מחלות עור אצל תינוקות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

כולנו מכירים את הביטוי "כמו עור של תינוק", המשמש לתיאור אדם בעל עור חלק ויפה. אבל במציאות, לעיתים קרובות המצב שונה: עור התינוק אינו בהכרח חלק ויפה, במיוחד לאחר הלידה. תינוקות בני יומם נוטים לסבול מפריחות ומתופעות עוריות אחרות, אבל למרבה המזל רובן אינן מסוכנות וחולפות ללא טיפול.

במקרים אחרים יכולים להתגלות כתמים בעור, לרוב מולדים. רוב הבעיות המופיעות סמוך ללידה קשורות לרגישות העור לאלרגניים ולגורמי גירוי אחרים. אולם במקרים שבהם הפריחה מלוות בתסמינים גופניים נוספים כמו חום, שיעול או אדישות, יש לפנות מיד לרופא הילדים.

בכתבה זו ערכנו סקירה מקיפה של כל בעיות העור, שכיחות יותר או פחות, האופייניות לימים ולשבועות הסמוכים ללידה ולשנת החיים הראשונה בכלל. חלקן, כאמור, חולפות מעצמן תוך זמן קצר ואחרות ילוו את התינוק גם במהלך חייו.

יילודים: שומן, צהבת, פלומה

ציפוי שומני
בעיות העור השכיחות אצל תינוקות כוללות פריחות, כתמים בעור ותופעות האופייניות לימים הראשונים שלאחר הלידה. המראה הראשון שעשוי ללכוד את תשומת ליבכם הוא ציפוי שומני על העור ((Vernix caseosa, הנראה לעיתים על גוף הוולד מיד לאחר הלידה. במקרים אלה, גוף התינוק יהיה מצופה בציפוי שומני לבן שמסייע לו לעבור ביתר קלות בתעלת הלידה, אולם ציפוי זה נשטף ברובו כבר ברחיצה הראשונה, זמן קצר לאחר שהתינוק נולד, והיתר נספג בעורו במהלך היממה הראשונה לחייו.

צהבת
לאחר הלידה גוון עורו של היילוד הוא אדום-סגול. גוון זה מודגש בעיקר בקצוות, אך עד מהרה הוא משתנה לוורוד, למעט בידיים, ברגליים ובשפתיים, שבהן השינוי איטי יותר. אולם תופעה שכיחה יחסית בעור התינוק היא הצהבת, המופיעה סמוך ללידה אצל חלק מהתינוקות, ובייחוד אצל כאלה שנולדו בטרם עת. הצהבת מופיעה על פי רוב כשלושה עד חמישה ימים לאחר הלידה ונעלמת כעבור שבועיים, כמעט ללא טיפול. עם זאת, בכל מקרה שההורים מבחינים בגוון עור צהוב, חשוב להודיע לרופא המטפל לצורך מעקב.

לא אחת, הורים מתלבטים האם העור של התינוק אכן צהוב כתוצאה מצהבת. הנה בדיקה פשוטה שניתן לבצע כדי לוודא האם מדובר בכך: מניחים את התינוק עירום על גבי חיתול בד לבן ולוחצים קלות על האף, לאחר מכן על החזה ועל הרגל. אחרי שחרור הלחיצה יש לשים לב האם גוון העור נשאר צהוב.

לצהבת יילודים יש כמה סיבות אפשריות: רוב המקרים מקורם בהצטברות של בילירובין בדם, הנוצר מהתפרקות כדוריות הדם האדומות. לתינוקות שרק נולדו יש בדרך כלל עודף של כדוריות דם אדומות ביחס למבוגרים, והכבד שלהם לא מספיק מפותח כדי לפרק את הבילירובין הנוצר מהתפרקותן.

גורמים נוספים: תזונה לא מספקת (יש להגביר את תדירות ההאכלה או את משכה); לידה מוקדמת; Rh שלילי של האם ו-Rh חיובי של התינוק (Rh הוא מרכיב חלבוני, אנטיגן, המצוי על גבי כדוריות הדם האדומות); או חבלה של התינוק בזמן הלידה. ריכוז הבילירובין נמדד בדגימה קטנה של דם, ואם העלייה היא מינימלית הטיפול הוא בעיקרו חשיפת התינוק לשמש, ו/או יניקה תכופה יותר המסייעת להפרשת הבילירובין. אם רמת הבילירובין גבוהה במיוחד, הטיפול יתבצע לרוב בבית החולים, על ידי חשיפת התינוק למקור אור שמפרק את הבילירובין. טיפול זה ניתן לביצוע גם בבית, בשילוב עם האכלה תכופה.

עור מקומט
מראה אופייני נוסף הסמוך ללידה הוא עור מקומט. בדרך כלל מתח העור תקין, אך בשלושת הימים הראשונים לחיים מתרחשת התייבשות פיזיולוגית של עד כעשרה אחוזים ממשקל הלידה, וכתוצאה מכך העור מתקמט ומתרופף. במהלך החודשים הבאים, כמות השומן התת עורי תעלה בהדרגה ותקנה לעור את המראה השמנמן הטיפוסי לתינוקות.

פלומת שיער
תופעה אחרת מקנה לתינוק שרק נולד מראה שעיר מהרגיל, אולם מדובר למעשה בשיער כהה ופלומתי ("לנוגו") שמופיע במיוחד על הגב, הכתפיים, המצח, האוזניים והפנים, הנעלם בתוך מספר שבועות. תופעה זו נפוצה יותר בקרב פגים.

עור יבש ומקולף
אצל תינוקות שנולדו באיחור עלול להופיע לעיתים קרובות עור יבש ומתקלף, בייחוד בידיים וברגליים, בזמן שהעור שנמצא מתחת לשכבה הזו נורמלי לחלוטין – רך ולח. הסיבה לתופעה זו היא שינויים הורמונליים שפוגעים בעור, אולם התופעה נורמלית לחלוטין ואינה מוגדרת כבעיה. עם זאת, ניתן להקל על העור היבש על ידי מריחת תכשירים שומניים המיועדים לתינוקות.



כתמים: כל הצורות והגוונים

לאחר הלידה נצפים לעיתים כתמים על עור התינוק, שחלקם אמורים להיעלם תוך זמן קצר ואילו אחרים יישארו לטווח הרחוק, אך בכל מקרה ברוב הגדול של המקרים מדובר בתופעה אסתטית בלבד שלא צריכה לעורר דאגה אצל ההורים.

הנה סוגי הכתמים העיקריים שיכולים להופיע על עור התינוק סמוך ללידה:

מיליה (Milia)
כתמים לבנים בגודל של ראש סיכה, שעלולים להופיע על גבי האף של התינוק, הלחי או הסנטר. סתימה של בלוטות הזיעה והשומן היא שגורמת להופעתם של הכתמים הללו, אך הם נעלמים כעבור מספר שבועות כשהבלוטות מתחילות לפעול. הטיפול הוא לשטוף את הפנים במטלית נקייה, אך אין לנסות להוריד את הכתמים כשהם מופיעים.

כתמים מונגולים (Mongolian spots)
כתמים הנפוצים בכל חלקי הגוף ויכולים להופיע אצל תינוקות בעלי עור כהה. הכתמים האלה שטוחים, בגוון אפור-כחול, נראים כמעט כמו חבורה ויכולים להיות קטנים או גדולים. מקורם בפיגמנט שלא הגיע לשכבה העליונה של עור התינוק בזמן שבו הוא נוצר. חשוב להדגיש כי כתמים אלה אינם מסוכנים ובדרך כלל נעלמים בגיל בית הספר.

טלאי סאלמון (Salmon patches)
טלאי סאלמון, המכונים גם "עקיצות חסידה", מופיעים בעורף או בין העיניים. אלו הם "מקומות מסתור" של כלי דם, הנגרמים כנראה מההורמונים של האם. כתמים אלה נעלמים אחרי מספר שבועות או חודשים.

כתמי לידה (Birth marks)
הרבה תינוקות נולדים עם כתמי לידה, ובמקרים אחרים הכתמים מופיעים זמן קצר לאחר הלידה. כתמי לידה נראים כעור ללא צבע או ככתם חום. לפי הערכה, לעשרה אחוזים מהתינוקות יש כתמי לידה – כתמים שאינם מהווים גורם לדאגה ואינם דורשים טיפול. אם ההורים בכל זאת מודאגים, הם יכולים לפנות לרופא ילדים.

המנגיומה (Hemangioma)
זהו גידול שפיר של כלי דם קטנים, שגדלו ושגשגו בצורה בלתי רגילה כתוצאה מקצב חלוקה מהיר מדי של התאים בדפנות כלי הדם. המנגיומה יכולה להתפתח על פני העור או בכלי דם של אברים פנימיים, והיא נפוצה יחסית: 10-12 אחוזים מכלל היילודים עד גיל שנה מפתחים המנגיומה של העור. התופעה שכיחה פי חמישה בקרב בנות מאשר בנים, אך הגורם המוביל להתפתחותה אינו ידוע. לרוב מופיעה רק המנגיומה אחת, ורק אצל כשני אחוזים מהתינוקות מופיעות שתיים או יותר. מצב של ריבוי המנגיומות (מעל עשר) עלול להעיד על סיכון להתפתחות המנגיומות גם באברים פנימיים ומצריך בירור.

ד"ר דני בן אמיתי, מנהל יחידת עור במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, מסביר כי ב-90 אחוזים מהמקרים אין צורך בטיפול בהמנגיומה, מכיוון שהמהלך הטבעי יביא בסופו לתוצאות יפות ואסתטיות. "לאור העובדה שהטיפולים כרוכים בתופעות לוואי למיניהן, יש לשקול כל מקרה לגופו בנוגע לצורך אמיתי במתן טיפול".

"במקרים שבהם ההמנגיומה מפריעה לתפקוד של אבר חיוני, או שהיא גדולה ונרחבת ובעלת משמעות אסתטית ניכרת, ניתן לתת טיפול תרופתי – בדרך כלל סטרואידים במינון גבוה למשך שישה שבועות ולאחריהם גמילה הדרגתית במשך שישה שבועות נוספים. הטיפול ניתן לרוב על ידי רופא עור או רופא ילדים בעל ניסיון במקרים דומים, כשהמטרה היא להביא לעצירת תהליך הגדילה של המנגיומה ולא להיעלמותה. לאחר עצירת הגדילה, יחל השלב העצמוני של נסיגתה", הוא מסביר.

בחלק השני של הכתבה: סוגים שונים של פריחות המופיעות אצל תינוקות, דרכי טיפול בבעיות עור אצל תינוקות ומניעתן»

בחלק השלישי של הכתבה: על תפרחת חיתולים וטיפול באטופיק דרמטיטיס»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה