פחד אלוהים: הסימנים שלא נראים כמו אלימות – ומה אומר החוק?

שיר אלמליח ועו"ד ליאת שקלרז | צילום: שרון לוין
שיר אלמליח ועו"ד ליאת שקלרז | צילום: שרון לוין

ויתור על חלומות, הליכה על ביצים וסיילנס טריטמנט שמכאיב יותר מכל צעקה - יש סימנים לאלימות שלא נראים כמו סימן כחול, וגם כשאין תלונה במשטרה, החוק יודע להגן. עו״ד ליאת שקלרז משתפת כלים משפטיים ומצטרפת לשיר אלמליח בשיחה משותפת על הגבול הדק שבין זוגיות לאובססיה

88 שיתופים | 132 צפיות

רוב הנשים שחיות בתוך מערכת יחסים פוגענית לא מגדירות את עצמן כמי שחוות אלימות. הן לא נוטות לדבר על זה, אבל השקט שבשתיקה לא ריק. הוא רועש מבפנים, מלא בתחושת בטן שלא נותנת מנוח. התחושה הזו עולה רגע לפני ששואלים שאלה, מביעים דעה, נכנסים הביתה. היא באה עם משפטים כמו: "אני בטח מגזימה", "אולי זו סתם אני", "לא קרה כלום". אבל התחושה הזו היא לא דרמה או רגישות יתר, היא אינטואיציה ומידע ולפעמים היא אזהרה.

>> שי-לי עטרי בווידוי כואב על האונס שעברה: "הרגשתי כמו בובת סמרטוטים"

כעורכת דין לדיני משפחה, אני פוגשת נשים חזקות. כאלה שמובילות צוותים, מקבלות החלטות, מנהלות תקציבים. אבל דווקא בבית, המקום שאמור להיות הכי בטוח, הן מוצאות את עצמן כבולות בתוך מציאות של אלימות סמויה: כלכלית, מילולית, רגשית. חשוב להבין: לא כל אלימות משאירה סימן כחול. לפעמים היא שוחקת מבפנים, לאט־לאט, בלי קול. כדי לעצור אותה בזמן, צריך לדעת לזהות את הסימנים, גם כשהם שקטים.

סימני אזהרה שקטים

שליטה כלכלית סמויה: כשעולה פחד לשאול על חשבונות הבנק, ביטוחים, פנסיה או חסכונות. כשיש היסוס להשתמש בכרטיס אשראי או צורך להסביר כל הוצאה קטנה. לפעמים זה מתבטא אפילו בהרגלים יומיומיים לכאורה, כמו להחביא שקיות ברכב, כדי להימנע משאלות או מתגובות. כשכסף משפחתי מרגיש לא באמת של, זו נורת אזהרה ברורה. שליטה כלכלית מייצרת תלות ומצמצמת חופש, גם בלי שמישהו יאמר זאת במפורש.

שינוי התנהגות ורצונות: כשאת משנה לבוש, דוחה מפגשים, מבטלת תוכניות או מצמצמת חלומות, לא מתוך בחירה חופשית, אלא כדי לא לעורר תגובה. אלימות לא תמיד אומרת "אסור לך". לפעמים היא גורמת לך להפסיק לרצות.

שחיקת גבולות בשתיקה: שתיקה באינטימיות למרות שלא נעים, ויתור על גבולות כדי לא לעשות עניין, הסכמה שנובעת מפחד ולא מרצון. שתיקה אינה שווה הסכמה, היא לעיתים תגובה לאיום רגשי, או פשוט פחד.

חיים על קצות האצבעות: ניטור מתמיד של מצב הרוח בבית, מחשבה מוקדמת על כל מילה, תחושת הליכה על ביצים. חשוב לזכור שאלימות לא תמיד נשמעת בצעקות. לפעמים היא שקטה, רועמת. שתיקה מתוחה, התעלמות או אווירה של דריכות קבועה יכולות להיות מאיימות לא פחות מקול רם. בית אמור להיות מקום מנוחה. כשהשקט עצמו מלחיץ – זו אלימות רגשית.

הורות מתוך פחד: כשאישה מגוננת על הילדים מתוך חשש – מרגיעה, משתיקה, משנה את ההתנהגות שלהם כדי למנוע כעס או התפרצות. ילדים לא אמורים להיות שכפ"ץ רגשי.

ויתור בשם השקט: ויתור על דעה, צורך או רצון כדי לשמור על שלום בית. שקט שמושג דרך פחד אינו שלום.

מה אפשר לעשות?

לצערי תמיד יש תחושה שאין למי לפנות, וגם אם אפנה לא יעשו כלום. באופן אישי תשובה כזאת מאוד קשה לי, כי יש מה לעשות ואפילו הרבה. אני מקווה שכל אישה שקוראת את הכתבה הזאת, ואם הצלחתי להציל נפש אחת מבחינתי זה עולם ומלואו. נשים רבות חושבות שהחוק רלוונטי רק כשהאלימות היא פיזית, כשיש מכות או תיק פלילי. זו טעות. דווקא באלימות סמויה, הכלים המשפטיים יכולים לעצור את ההחמרה ולייצר הגנה. כל מה שצריך זה להכיר את הזכויות ולדעת לבקש אותן.

תכירו את החוק

1. צו הגנה – לא רק כשיש מכות

החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר להוציא צו הגנה במהירות, בלי תלונה במשטרה ובלי קשר להליך גירושין. הצו יכול לכלול: הרחקה מהבית, איסור יצירת קשר ואיסור התקרבות, גם כשאין אלימות פיזית. פחד מתמשך, או תחושת איום מספיקים. נשים רבות לא יודעות שהן יכולות לפנות. וזה בדיוק מה שהחוק בא לאפשר: הגנה עוד לפני שנגרם נזק בלתי הפיך.

2. הטרדה מאיימת 

החוק למניעת הטרדה מאיימת הוא אחד הכלים הכי חשובים והכי פחות מוכרים. הוא נועד להגן על נשים שמוטרדות שוב ושוב: הודעות בלי סוף, מעקבים, איומים, הפצת תמונות, חדירה לפרטיות, צילום או הקלטה בלי רשות. מה שחשוב לדעת: לא צריך להיות בקשר זוגי. גם מישהו שפשוט “נדלק” ומסרב לשחרר, נכנס תחת ההגדרה. גם בלי עבירה פלילית ברורה, בית המשפט יכול לעצור את ההטרדה. הפרת הצו = עבירה פלילית. המסר ברור: את לא חייבת לסבול. יש דרך לעצור את זה בזמן.

3. אזיק אלקטרוני – הגנה בזמן אמת

זהו אחד הכלים החזקים ביותר שנכנסו לחוק בשנים האחרונות אבל כמעט אין בו שימוש. אפשר לבקש פיקוח אלקטרוני על אדם שמסכן אותך, כך שברגע שהוא מתקרב לאזור שלך, תישלח התרעה מיידית. זה כלי שמציל חיים, במיוחד בשלב המסוכן ביותר, כשהאלימות מתגברת או אחרי פרידה. נשים רבות לא יודעות לבקש אותו והמערכת לא תמיד מציעה.
לכן, חשוב לדעת: אפשר ורצוי לדרוש את זה. זו לא טובה, אלא בזכות.

עו"ד ליאת שקלרז | צילום: שרון לוין
עו"ד ליאת שקלרז | צילום: שרון לוין

הכותבת היא עו״ד ליאת שקלרז, עוסקת בדיני משפחה, ירושה ואלימות במשפחה, שותפה ומייסדת במשרד שקלרז הורוביץ. ב־22.1.26 בהוט סינמה קניון עופר פתח תקווה, יתקיים ערב מיוחד במסגרת סדרת האירועים "לא רק קולנוע". הדוגמנית ואושיית הרשת שיר אלמליח תעלה לבמה ותשבור שתיקה ארוכת שנים בהרצאה אישית וחשופה על יופי מסוכן – סיפור של שליטה, פחד והכוח לצאת לחופשי. לצידה תדבר עו״ד ליאת שקלרז, שתשתף כלים משפטיים שכל אישה חייבת להכיר, ואיך להפוך תחושת בטן למהלך שמגן עלייך. הערב יחתם בהקרנת הסרט "עוזרת הבית".