מתנתקים ולא מתרחקים

אחרי כמה טיולים ב"אירופה הקלאסית", רצינו טיול מסוג אחר: להתרחק קצת מהעולם המערבי המוכר ולהיחשף לעולמות חדשים. אבל לאן נוסעים עם ילדים קטנים? לטיול הוקצב שבוע בלבד, כך שטיסות ארוכות ליעדים רחוקים לא באו בחשבון, מה גם שרצינו טיול לא יקר, ועם שני ילדים, בני שנתיים וחצי וחמש, העדפנו שלא להתרחק לגמרי מהציביליזציה.

טיול למונטנגרו (Montenegro) בשילוב עם טיול יום בדוברובניק (Dubrovnik) שבקרואטיה ענה על כל דרישותינו ואף עלה על ציפיותינו. הטיסה לדוברובניק היתה קצרה ונוחה, היום הראשון בעיר נתן תחושה שאנחנו במרכז העניינים, וכצ'ופר – בתחנת השכרת הרכב שודרגנו למרצדס.

פיקניק, רפטינג וטיול ג'יפים

אחרי שהתחלנו את הטיול ביום נפלא בדוברובניק, המשכנו למונטנגרו – יעדנו העיקרי. ככל שהתרחקנו מהחוף והצפנּו לעבר ההרים היה נדמה שאנחנו חוזרים אחורה בזמן. אזור צפון מונטנגרו, ובעיקר שמורת הטבע דורמיטור (Nacionalni park Durmitor), שבה בחרנו להתמקד, מתאפיינים בנופים פראיים.

הכפר המרכזי בשמורה הוא זבליאק (Žabljak). הכפר מתעורר לחיים בחודשי הקיץ, ויש בו צימרים, בתי מלון, מסעדות וכמה סוכנויות שמציעות אטרקציות וטיולים בסביבה. אחת האטרקציות הפופולריות כאן היא רפטינג בנהר טארה (Tara). נכנסנו לברר פרטים. הובטח לנו שהרפטינג מתאים לכל המשפחה – גם לבננו שעוד לא מלאו לו שלוש, אבל למרות האישור והעידוד הגורף החלטנו לוותר על ההרפתקה עד שהקטן יגדל קצת (לפחות עד גיל ארבע). אבל עם ילדים גדולים מעט יותר אפשר לעשות כאן גם רפטינג וגם טיול ג'יפים עמוק בתוך השמורה.

ממש צמוד לזבליאק נמצא האגם השחור (Crno jezero), אגם יפהפה בין ההרים שמסלול ההליכה המקיף אותו מתאים מאוד גם למשפחות: שביל נוח שחלקו עובר ממש על שפת האגם וחלקו בתוך היער, וההליכה בו נמשכת כשעתיים-שלוש בקצב אטי. בדרך יש המון מקומות שאפשר לעצור בהם ולהתרחץ באגם (בעיקר בקיץ, כי המים קרים מאוד).

באותו היום, בשעות אחר הצהריים, יצאנו למסלול הליכה נוסף לאגם הנחש (Zminje jezero), אגם קטנטן בלב היער, עם שולחן פיקניק בודד. גם המסלול הזה קל ומתאים למשפחות חובבות טבע עם ילדים קטנים, שרוצות לזכות בנופים מרשימים ובתחושת ניתוק בלי להתרחק באמת.

תוכלו ליהנות מרפטינג עם הילדים. צילום: שלומית יפת ביאליק

מפגש על חריץ גבינה

בשמורת דורמיטור זכינו לא רק לנופים עוצרי נשימה, אלא גם לחשיפה תרבותית מעניינת לעולם שונה מהעולם המוכר לנו, אי שם בין העולם השלישי לעולם המערבי. מצד אחד שהינו בצימר מעוצב וחדיש, עם חיבור לאינטרנט ואבזור שלא היה מבייש כל צימר מודרני באשר הוא, ומצד אחר – ממש ליד זבליאק – היו בקתות עץ קטנות המשמשות למגורים, ערמות קש גדולות שנאספות בקיץ לטובת חודשי החורף ונשים שלבושות עדיין בלבוש מסורתי.

ביום השני החלטנו להתרחק מהכפר שלנו ולנסוע אל לבה של שמורת דורמיטור. הדרך הוליכה אותנו בין הרים עצומים, כפרים קטנים, נהרות וקניונים. בצד הדרך נתקלנו בשלט המכריז שבבית הצמוד לכביש מוכרים גבינה. ניגשתי עם בני הבכור בצעד קליל לראות במה מדובר. החצר עשתה לנו הכנה ראשונית: תרנגולות מסתובבות חופשיות בשטח, ערמה של עצים להסקה, ג'ריקנים גדולים של מים, משחקי ילדים ישנים מכל עבר והרבה מאוד בוץ.

נכנסנו אל הצריף הקטן נטול החלונות, ולאט-לאט עינינו התרגלו לחשכה. התברר לנו שהמקום משמש לא רק למכירת גבינה ולהכנתה: היו בו גם שתי מיטות ובגדים תלויים, והבנו שאנחנו נמצאים בתוך בית מגורים קטן. איזה יופי, חשבתי לעצמי, שהתמזל מזלנו לזכות בהצצה חטופה אל חיים אחרים מחיינו. הייתי ממשיכה לבהות בכל הפריטים שבבית, אלמלא הנימוס המתבקש כלפי המארחת שלנו שבחביבותה הרבה הסבירה לנו במונטנגרית שוטפת על מבחר הגבינות מעשה ידיה.

לא הבנו כלום, הנהנו בחיוך, טעמנו מהגבינות, ולבסוף קנינו חריץ גבינה גדול לדרך במחיר מצחיק. אם יש מי שאומר שלפעמים בטיולים אפשר ללמוד על החיים הרבה יותר ממה שלומדים בבית הספר, זאת היתה המחשה טובה.

מן הקצה אל הקצה

כעבור ארבעה ימים בלבד, לאחר המשך טיול מקסים בצפון מונטנגרו שכלל פסטיבל מקומי במנזר מורצ'ה (Manastir Morača) השוכן על צוק מעל קניון מורצ'ה, שיט מהנה במיוחד לילדים באגם סקאדאר (Skadarsko Jezero) ומסלולי הליכה קלילים בחיק הטבע, חזרנו אל רצועת החוף.

הגענו אל מפרץ קוטור (Boka Kotorska) המפורסם והיפהפה ואל עיירת הנמל קוטור, שבה עיר עתיקה מוקפת חומה עם בתי אבן עתיקים מלאי אופי, סמטאות צרות וכיכרות עמוסות בתי קפה. הילדים התרוצצו בין הסמטאות, אכלנו הרבה גלידה והתרחצנו בים. שם, בנמל שבכניסה לעיר העתיקה, עגנה היאכטה המפוארת ביותר שהזדמן לנו לראות אי-פעם.

מתוך סקרנות בדקנו אם כתוב עליה באינטרנט, וגילינו לשמחתנו שאפשר לשכור אותה לקיץ, עם 13 אנשי הצוות שעליה, במחיר מציאה של 350 אלף דולר לשבוע. אם כמה ימים קודם לכן ראינו אורח חיים שונה לחלוטין משלנו, הנה התגלה לעינינו אורח חיים שונה לא פחות. רק חבל שהפעם לא יצא לנו גם להציץ פנימה.

מידע מעשי

עונה מומלצת: מאי-ספטמבר. ביולי ואוגוסט צפוף יותר, אבל מתאים מאוד לטיול באזור ההררי. אתר מומלץ

שמורת הטבע דורמיטור
איפה: בצפון מונטנגרו. בעיירה זבליאק יש מרכז מבקרים ובו מידע והצעות למסלולים בשמורה.
מחיר: 3 אירו לאדם עבור כניסה לאזור האגם השחור. ביתר המקומות אין תשלום.

רפטינג בנהר טארה
יש כמה סוכנויות שמפעילות רפטינג בנהר, כולן מרוכזות בזבליאק. למשל mirotara או durmitorfreedom
מחיר: כ-40 אירו לאדם

מסלול האגם השחור
איפה: סמוך לזבליאק. יש שילוט רב, מרכז מבקרים ומגרש חניה מסודר.
אורך המסלול: כ-3 שעות להקפת האגם.
ציוד: למטיילים עם ילדים קטנים כדאי להצטייד במנשא.

מסלול אגם הנחש
איפה: אפשר לשלב את מסלול אגם הנחש עם מסלול האגם השחור (יש גישה לאגם הנחש מאמצע המסלול המקיף את האגם השחור), או לבצע אותו בנפרד. כדי להגיע ישירות אל אגם הנחש יש לנסוע עם הרכב בתוך היער עד לנקודת ההתחלה. מפת הגעה אפשר להשיג במרכז המבקרים של שמורת דורמיטור, ליד הכניסה לאגם השחור.
אורך המסלול: מסלול שני האגמים – 5 שעות. מסלול נפרד לאגם הנחש – כחצי שעה לכל כיוון.

גבינה ביתית בזבליאק
איפה: מזבליאק יש כביש שנכנס לעומק השמורה (נוסעים לכיוון הכפר טרסה, Trsa). בדרך יש שלטים שכתוב עליהם SIR (גבינה במונטנגרית), המכוונים אל בתים שבהם מוכרים גבינה.

שיט באגם סקאדאר
איפה: בכפר רייקה צ'רנויביצ'ה (Rijeka Crnojevića) אפשר לשכור סירת מנוע עם נהג לסיור בשלוחה של האגם.
מחיר: כ-25-20 אירו לשעה

שלומית יפת-ביאליק היא מחברת סדרת המדריכים "המשפחה המטיילת" לצפון איטליה, לסלובניה ולצפון קרואטיה ולהולנד