נפרדים מהמסודרים

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

אחח, איזו סדרה! העונה השנייה של "מסודרים" הסתיימה בקול תרועה רמה. אני לא מתיימר לטעון שמבחינה אובייקטיבית (יש דבר כזה?) זו סדרת הטלויזיה הכי טובה שהציגה פה בזמן האחרון, אבל מבחינה סובייקטיבית החבר'ה האלה קלעו בול לטעם שלי ולשל עוד כמה מהקרובים אליי. אז לרגל סיום העונה, הרשו לי לשתף אתכם בהתלהבות שלי.

הברקות ליהוקיות

אסף הראל – אני מת על הבחור הזה עוד מימי תוכנית הלילה האיזוטרית שלו אי שם בשעות הלייט נייט של ערוץ 10 הצעיר יחסית. התמכרתי לקלילות, לקונספט שלו שכמו אומר "אני יודע בדיוק מי אני, אין מה לקחת אותי ברצינות מדי. אני פה כדי שביחד ננסה לצחוק קצת, ואני הראשון שאודה בפאשלה אם תהיה בשידור החי הזה". טונה של הומור עצמי. הראל ותוכניתו היו האנטי תזה המוקדמת והחיננית ל"הלילה עם ליאור שליין", בעלת המנחה הלא מצחיק והמנופח מחשיבות עצמית.

כיף לראות שהכישרון שלו מצא ביטוי בעשייה טלוויזיונית משובחת כמו "מסודרים". כאחד מיוצרי הסדרה הוא חתום על הנופך האוורירי אך האינטליגנטי והמשעשע להפליא שלה. גם כגיא פוגל ההייטקיסט האשכנזי, החנון, הרציונליסט להחריד – הוא מעולה. אני לא מכיר אותו אישית, אבל כשחקן, הליהוק שלו לדמות הגבר הצעיר בעל האישיות המופנמת, שמכחיש כל תגובה רגשית לכל סיטואציה שהחיים מציבים בפניו, פשוט מבריק. בכלל, הסדרה רוויה בהברקות ליהוקיות, החל מארבעת החברים, המשך בדובל'ה גליקמן וכלה בגדי "ביגר אלסוור" טאוב.

אסי כהן – מה אפשר עוד להגיד עליו? כאחד שדווקא לא כל-כך החזיק מתופעת אסי וגורי כפי שנחשפתי אליה לפני שנים בהופעת אורח שלהם אצל דודו טופז, אני רק יכול לומר: סחטיין. על הדרך, על המעמד, על החן ועל הנון-שלנטיות. הטיפוס במעלה הכוכבות הגברית של כהן, שהתחיל ב"אהבה זה כואב", עלה מדרגה. בעצם שתיים.

אם בעונה הראשונה חשבנו שתומר לוי, שאותו משחקן כהן, הוא איש צעיר ומצליח, כובש דוגמניות שרמנטי, אבל בסופו של דבר ילד טוב, באו יוצרי "מסודרים" ואמרו לנו: "אז זהו, שלא". ההתפתחות שהדמות עברה סיפקה את הממד המעניין, יש יאמרו הדרמתי, של העונה השנייה.



האקדח שהונח על השולחן בפרק הראשון, קרי שיגעון הגדלות שהתבטא במזכירה הטוטאלית, פסל הראש במשרד ועוד, שחרר ירייה מהדהדת בפרק הסיום; מר לוי בוגד בחברים, למען הכוח והשררה, ועוד על הדרך סיפקו לנו היוצרים הופעה נוספת של סער שקד, המתחרה. איזה יופי! האויב המשותף של חבורת ג'ימאליה מהפרק הראשון, חובר באקט סיום משובב למנהיג שהסתנוור ואיבד את דרכו. הטרנספורמציה הושלמה. הקווים המפרידים בין כוחות האופל לאנשי האור במערכת היחסים של ארבעת החברים סומנו מחדש.  

אבל רגע, מה הרצינות הזו? בואו לא נשכח שרוב הזמן פשוט צחקנו בפרק האחרון. עם משפטים כמו "טוב שיש צ'רקסים בינינו", או "במצבים כאלו אני ממליץ על חתונה או גידול שפיר בבלוטת הערמונית", איך אפשר שלא להתמוגג?

ערן זרחוביץ ומאור כהן – שתי הדמויות הפחות מרכזיות בסדרה הן שתי הברקות בפני עצמן. ברלד (מאור כהן) הקרוע וארז (ערן זרחוביץ) הלחוץ משלימים נהדר את תומר וגיא.

כמה מילים לאלו שלא מכירים את זרחוביץ ופועלו – האיש הוא תופעה בסצנת ההומור הישראלי – אתם מוזמנים לפתוח את הרדיו על FM102 כל יום ב-16:00 וליהנות ממנו ומשרון טיכר. לוקח קצת זמן להתרגל אליהם, אבל שווה.

ורד פלדמן – המגלמת את העיתונאית שירי הרמן, היא בעיניי השחקנית-היפה מספר אחת בארץ. יש לה הכל.

אני לא יודע אם נזכה לעונה שלישית. אומרים שלא. אני כן יודע שהיה כיף, היה מצחיק, היה שנון, והיו גם אמירות אמיתיות שזורות בין הבנות היפות לקסדות הווירטואליות.

אז תודה. להתראות.

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter