שלא נשכח: המפורסמים משמיעים את קולם של שורדי השואה

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יעלה זו השנה החמישית ברציפות פרויקט "מעלים זיכרון", יוזמה של Meta ישראל בשיתוף עמותת "שם ונר", שמבקשת לעשות את מה שנדמה כמעט בלתי אפשרי: להנכיח את סיפוריהם של שורדות ושורדי השואה בפלטפורמות הדיגיטליות שבהן הדור הצעיר רגיל לצרוך תוכן – בעיקר באינסטגרם.

>> לאה שנירר באושוויץ: "כאן אימא שלי ראתה את המזעזע מכל"

למיזם הצטרפו השנה יותר מ-20 יוצרי תוכן ואמנים מוכרים – בהם עדן פינס, יהודה לוי, ירדן הראל, פיטר פלצ'יק, עדי הימלבלוי, עדן גולן, עינב בובליל, אדוה דדון, ולארי חמאתי, דניאל פרץ, יובל שרף, יפתח רמון, צמד המוזיקאים נס וסטילה ועוד. כל אחד מהם פגש שורד או שורדת שואה לשיחה אישית, שתועדה ותעלה כ-Reel לאינסטגרם – שם הסיפור האישי של השורדים והשורדות יהפוך לתוכן חי, נוגע ונוכח.

מעל ל־100 ידוענים ויוצרי תוכן השתתפו בפרויקט לאורך השנים, והסרטונים זכו ליותר מ־40 מיליון צפיות. המספרים אמנם מרשימים, אבל לב הפרויקט נמצא דווקא במה שלא נספר – במבט בעיניים, בשקט שבין השאלות, בתחושת ההמשכיות.

השנה, אולי יותר מתמיד, לפרויקט יש משמעות נוספת. בצל הטלטלה הלאומית שעוברת החברה הישראלית מאז 7 באוקטובר, המושג "תקומה" מקבל נופך אחר. על זה בדיוק בחרו הפעם לשים את הזרקור – לא רק על הזוועות, אלא גם על מה שבא אחריהן: החיים שנבנו מתוך ההריסות, המשפחות שהוקמו מהאפר, הבחירה הבלתי מובנת מאליה להמשיך – ולחיות.

חלק מהשיחות התקיימו עם שורדות ושורדים המתגוררים בקיבוצי עוטף עזה, שנאלצו לשהות בממ"דים שעות ארוכות ביום השבת השחורה. אחת מהן, בלה חיים, נפגשה עם נס וסטילה – ושיתפה אותם בהקלטה האחרונה שקיבלה מנכדה, יותם חיים ז"ל, רגעים לפני שנחטף לרצועת עזה. יותם נמלט מהשבי – ונהרג בשוגג על ידי כוחותינו. שורדת שני נוספת שתספר את סיפורה במסגרת הפרויקט היא שרלוטה קנובלוך, ילידת מינכן ששרדה את ליל הבדולח, וחנכה בשנת 2006 את המרכז היהודי בעיר. השנה היא נפגשה עם דניאל פרץ – שוער נבחרת ישראל ובאיירן מינכן – בחיבור נדיר בין עבר לעתיד, בין זיכרון לזהות.

התכנים זמינים גם ב־yesVOD, ב־STING TV, ובפעם הראשונה גם על מסכים בנתב"ג – בטרמינל 3, בשערי העלייה למטוס, ובאזור הדיוטי פרי. נוסעי טיסות אל על יוכלו לצפות בתכני הפרויקט גם דרך מערכת הבידור במטוסים – רגע קטן של התבוננות בתוך המסע.

בין אם תבחרו לראות את הסרטונים באינסטגרם, בטלוויזיה או בשדה התעופה – המסר הוא אותו מסר: לא לתת לזיכרון להישאר בארכיון. להעלות אותו. לשים אותו בקדמת הבמה של החיים הדיגיטליים. להזכיר שגם כשנדמה שאנחנו רחוקים מהשואה שנות אור – אנחנו עדיין חלק מהסיפור הזה. כל הזמן, ולעולמים.