ניגון עתיק

זמי רביד נולד בתל-אביב, למד באקדמיה למוסיקה וסיים את לימודי הפסנתר בהצטיינות כתלמידו של פרידריך פורטנוי. בהמשך השתלם רביד בנגינה ובניצוח בצרפת ובמונטה קרלו אצל איגור מרקביץ.

במשך עשרות שנים הוא עוסק בפעילות מוסיקלית מגוונת ביותר: הוראת נגינה ופיתוח שיטות הוראה, ליווי וניצוח, הרצאות והופעות בקונצרטים כנגן פסנתר, צ'מבלו ועוגב.

לאחר שנים של עבודה בחינוך מוסיקלי במרכז הארץ, הצפין רביד לגליל וקבע את ביתו במטולה. בית זה הפך ברבות הימים למרכז מוסיקלי ובו אוסף מרשים של כלי נגינה – כלי פריטה, כלי נשיפה, כלי הקשה ועוגבים. את הכלים אסף רביד במשך כעשרים שנה בכשמונים ארצות ברחבי העולם.

"הייתי נוסע לכפרים עתיקים, אוסף נתונים בשטח ומתחקר אנשים על אופן פעולתם של הכלים. כשאני מגיע לאזורים כפריים ונידחים אני משתדל למצוא את הקברן ולשאול את אחיו של הנפטר אם נשאר משהו בשבילי," מתבדח רביד.



לחקןר את כלי הנגינה

רביד הוא איש היודע לתבל את סיפורי האספנות שלו בבדיחות ובסיפורים מרתקים. הוא מגדיר עצמו כאספן-חקרן."המטרה שלי אינה לקנות בזול ולמכור ביוקר כשעולה ערכו של הפריט", הוא מדגיש. "גם כמות הפריטים אינה מעניינת אותי. מעניין אותי לחקור את הכלי, את האפשרויות הגלומות בו, את יכולת השליטה בו ואת הצלילים שאפשר להפיק ממנו. לעתים אני מוצא כלי נגינה עתיקים ומיוחדים בשוקי פשפשים או בכפרים נידחים, ולוקח לי שבועות לחקור אותם".

כך, למשל, הוא מספר על ה"סורוד בלוצ'יסטן", כלי דמוי אגס שמקורו בבלוצ'יסטן, בין אפגניסטן לפקיסטן. "הבלוצ'ים הם עם ללא ארץ וללא שטחים והם מתגוררים באפגניסטן ובפקיסטן", הוא מספר. "עניין אותי תוך לגלות מדוע המציאו את כל הנגינה הזה? למה שימש? האם למטרות דתיות או רפואיות או להרדמת ילדים? לכל כלי יש סיפור משלו".

רביד מספר כי הכלי הומצא ב-1820 וכאשר "לא היה דרוש לאף אחד" הפסיקו ליצר אותו. "במאה ה-19 הומצאו כלים רבים ורק בודדים הצדיקו את המשך ייצורם. זה כלי אסתטי ומעניין: מנגנים עליו כמו בגיטרה ביד שמאל וכמו בכינור ביד ימין, מחזיקים אותו כמו צ'לו והוא נראה כמו אגס. צליליו דומים לצלילי המנדולינה ולכן הוא 'לא נחוץ', כי אפשר לפיק אותם צלילים בכלים אחרים".



להיכנס לנשמתו של הכלי

כשרביד מציג את הכלים ומסביר על כל אחד ואחד מהם, נפתח עולם חדש שבו לא רק רואים את הכלי כפי שהוא במלוא יופיו והדרו כי אם נכנסים לתוך נשמתו.

באוסף כלים מגוונים העשויים מחומרים שונים. חלק מהכלים יוצרו מחיות: הצ'רנגו דמוי הכינור, למשל, עשוי משריון ארמדילו, ובשר החיה נאכל כנראה על ידי הציידים. הכינור המרוקאי עשוי משריון של צב. הציפור הוויטנאמית הוא כלי נגינה עשוי מבמבוק המפיק צלילים הזהים לציוצי הציפורים. הקוטו – כלי הקשה יפני – עשוי מעץ. החצוצרה הטיבטית עשויה ממתכת. היא מורכבת מאלמנטים טלסקופיים נפתחים ושימשה בטקסים דתיים במנזרים טיבטיים.

אחד הכלים שרביד אוהב במיוחד הוא הקלאויכורד."זהו כלי מאוד אקספרסיבי. הוא מפיק צלילים מדהימים ונמוכים מאוד, ולכן הוא לא מיועד לאולם קונצרטים אבל צליליו העשירים באים לידי ביטוי בחדר קטן".

האוסף מסודר בחדר גדול, והכלים מחולקים לכלי פריטה, כלי נשיפה, כלי הקשה ועוגבים. אפשר ליהנות מנגינתו של רביד בכלים ומסיפוריו המרתקים בסדרה של מפגשים שהוא עורך לקהל, ובהם הוא מסביר על התפתחותם של הכלים השונים מימי האדם הקדמון ועד לתקופה המודרנית.

ליצירת קשר עם זמי רביד: 04.6997073; 052.6997073

 

מתוך: מגזין נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה