לאה שנירר נתנה שואו: תל אביב הפכה לרגע לבירת אופנה עולמית

לאה שנירר על המסלול היא בהחלט דרך טובה למשוך תשומת לב, אבל היא ממש לא הייתה הסיבה היחידה להרים את העיניים אל גשר יהודית בתל אביב בצהרי היום (רביעי). לשעה קלה הפך הגשר, שחוצה את נתיבי איילון ומחבר בין שני חלקי העיר, למסלול תצוגת אופנה מהסוג שהיינו מצפות לפגוש בפריז, מילאנו או ניו יורק. רק שהפעם, כל היופי הזה היה כחול-לבן, באדיבות בית האופנה הישראלי המיתולוגי משכית. בחליפה בגוון שמפניה, עם עיטורי זהב פרחוניים ומותן מודגשת, שנירר הביאה למסלול שיק אלגנטי והראתה איך אישה עם סטייל מחזיקה בגד, ולא פחות חשוב, מחזיקה מסלול.

>> מ"האח" לוויקטוריה'ס סיקרט: הדר שירי פורשת כנפיים בסטייל

אחרי שבקיץ שעבר הפך את שוק הכרמל למסלול אופנה צבעוני ושמח, בית האופנה, בניצוחה של המעצבת הראשית שרון טל, שוב יצא מהסטודיו אל הרחוב, והפעם עם קולקציית סתיו-חורף חדשה תחת הקונספט Urban Heritage והמוטיב Wind of Change. על הגשר, כשברקע מגדלי הזכוכית של תל אביב ומתחתיו התנועה הבלתי פוסקת של איילון, צעדו 30 דוגמניות ב-30 לוקים שהזכירו לנו כמה כישרון וסטייל יש כאן, ממש מתחת לאף.

ולפי מה שראינו על המסלול, החורף הקרוב של משכית הולך להיות עשיר בטקסטורות, בשכבות ובניגודים. מצד אחד חייטות מוקפדת עם כתפיים מודגשות, ז'קטים מחויטים, חליפות בגזרות גבריות ומעילים גדולים שאפשר להתעטף בהם; מצד שני, בדים נוזליים ומבריקים שנעים בחופשיות עם הגוף, שמלות בעלות נפח דרמטי, תחרות, קטיפה ונגיעות של גלאם.

משחקי השכבות היו מהאלמנטים הבולטים בקולקציה, וכך גם המשבצות בגוני חום ואדמה, שהעניקו למראות המחויטים ניחוח בריטי עם טוויסט תל אביבי. אליהן הצטרפו פרחים תלת ממדיים, שלא הסתפקו בתפקיד של הדפס רומנטי, אלא הפכו לאלמנט פיסולי של ממש: על שמלות, על ז'קטים ועל פריטים שהם פיס בפני עצמם. אהבנו במיוחד את המפגש בין ג'ינס רחב ונונשלנטי לטופ סטרפלס עמוס פרחים, ואת שמלת הסטרפלס השחורה, בעלת הנפח הא-סימטרי ושורת הפרחים הדרמטית. גם הז'קט המשובץ עם חגורת המותן ופרח גדול על הדש נכנס לרשימת החשקים שלנו.

פלטת הצבעים נעה בין שחור, בורדו, חומים וגוני אדמה, עם משחק מתמיד בין קשיחות לרכות, בין בגדים שאפשר לדמיין בארון היומיומי לבין פריטים שנועדו לרגעים שזוהרים מעל החיים עצמם. זו בדיוק אחת החוזקות של משכית בשנים האחרונות: היכולת לחבר בין מורשת של עבודת יד וקוטור לבין אופנה עכשווית, לבישה ונחשקת.

את מראות הביוטי יצר גילי אלגבלי, שבחר בגלים רכים ומבריקים בשיער, שביל צד עמוק ושפתיים בגוון בורדו עשיר, בהשראת הגלאם ההוליוודי של פעם. התוצאה הייתה נשית, מוקפדת ודרמטית במידה הנכונה, והשתלבה היטב עם האווירה החורפית של הקולקציה.

גם עבור שרון טל, הבחירה בגשר הייתה מעבר ללוקיישן מפתיע: "גשר יהודית מסמל בעיניי בדיוק את מה שאנחנו עושים במשכית – מחברים בין עבר לעתיד, בין מורשת לחדשנות, בין עבודת יד מוקפדת לאופנה אורבנית עכשווית", סיפרה טל על הבחירה בלוקיישן הלא שגרתי.

ואכן, היה משהו יפה במיוחד במפגש הזה בין אופנה ישראלית, אדריכלות אורבנית ועיר שלא עוצרת לרגע. בין צפירות המכוניות למגדלים, בין הבטון לבדים המתנופפים ברוח, תל אביב הצליחה להרגיש לרגע כמו בירת אופנה עולמית. ואולי בעצם לא צריך לטוס רחוק כדי להרגיש ככה, אפשר להישאר בבית.