יוצאת אל האור: תכירו את זוהר בנאי, כבר לא רק הבת של

היא דלוקה על טימות'י שאלאמה, חולמת לדבב דמויות מצוירות ומפחדת מהמוות. עם אלבום בכורה חדש וסיבוב הופעות, כולל חימום לאבא אהוד, זוהר בנאי יוצאת לדרך משלה
זוהר בנאי (34), זמרת-יוצרת הפועלת בסצנת האינדי-פופ המקומית. בימים אלה היא מוציאה את אלבום הבכורה שלה, "איפה שהאור אף פעם לא כבה", המורכב משירי פופ עדינים ואינטימיים. בתו של אהוד בנאי, חיה בין רמת גן לצפון, מתרגלת יוגה ומשתפת פעולה מוזיקלית עם אחיותיה. בקרוב תצא לסיבוב הופעות שיכלול מופע השקה בצוללת בירושלים (18.6), לצד הופעות חימום לאהוד בנאי, בהן גם מופע באמפי שוני בנימינה (24.6).
>> "למדתי לתת לכאב ולפחד לעבור דרכי כמו מים"
מה הדבר הכי מפתיע שלא יודעים עלייך?
"נולדתי עם כתם לידה שחור גדול על כף יד שמאל. בגיל ארבע עברתי ניתוח שאני זוכרת היטב, ובו תפרו עליו עור מהבטן. מאז זה נראה כמו כוויה גדולה. כילדה זה עיצבן אותי ששאלו כל הזמן מה קרה לי ביד, אבל אני תמיד אהבתי את הכתם. הוא אפילו היה הדרך שלי לזכור מה זה שמאל ומה זה ימין".
מה גרם לך להגיד לאחרונה בקול "די, נמאס לי"?
"יש לי נטייה להיות מעורבבת עם האנרגיה של מי שסביבי. אני יכולה לשים לב פתאום שהתרחקתי מעצמי, ושאני מגיבה מתוך פחד. אחרי כמה זמן מגיע השלב של נמאס לי".
מה הקללה האהובה עלייך?
"'פאק' מגיע יותר מהראש, בדרך כלל בדרמטיות יתרה וכמה שניות אחריו יגיע 'אה, הכל בסדר'. 'כוס אמק' זה יותר אינסטנקטיבי ופיזי. ולאחרונה בין חברות אומרות לפעמים 'סתמי' שאני מאוד אוהבת, כי לפעמים צריך שאיזה חבר טוב ישתיק אותך".
מתי בכית בפעם האחרונה?
"לפני שבוע, קמתי משנת צהריים בתחושת חרדה כללית".
מה הדבר הכי מביך שקרה לך מול קהל?
"ב-2017 הופעתי עם ספוקן וורד בועט על פמיניזם, וסיפרתי על חוויות לא טובות מגברים. אחד המשפטים היה על חבר קרוב, ויומיים לפני ההופעה החלטתי לשנות את המשפט, לא רציתי לפגוע בו, אבל מה שמביך, ואולי אפילו עצוב, הוא שהייתי דלוקה עליו. היה בי איזה פיצול, אבל לא הרגשתי לרגע שאני משקרת".
מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"המוות. מאז שאני זוכרת את עצמי לא הצלחתי להכיל את הקונספט הזה, שאנחנו פה לרגע, ומה הלאה, ומה בסוף? בתור ילדה הייתי נכנסת מזה ללופים בראש ולחרדות. היום כבר לא, אבל אני בטוחה שזה משפיע בכל מיני דרכים, שאני עדיין לא מוכנה לקבל את הרעיון הזה של המוות".
מהי המנטרה שאת אומרת לעצמך כשאת מרגישה שאת עומדת להתפרק?
"אני כאן, הכל בסדר".
אם היו מביימים סרט על החיים שלך, מי הייתה מגלמת אותך?
"שרליז ת'רון. סתם, זוהר ארגוב".
מי בעינייך הגבר או האישה הכי לוהט/ת על הפלנטה? מי היה גורם לך לעבור צד?
"אני מתאהבת בשחקנים. יוצאת מהקולנוע ובודקת היתכנות, לרוב הם גרים בלוס אנג'לס ונשואים. נדלקתי על טימות'י שאלאמה ששיחק את בוב דילן בסרט שיצא עליו לא מזמן, ואז התברר לי שהוא כוכב עולה בהוליווד, והוא יוצא עם כוכבת עולה בשם קיילי ג'נר, אז ויתרתי. בחיים עצמם אני נמשכת לאנרגיה, אין לי טעם, ואם יש איזו תחושת ביטחון מצליחה להתאהב".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"מלא דברים. בעיקר כל מיני התנהגויות שנובעות מפחד – חוסר סבלנות, סגירות, תוקפנות, ריצוי".
על מה יש לך רגשות אשם?
"חברות שאני לא מצליחה לשמור איתן על קשר ושאני לא נמצאת מספיק עם ההורים".
מה חסר לך בחיים?
"בתקופה האחרונה חסרים לי שקט, שינה טובה, אוכל זמין ובריא לאורך היום ויוגה. בשבילי זה ריפוי".
מהי ההזדמנות הכי גדולה שפספסת בקריירה שלך?
"אני ממש בתחילת דרכי, אז אני לא יודעת. אבל תמיד רציתי לדובב, יש בתוכי דמויות עם קולות משלהם ואני חושבת שאני יכולה להיות טובה בזה. במציאות אומנם, היה לי אודישן אחד מאוד גרוע".
על איזה רגע בקריירה שלך את הכי גאה?
"אני גאה על זה שהצלחתי להוביל את המהלך הזה של יצירת אלבום בדרך שנאמנה לי, למרות הרבה רעשים וחוסר ביטחון, ושמשכתי לחיים שלי אנשים טובים לי. אחרי שנים של מצבים אחרים".
לאיזו אישה בא לך להרים?
"מיכל גבע. מוזיקאית מפיקה מוזיקלית ומורה לפיתוח קול. התחלתי ללמוד אצלה, והיא מורה מצוינת ויש לה יכולת מדהימה לקלוט שירים ולהבין איך לטפל בהם. על חלק מהשירים באלבום עבדתי עם עינב ג'קסון כהן, שהיא חברה-אחות שלה, ובשתיהן יש שילוב יקר של רגישות וחדות".