כשזה מגיע לאוכל, נתן דטנר מוריד את הכובע בשביל דבר אחד בלבד. כשהמנגל נדלק והבשר נצלה על האש, אתם יכולים להיות בטוחים שהגעתם להצגת יחיד לסטייק
הוא נחשב לאחד השחקנים האהובים והמוערכים בישראל, והספיק לחבוש במהלך הקריירה הבימתית שלו לא מעט כובעים – מפיק, שחקן, מנחה, במאי ואפילו זמר ("שיר הבטלנים", זוכרים?). שלא לדבר על תפקידו כמנכ"ל תיאטרון באר שבע, שהקנה לו השפעה רבה גם בתחום התרבות בישראל. נתן דטנר, המככב בימים אלה במחזמר "כנר על הגג" ובהצגה "גטו" בתיאטרון הקאמרי, והמגיש (לצד אודיה קורן) את "ציפורי לילה עושות עניין" בגלי צה"ל, הוא כבר שנים ארוכות פרסונה מוכרת בכל בית.
אף על פי שאתם יודעים עליו לא מעט דברים (ואף מילה על החתול שמיל), יש דבר אחד שאתם כנראה לא יודעים – אם דטנר לא היה איש תרבות וחיית במה הרי שהוא היה מנגליסט מובחר. כבר בשיחה טלפונית קצרה אפשר היה להרגיש את הניצוצות בעיניים כשדיברנו על מנת הבשר שהוא יכין לנו, וכשנפגשנו על בשר ומנגל לא היה מאושר ממנו. טיבון טלה ושייטל המתינו מוכנים ומזומנים לצלייה על האש, הסלט הוכן מראש והיה חתוך במידה, דטנר לבש סינר על המותניים וקדימה לעבודה.
יום קיץ חם, ואנחנו נכנסים לגינת הבית של דטנר בצהלה. אין טיפת רוח, אבל יש מצב רוח. כל עוד יש בשר בסביבה נדמה שלא תמצאו מאושר מדטנר. הוא מפשיל שרוולים ובמהירות הבזק נכנס לקצב. הוא מדליק את האש, חותך את הבצל, טובל בשמן והופה הבשר על האש. הזמן והקצב חשובים מאוד, כשהמטרה היא מידת עשייה נכונה שתערוב לחיך הדטנרי. אחרי כמה דקות הסעודה מוכנה, ועכשיו אפשר לתת במה לשאלות שלי.
.jpg)
כל עוד יש בשר בסביבה נדמה שלא תמצאו מאושר מדטנר
מה הכי אהבת לאכול בתור ילד?
"זה סיפור מעניין כי הוריי שניהם ניצולי שואה, אמי מהונגריה ואבי מפולין. אמי הייתה צריכה לבשל
אוכל שישביע והפולני, מה לעשות, לא היה מרוצה תמיד. אמי הייתה מכינה בלצינפה, בלינצ'ס עם גבינה מתוקה, ואבי היה אלוף החמין – אלו שני מאכלים שמאוד אהבתי. היה עוד מאכל מעניין – חצילים בטעם כבד, שגם נראו בדיוק כמו כבד קצוץ. בתקופה ההיא הייתה בעיה של כסף ושל צנע בארץ, כך שהתחילו להמציא מאכלים בטעמים".
מה שנאת לאכול בתור ילד?
"בורשט, כלומר מיץ סלק. עד היום יש הרבה שחושבים שזה מעדן. אבי היה הרוס על זה ואני לא יכול לגעת בבורשט עד היום".
יש מאכל ששנאת בתור ילד והיום אתה אוהב?
"רגל קרושה. יש סיפור מצחיק עם אשתי: כשיצאנו היא באה אלינו הביתה ואבי הפולני אמר לה 'תטעמי, זה טוב'. היא לקחה ביס מהנימוס ורצה לשירותים. מאז, כמובן, היא לא נוגעת בזה.
גם אני לא אהבתי פעם רגל קרושה, והיום אני מת על זה – כנראה משהו בגיל. עברתי משנאה תהומית לאהבה מטורפת. כשגדלתי הייתה לי סקרנות, וכל פעם כשהייתה מנה של רגל קרושה בסביבה שקלתי לטעום עד שהחלטתי שאני בודק. כבר כמה שנים טובות שאני אוכל רגל קרושה ומתענג, ואני מוכן אפילו לנסוע בשבילה אם אני יודע שמישהו מכין אותה טוב. יש לי קיק נוסף שהתפתח עם השנים, קיק לתירס ולכל מה שעשוי מתירס".
ספר לי על חוויית ילדות הקשורה באוכל.
"מכיוון שאמי גידלה אותנו בצורה דתית-מסורתית היינו אוכלים רק בבית. כשחג הפסח הגיע, אמי הייתה עושה פסח כהלכתו. ביום ביעור החמץ אמי אסרה עלינו להכניס חמץ הביתה, וזו הייתה הפעם היחידה שהיינו הולכים למסעדה בצהריים. אני זוכר שאבי היה בעבודה, אמי הייתה מנקה ואנחנו היינו הולכים למסעדת 'ניו יורק' בדיזנגוף. זו הייתה חגיגה גדולה מאוד לאכול בחוץ".
מה זכור לך מהבית?
"אבי היה ממונה על החמין בלבד, הצ'ולנט. אמי הייתה מכינה את הקישקע והייתה עושה בעצם הכל, ואבי היה צריך לשמור על הסוד הגדול של החמין, כלומר להוסיף לחמין מים בלילה כדי שלא יתייבש. חמין הוא משהו מיוחד- אתה יכול לשים כל שבוע אותם מרכיבים, לעשות אותן פעולות ועדיין הטעם יהיה שונה. אני משתמש בזה כמטפורה להצגות, וכששואלים אותי איך זה שלא כל ההצגות מוצלחות, אני עונה תמיד שהמטרה היא ליצור את הטוב ביותר, אבל לא תמיד זה מצליח".
מה אינך מוכן לאכול?
"אני אוהב אוכל ברמות מטורפות. אני רואה בו בילוי ופיצוי, אבל יש דברים שאני לא נוגע בהם, כמו דגים ופירות ים. אני עוד יכול לסבול שרימפס עם שום ויין לבן, אבל צדפים ומולים לא עושים לי את זה. אני קרניבור וכל סוגי הבשר מדברים אליי. בילדותי חבשתי כיפה והייתי דתי, אבל היום אין לי בעיה עם כשרות. מהשלב שהורדתי את הכיפה, בגיל 14, אני אוכל מה שאני רוצה. אני זוכר שאחרי שאכלתי את סטייק החזיר הראשון שלי חשבתי שאני הולך למות".
אילו טעמים נכנסו לחייך בבגרות?
"המטבח הסיני על כל מטעמיו. הארוחה הראשונה שאליה הזמנתי את אשתי הייתה במסעדה סינית. הבאתי לה אותה באוריינטלי במסעדה חדשה שנפתחה ליד הקאמרי. היה קיץ והזמנו רק מרק תירס. שיא הקיץ ושנינו הזענו, כי מי מזמין מרק תירס חם באמצע הקיץ?!".
מה אתה מכין במטבח?
"אני לא מבשל במטבח. נולדתי ב-56', ואז היינו אוכלים כדי לחיות. היה עוף מכובס ולחם, ולא זרקנו אוכל. אם היה נשאר לחם, היינו עושים ממנו טוסט או סנדוויץ'. המאכל היחיד שאני גאה להכין הוא בובלה. אוכלים אותו בפסח, וזה סוג של מצה בריי, ביצים עם קמח מצה. צריך להפריד את הביצים, להקציף את החלבון, ואז לקחת חלמון וקמח מצה ולדאוג שייצא אוורירי ולא יציקה. זו מנה שאבי היה מכין בפסח, ובעיניי אתגר להכין אותה. אם המשפחה רוצה אני מכין, אבל לאחרונה נמאס להם".
מהן ההעדפות הקולינריות שלך?
"בשר, כמובן. לרוב על האש, ואם מבושל, תלוי איך עושים אותו".
מה אתה מעדיף – מסעדות או בישול ביתי?
"זה תלוי. אם בא לנו לאכול בשר, לפעמים אני עושה בבית ואשתי עושה 'דישים' ליד – וזה יוצא סוף העולם. חמותי מכינה את הכבד הקצוץ האולטימטיבי בעולם כולו, יותר טוב מכל מסעדה. אבל אנחנו אוכלים גם הרבה בחוץ – מסעדת בשרים, מסעדה סינית טובה או מסעדות פולניות לארוחת געגוע. זה יותר בחורף, מאכלים של בית".
אילו מסעדות אתה אוהב?
"אוי זה מסבך אותי, יש המון".
אילו מצרכים תמיד אפשר למצוא אצלך בבית?
"מיונז. יש לי קיק למיונז, ואני שם מיונז בצד כמעט ליד כל דבר. אם אין מיונז יש צרחות בבית".
מה הקינוח האהוב עלייך?
"קרם ברולה".
יש מנה מסורתית המלווה את המשפחה?
"צ'יבל מיט הייר – סלט בצל עם ביצים ועם מיונז. כשאחותי רוצה לפנק אותי בארוחה טובה היא מכינה לי כבד קצוץ וסלט תפוחי אדמה".
מה היית לוקח איתך לאי בודד ?
"פחמימות או סטייק טוב עם תירס טבול במיונז – כולם אהבות גדולות".

בשרים על האש
כשר, קל, מהיר, בשרי
טוב, זה לא בדיוק מתכון, אבל זה מה שדטנר הכי אוהב להכין וככה בדיוק הוא עושה את זה.
החומרים:
- שמן זית
- מלח גס, פלפל שחור גרוס
- טיבון טלה (אוכף טלה פרוס בסגנון טיבון)
- שייטל, פרוס דק-דק-דק (לצריבות קלות בגריל או במחבת)
- 1/2 בצל
אופן ההכנה:
1. מערבבים בקערה את שמן הזית, המלח והפלפל השחור גרוס. משרים את נתחי הבשר בשמן כ-1/4 שעה.
2. מניחים את הבשר על האש. טובלים את 1/2 הבצל בשמן ומעבירים קלות על הבשר מצדו האחד. הופכים את הבשר וחוזרים על הפעולה.

ליד הבשר:
סלט שורשים
החומרים ל-6-4 מנות:
לסלט:
- 1 קולורבי
- 2 גזרים בינוניים
- 1 בצל ירוק
- 1 כרוב אדום
- 1 סלק
לרוטב הוויניגרט:
- 1/3 כוס שמן קנולה
- 1/3 כוס חומץ
- 1 כפית חרדל דיז'ון
- 1 כפית דבש
- מלח, פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
1. חותכים את כל הירקות דק-דק ומעבירים לקערת ערבוב.
2. מערבבים בצנצנת את כל חומרי הרוטב ויוצקים על הירקות. מערבבים היטב ומגישים (או שומרים במקרר – הסלט נשמר במקרר אפילו כמה ימים).
הטיפ של דטנר:מומלץ להוסיף לסלט אגוזי פקאן סיני שבורים גס, וכך מדי כמה ביסים מגיע ביס מתוק.
