מטיילים על החומות

חומת ברלין, גרמניה: במקום חיילים – מטיילים

"פשוט הלכנו לשם, חצינו לצד השני, והגענו לארץ החלומות. לא דיברנו, לא יכולנו להוציא מילה מהפה. אני זוכרת שבכיתי, בכיתי מרוב אושר. מישהו שלא הכרתי נתן לי אופניים, מישהו מהמערב, ודהרנו, היינו חופשיים", ככה סיפרה לי אינה, שגדלה כל חייה בברלין המזרחית, על היום שבו נפלה החומה המאיימת. היום בתווי החומה, במקום שהשקיפו ממנו פעם זקיפים קשוחים ממגדלי שמירה, אפשר למצוא אינספור מוקדי עניין.

לאורך 155 הקילומטרים של החומה שהקיפה את ברלין המערבית עובר היום "מסלול חומת ברלין" (Berliner Mauerweg) העובר ברובו על מה שהיתה פעם הדרך שבה סיירו חיילי גרמניה המזרחית. המסלול, שבו אפשר לטייל באופניים או ברגל, עובר דרך אתרי זיכרון היסטוריים ואתרי טבע יפהפיים. כצפוי בברלין, המסלול מסומן בבירור, ויש גם מפות ויותר מארבעים תחנות שאפשר לקבל בהן מידע בכמה שפות. המסלול מחולק ל-14 חלקים, אורכו של כל אחד מהם כ-12 קילומטר, ולנקודות ההתחלה והסיום של כל חלק אפשר להגיע בתחבורה ציבורית. המסלול עובר לא רק בנקודות ציון מההיסטוריה האפלה אלא גם באינספור שטחים פתוחים ואגמים שפעם איש לא היה יכול להיכנס אליהם והיום הם מלאים במטיילים.

האתרים לאורך המסלול כוללים מגדלי תצפית, מבני ממשל, ארמונות ואנדרטאות לזכרם של אלה שניסו לחצות את החומה ונורו למוות על ידי חיילי גרמניה המזרחית. בחלק שבין שנוויידה (Schöneweide) לשנפלד (Schönefeld) אפשר לבקר בתעלת המרגלים שעברה מתחת לחומה ואפשרה לאמריקאים להאזין לקווי הטלפון של הכוחות הסובייטיים בברלין המזרחית. במקומות רבים לאורך המסלול עדיין אפשר לראות את שרידי החומה, חלקים רבים מהם מעוטרים בציורים ובכתובות. אפשר גם לבקר במוזיאון בצ'קפוינט צ'רלי (Museum Haus am Checkpoint Charlie), נקודת המעבר המפורסמת בין מזרח למערב.

ההיסטוריה של אותם ימים לא רחוקים מצמררת, אבל חברתי אינה, שחיה היום במדינה חופשית, מוצאת את עצמה מתגעגעת לגרמניה המזרחית, ולפעמים, היא מתביישת להודות, אפילו לחומה. אז, אומרת אינה, באותם ימים רחוקים, התקווה היתה חשובה הרבה יותר מהכסף.

>> מגזין מטיילים במתנה! לחצו כאן לקבלת ההטבה

Unter den Linden. צילום: הראל סטנטון

החומה הגדולה, סין: המבנה הצבאי הגדול בעולם

החומה הסינית היא אחת מהחומות העתיקות והמפורסמות ביותר, והיא גם נחשבת למבנה הצבאי הגדול ביותר בעולם. בנייתה של החומה החלה לפני יותר מאלפיים שנה בתקופת שושלת צ'ין, והיא חוזקה, כך מספרת האגדה, בעצמותיהם של פועלי הכפייה שעבדו בבנייתה. אלפי פועלים עבדו בבניית החומה שהיתה אמורה למנוע פלישות לתחומי הממלכה.

שושלת מינג השקיעה שנים ארוכות ומשאבים רבים בחידוש החומה, והמאמץ עלה גם בחייהם של עובדים לא מעטים. אבל העבודה היתה לשווא: החומה לא עצרה את המנצ'ורים שפלשו לסין ולקחו לידיהם את השלטון. הצלחתה הגדולה ביותר של חומת סין מתרחשת דווקא בימינו, לאחר שהחומה היתה לאתר תיירות.

לכבוד אינספור התיירים שופצו חלקים חשובים מהחומה ועוטרו בחנויות מזכרות, מסעדות ופארקי שעשועים. רוב המבקרים מגיעים לאזור באדלינג (Bādáling). שיפוץ נעשה גם בסימאטאי (Sīmătái) ובג'ינשאלינג (Jīnshānling), אך אזורים אלה צפופים פחות. מי שרוצה להתרחק מההמון ולבקר בחלקים פחות מתוחזקים של החומה יוכל להתפעל מגדולת העבר באזור הואנג-הואה (Huánghuā), אם כי הממשלה הסינית אינה מעודדת תיירים להגיע לשם.

החומה הסינית באתר אונסק"ו

עוד במטיילים:

* המלך הסקוטי: מסע לעולם הויסקי

* מסביב לעולם על יאכטה: הכירו זוג ישראלי שעושה את זה כבר 5 שנים

* מסע בין אלמוגים: צפו בקסם התת ימי של איי פלאו

חומות דון אנגוסה, אירלנד: מסתורין פרהיסטורי

דון אנגוסה (Dún Aonghasa) היא חומה מסתורית ביותר אי-שם באיי ארן (Oileáin Árann). שלושת איי ארן נמצאים בפתחו של מפרץ גולוויי (Galway Bay) בחוף הדרום-מערבי של אירלנד, והחומה נמצאת באי אינישמור (Inishmore), הגדול בשלושת האיים.

מבנה החומות מוזר – אלה הן שלוש חומות מעוגלות, רחבות וגבוהות המתפרשות על שטח עצום של 57 אלף מטר רבוע. זהו אחד המבנים הפרהיסטוריים המרשימים ביותר במערב אירופה. החומות נמצאות על צוק שמשקיף מגובה של יותר ממאה מטרים על האוקיינוס וניצב לו בזווית ישרה לחלוטין כאילו נחתך בסכין. מקום מצוין לזרוק ממנו את אויביך לים ולצפות בהתנפצותם אל הסלעים. נקודת התצפית נהדרת גם בלי קשר לאויבים, ואילו לא היה העולם עגול, סביר שביום של ראות טובה היה אפשר לראות מכאן את אמריקה.

עד היום לא הצליח איש לגלות מי בנה את החומות ולאיזה צורך. יש אומרים שהקלטים, אבות אבותיהם של האירים והסקוטים, הגנו על עצמם כך כשעמדו מול אויבים ששמם אינו ידוע, אחרים טוענים כי באתר זה נהגו להתפלל בין הקירות העבים לחיים טובים יותר.

איי ארן באתר הרשמי של מחוז גולוויי

דון אנגוסה באתר למורשת אירלנד

חומות דון אנגוסה נמצאות על צוק שמשקיף מגובה של יותר ממאה מטרים על האוקיינוס וניצב לו בזווית ישרה לחלוטין. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | ALCE – Fotolia.com

חומות קונסטנטינופול (איסטנבול), תורכיה: החליפה בעלים

במשך אלף שנים היתה קונסטנטינופול לב העולם, בירת האימפריה הביזנטית. העיר היתה מוקפת בקומפלקס מסובך של חומות שנבנו ושופצו במשך השנים על ידי רבים מקיסריה. החומות, שהקיפו את קונסטנטינופול מכל עבריה, נחשבו לבלתי אפשריות לפריצה. אבל ב-1452 בנה הסולטן העות'מאני מהמט השני את מבצר רומלי (Rumelihisarı) האימתני בצד האירופי של מצר בוספורוס, קילומטרים אחדים מצפון לחומות העיר. המבצר אפשר לסולטן לשלשל לכיסו מזומנים מכל אונייה שעברה בבוספורוס ולאיים על הבירה הביזנטית הבלתי מנוצחת. ארבעה חודשים בלבד ארכה בניית המבצר על חומותיו האדירות, מה שהפחיד עוד יותר את תושבי קונסטנטינופול, שהיו בלאו הכי מבוהלים עד מוות מהעות'מאנים הנושפים בעורפם.

ב-29 במאי 1453, כמה ימים אחרי ליקוי הירח (הירח היה סמלה של קונסטנטינופול), הצליח הסולטן מהמט השני להיכנס בשערי העיר. אלפי חייליו פצחו, כמקובל אז, בביזה ובאונס. הם החשיכו עבורנו לעד את ימי הביניים כששרפו את הארכיון הקיסרי והציגו על החומות את ראשו של קונסטנטינוס ה-11, הקיסר הביזנטי האחרון. העיר הנוצרית הראשונה בעולם הפכה לעיר מוסלמית. עד היום מזדקפים בני איסטנבול, בגאווה כשהם מספרים איך ניצח מהמט הכובש את הכופרים. העיר אולי החליפה בעלים, אבל החומות עדיין שם, מתפוררות לאטן במשך הדורות.

החומות נראות במקומות רבים בעיר. כדאי לטייל עליהן במקום שנקרא היום ידיקולה היסארי מוזסי (Yedikule Hisari Müzesi) – מצודת שבעת המגדלים. במאה ה-4 בנה שם הקיסר תיאודוסיוס הראשון שער ניצחון. במאה ה-5, כשבנה הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס השני את חומות קונסטנטינופול המפורסמות, הוא ציפה את השער בזהב וצירף אותו אל החומות. העות'מאנים הפכו את המקום למבצר שבו כלאו בין היתר שגרירים של מדינות זרות שסר חנם. הסולטן עות'מאן השני בן ה-17 הוצא שם להורג ב-1622 בזמן ניסיון הפיכה.

הנוף שנשקף מהחומות עדיין מרהיב, אבל שאון הקרבות הפך לקולות אחרים, והיום מתקיימים במקום שלל קונצרטים. גם מבצר רומלי האימתני שבנה מהמט השני על הבוספורוס הפך למקום שרוקדים בו או מאזינים למופעים מוזיקליים. במרומי החומות, שם פטרלו חייליו של מהמט אחוזי להט קרב ורקמו תוכניות כיבוש, מטיילים היום תיירים המתענגים בנחת על בוהק המים ועל מראה הגשר הענקי המחבר בין מזרח למערב.

Yedikule Hisari Müzesi
הגעה: ברכבת הפרברים מתחנתSirkeci לכיוון אזור Halkali. יורדים בתחנת Yedikule.
לאתר

מבצר רומלי
הגעה: מאזור Besiktaş באוטובוס מספר 25E, 40, 40B, 42. האוטובוסים עוצרים מול בית הקפה שליד המבצר.

חומות קונסטנטינופול נראות במקומות רבים באיסטנבול והנוף הנשקף מהן מרהיב ביופיו. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Dinosmichail – Fotolia.com

חומות ירושלים, ישראל: מזל שבן גוריון התחרט

"צריך להרוס את חומת ירושלים, היא אינה יהודית. היא נבנתה על ידי סולטן תורכי במאה ה-16. אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת. חשוב לנו הכותל – והוא עומד וקיים. ואילו להריסת החומה יהיה ערך פוליטי עולמי. אז ידע העולם שיש ירושלים אחת ובה אפשרי מיעוט ערבי" (דוד בן גוריון, חבר כנסת וראש ממשלה לשעבר, באספת רפ"י בבית הרופא בירושלים, 19 ביוני 1967, כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים). בן גוריון ספג ביקורת קשה על דבריו, וחומות ירושלים נותרו על תלן. את החומות שאנחנו רואים היום בנה ב-1538-1535 הסולטן העות'מאני סולימן הראשון, שידוע גם בשם סולימן המפואר. החומות נבנו על חורבותיהן של חומות אחרות שנהרסו במהלך השנים.

היום אפשר לטייל על החומות בשני מסלולים: המסלול הצפוני – משער יפו דרך שער שכם לשער האריות – שממנו אפשר להיכנס אל העיר ולעלות על וייה דולורוזה, היא דרך הייסורים של ישו; והמסלול הדרומי – ממגדל דוד דרך שער ציון לשער האשפתות המוליך היישר אל הכותל המערבי. אל החומות מחוברים אתרים חשובים כמגדל דוד ומתחם הר הבית.

מתחת לחומות, מאה מטרים ממזרח לשער שכם, נמצא הפתח לאחד המקומות המרשימים והמסתוריים ביותר בירושלים – מערת צדקיהו. זו מערה מלאכותית שאורכה 320 מטר ושטחה 9,000 מטר רבוע, ובקצה מעיין. המערה נמצאת מתחת לרובע המוסלמי ומגיעה עד וייה דולורוזה, צפונית להר הבית. יש מסורת המייחסת את חפירת המערה למלך חזקיהו, ואגדה אחרת מספרת שהמלך צדקיהו ברח למערה כאשר נבוכדנצר כבש את העיר. המוסלמים מאמינים שדווקא במערה הזאת נבלעו לעד קורח ובני עדתו. אם תבלו במערה ואם במרומי החומות, אל תוותרו על גיחה לעיר העתיקה לזלילת מנה בחומוס לינא ברובע הנוצרי וכנאפה מתוקה בממתקי ג'עפר ברובע המוסלמי.

מערת צדקיהו זו מערה מלאכותית שאורכה 320 מטר. צילום: ברוך גיאן

* עכשיו בחיים אחרים: איך תהיו לחוצים פחות?

* עכשיו בדרך האוכל: אוסף פשטידות לשבועות

תמי זר – עיתונאית עצמאית וסופרת. כתבותיה התפרסמו בעיתונים ובמגזינים בארץ ובעולם
דוא"ל: tami.zer@gmail.com

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין מסע אחר, נובמבר 2009