מעושרת או מאושרת?

כולנו אוהבים אגדות. הן יפות, רומנטיות, תמיד עם סוף טוב והן בעיקר לא מתרחשות במציאות. הן מאפשרות לנו להגיד לעצמנו, שחיים כאלה קיימים רק באגדות ושהדמיון כהרגלו, עולה על כל מציאות.

נדמה שלצער רבים מאיתנו, ניקול ראידמן היא נסיכה במציאות. היא עושה אירועים בעלויות ענק שאליהם מוזמנים אליטות מרחבי הגלובוס. היא יפהפייה, לבושה במיטב הבגדים שיש לעולם להציע, משיקה בשמים, מופיעה בעיתונות על בסיס שבועי. אבל בשבילנו היא לא דמות מהאגדות, כי בנוסף לכל, היא גם בת זוגו של האוליגרך מיכאל צ'רנוי, המבוגר ממנה ב-40 שנה.

מה מסתתר מתחת לעטיפה?

לאחר שחשפה את בן זוגה, התמלאו העיתונים בכתבות שמאשימות אותה במציאת מקור הכנסה ולא במציאת בן זוג לחיים. הציניקנים הרגילים חייכו חיוך חצי מזלזל וחצי מרחם, על הילדה שבשביל כסף מוכנה לצאת עם צ'רנוי. אוליגרך, מבוגר ולא בדיוק התאום של בראד פיט. ולמען האמת לא רק הציניקנים. כולנו. במבט ראשון ושני ניסינו להבין מה אפשר לחפש אצל צ'רנוי, חוץ מויזה ללא תקרת אשראי. האשמנו אותה בשטחיות, בלי לשים לב, שהשטחיים העיקריים, אלו אנחנו עצמנו.

אישה יפה וגבר יפה מחזיקים ידיים, הם משוואה שרובנו מתרגמים לאהבה גדולה. אישה יפה וגבר פחות יפה מחזיקים יד ביד, הם משוואה שרובנו מתרגמים לכזו שמסתירה מאחוריה סיפור טראגי או ניצול. רק לא מזמן רעשו העיתונים שבר רפאלי התנשקה עם ג'סי היימן בפרסומת לסופרבול. כולם זעקו על הניצול שלו. על הניצול שלה. כאילו שלהתנשק עם דוגמן לא אסתטי תמורת כסף זו זנות ולהתנשק עם דוגמן חתיך זו עבודה. הו, הצביעות.

אני לא מכירה את צ'רנוי. וגם לא את ראידמן. ובטח לא את הזוגיות שלהם. אבל האם עצרנו לרגע לחשוב שאולי מתחת לעטיפה הפחות אסטטית שנוצרת מהחיבור של השניים, מסתתרת אהבה גדולה? כזו שמבוססת על שני אנשים, שלמרות כל ההבדלים בינם, התאהבו בטירוף. יכול להיות שהוא יודע להיות בן זוג מדהים, שהיא האמא לילדים שהוא תמיד קיווה שתהיה לילדים שלו, יכול להיות שהוא מצחיק אותה כל לילה, רגע לפני שהיא הולכת לישון. ויכול להיות שאני טועה בענק. אבל את האמת? ראידמן, לא בדיוק נראית כמו קורבן. זה נכון שהיא מעושרת, אבל לצערם הרב של לא מעט אנשים, נדמה שהיא גם מאושרת.