כי תמצית זו היא אחד מרכיבי "רסקיו רמדי" ונחשבת לחשובה ביותר בה. "המלצה גורפת היא לטפטף ארבע טיפות רסקיו ישירות לפה התינוק, ממש ברגע שבו הוא נולד. אם הלידה היתה קשה והתינוק אינו רגוע, יש לחזור על הפעולה במשך כמה ימים בהתאם לצורך", היא מוסיפה. "הטיפול בפרחי באך מתבצע בשיחות, תוך כדי אבחון התינוק והתאמת בקבוקון טיפולי עבורו. ניתן להיעזר גם בהסתכלות וברשמים של האם מההריון, מהלידה ומהתהליך ההתפתחותי".

באיזה גיל מומלץ לטפל? "אף פעם לא מאוחר מדי לטפל בטראומת לידה, אך ככל שאנו מתבגרים עוטפת אותנו עוד שכבת הגנה שיש לקלף, ממש כמו בצל, שכבה אחר שכבה".

מהו משך הטיפול? "הבקבוק מספיק לשלושה שבועות בערך. יש לקחת ארבע טיפות מתחת ללשון לפחות חמש פעמים ביום ולפזר את הצריכה במשך היום. כשמדובר בפרחי באך חשובה התדירות שבה אנו מהדהדים לתדרים האנרגטיים, ולא הכמות".

הילינג: איזון התדר הרגשי

מהי טראומת לידה על פי הילינג? "טראומת לידה היא חוסר איזון פיזי ורגשי כתוצאה מחוויה פיזית, כלומר זיכרון רגשי שנרשם ברקמות הגוף וזרימה אנרגטית טבעית שמופרת", מסבירה שרונה חלילי, MBA B.Sc, מומחית בתרפיית קרניו-סקרל והילינג. כלומר, המאמץ הפיזי של התינוק כדי להגיח לאוויר העולם, בנוסף לחוויה הרגשית של אי הנעימות והיציאה אל הבלתי ידוע, מובילים לחוויה קשה. "גם ברמה הרוחנית יש טראומה", מוסיפה חלילי, "בדת היהודית הלידה מתוארת כמעבר מעולם האמת לעולם השקר".

הטראומה עלולה כמובן להתרחש עוד קודם ללידה, במהלך ההריון. "ייתכן תדר רגשי של אמא שאינה מאוזנת המשפיע על התינוק: למשל אם דיכאונית, חוסר נוחות פיזית של העובר בבטן אמו בשל בעיות פיזיות של האם, או חוסר מודעות שלה לתזונתה. גם חוסר איזון הורמונלי נקלט אצל העובר והוא מגיב בהתאם".

לדברי חלילי, במהלך לידות מורכבות, כמו לידה ארוכה מהרגיל, מצוקה נשימתית של התינוק או לידות מכשירניות, הטראומה שחווה התינוק עלולה להיות קשה אף יותר והיא נרשמת ברמות עמוקות יותר של הגוף ושל הרגש.

איך מתבצע הטיפול? "טכניקת ההילינג נעשית על ידי מגע מקשיב ועדין, המאפשר את הזרימה הטבעית והראשונית שנטבעה בתינוק במהלך היווצרותו", מפרטת חלילי. "החזרת הזרימה הטבעית לתינוק מאפשרת שחרור של הטראומה מהגוף, ובדרך זו נוצר ריפוי. התפיסה היא שלרקמות הגוף יש זיכרון מהחוויות שהתינוק חווה. המטפל מקשיב לתינוק ברגישות ותוך כדי מגע, ומוצא 'סיפור' בתוך הגוף של התינוק – המערכת העצבית שלו 'מספרת' מה הוא חווה. הכרה בחוויה שלו, אשרור החוויה ויצירה של אמפתיה כלפיו הם כלים מהותיים בריפוי באמצעות הילינג".

באיזה גיל מומלץ לטפל? חלילי מציינת כי טיפולי הילינג מומלצים מרגע שהתינוק נולד או סמוך ללידה. ככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, האפקטיביות שלו גדלה ונדרש מספר מפגשים קטן יותר.
מהו משך הטיפול? המפגש אורך כשעה, עם אפשרות לביקור בית או בקליניקה. מומלצים מספר טיפולים, אין להסתפק באחד או שניים.

הומיאופתיה: רמדי בהתאמה אישית

מהי טראומת לידה על פי ההומיאופתיה? "קיימים אירועים במהלך הלידה שמשפיעים בצורות רבות על העובר ועל התינוק המתפתח, אך גם מקרים רבים שמקורם בהריון", אומרת אסתר פומרניץ, הומיאופתית קלאסית בכירה, CHom, PCHom, RCP. "ההומיאופתיה היא שיטת ריפוי הרואה את האדם כשלם ומתבססת על קשר בין גוף לנפש. היא מסתכלת על האדם, כלומר התינוק או הילד, ולא רק על הסימפטום או המחלה".

לדברי פומרניץ, מקרים חיצוניים, כמו מלחמה, תאונת דרכים או אסון בזמן ההריון עלולים להשאיר טראומה באם ההרה, בתינוק ובסביבה, ולהשפיע על בריאותו הפיזית והנפשית של היילוד ועל אופן ראייתו את המציאות. "לרוב, תקופת הריון קשה, המלווה ברגשות עזים, סבל ואי נוחות משפיעה בוודאות על היילוד. בהריון, האם והעובר אחד הם, ולכן כל מה שהאם חווה במהלך ההריון עובר לעובר. כל המידע נקלט אצלו ברמת ה-DNA".

לפי פומרניץ, חוויית לידה קשה ("התערבויות כמו מלקחיים או ניתוח, ירידת מים מוקדמת ועוד") עלולה להוביל למשל להפרעה בוויסות החושי. פומרניץ מדברת גם על חוויה של פוסט-טראומה כתוצאה מהלידה או מההריון: "שרשרת אירועי טרור או מלחמה מפגישים את העובר או היילוד עם הרג ורגשות שליליים, אלימות והרס. אנשים רבים סובלים מפגיעות פיזיות ונפשיות, הלם או אובדן עקב תגובה של פוסט-טראומה".

איך מתבצע הטיפול? "הטיפול ההומיאופתי הוא עדין ועוצמתי. האבחון נעשה באמצעות ראיון אישי, שבמהלכו האדם 'מצייר את התמונה הפנימית שלו' מתוך מבט כולל ותוך התחשבות בסימפטומים הפיזיים והנפשיים", מתארת פומרניץ. "מכיוון שמדובר בילד או בתינוק, אני משוחחת עם הוריו ועסוקה בהתבוננות בו לאורך כל המפגש. בעזרת המידע וההתבוננות ולאחר הבנת המקרה לעומק, אני מתאימה לאדם הכנה הומיאופתית ('רמדי'), שמותאמת היטב לחותם האישי שלו. אלמלא כך לא יתחולל ריפוי.

"לאחר המפגש הראשון, החולה נוטל את הרמדי, וכעבור שישה שבועות נפגשים בשנית לפגישת מעקב שבה דנים בכל התחושות והאירועים שקרו בתהליך. ייתכנו מפגשי מעקב נוספים בהתאם לצרכים ולנסיבות".

באיזה גיל מומלץ לטפל? ההומיאופתיה מתאימה לכל גיל ולכל שלבי החיים.

מהו משך הטיפול? טיפול הומיאופתי עשוי להימשך מחודש ימים ועד שנה ואף יותר, בהתאם לגיל, למצב החולה, לתכיפות ביקוריו ועוד. בתינוקות וילדים הטיפול בדרך כלל קצר ביותר.