צבעים של תקווה: ההפתעה שחיכתה לילדי המועדוניות בשדרות
רגע לפני החזרה ללימודים זכו שלוש ממועדוניות הרווחה בשדרות למהפך שיהפוך את השהות בהן לקצת יותר אופטימית
תראו מה שצבע, יצירתיות והמון רצון טוב יכולים לעשות – עשרות ילדים בגילאי 12-6 יגלו השבוע שהמועדוניות אליהן הם מגיעים בסוף ימי לימודים עוצבו, שודרגו וחודשו במיוחד למענם. מי שעומדות מאחורי השדרוג מעורר ההשראה הן מומחית ההום סטיילינג מירי בלבול ותלמידות ביה"ס סקולה שבבעלותה, שנרתמו בהתנדבות מלאה להמתיק לקטנטנים את פתיחת השנה החדשה.
המועדוניות, אותן מפעילה עמותת רעות, מהוות בית חם ומעניקות מענה מקצועי חינוכי-טיפולי לילדים שזקוקים למסגרת תומכת אחרי שעות הלימודים. רבים מהם בנים ובנות למשפחות קשות יום, חלקם אף עומדים בפני הוצאה מבתיהם בצו בית משפט. התקציב לשדרוג נאסף על ידי העמותה וכן מהכנסות הספר "חדר משלהם" שפרסמה בלבול לפני כשנה ומרכז כ-60 פרויקטי התנדבות שיצרו בוגרות סקולה ומטרתו היתה לממן פרויקטים עתידיים כמו זה.
"בשתיים מתוך חמש המועדוניות בעיר הספקנו לטפל עוד לפני שהקורונה עצרה את העולם ועכשיו התאגדנו כולנו יחד והגענו להשלים את המשימה", מספרת בלבול בגאווה. "הילדים מגיעים למועדוניות בסיום יום הלימודים ושוהים בהן עד שעות הערב. הן משמשות עבורם בית חם ותומך לכל דבר ותודות לצוות המסור גם כמסגרת חינוכית טיפולית, לכן עשינו את כל המאמצים לייצר עבורם מרחב כיפי, צבעוני ואפקטיבי שם יוכלו יחד עם המטפלים והמתנדבים להכין שיעורי בית, לעסוק בפעילויות חברתיות ויצירתיות וגם לקיים מפעם לפעם מפגשים משפחתיים ומסיבות לאורך השנה".
המועדוניות סמוכות אחת לשנייה. שטח כל אחת מהן כ-150 מ"ר שכוללים מרכזי משחקים ופעילויות, חלל סלוני נפרד, פינות לימוד, מרחב לפעילויות מחשב, מטבח וחדר אוכל שם הם אוכלים שתי ארוחות ביום. "בראש ובראשונה היה לנו חשוב להגדיר בצורה האופטימלית את הפונקציות בחללים", משחזרת בלבול. "בנוסף, חשוב היה לנו לייצר קו מקשר בין הרהיטים שנאספו עם השנים, לשדרג ולרענן אותם וכמובן להוסיף שפע של אלמנטים חדשים – חלקם קנויים וחלקם הוכנו DIY על ידי התלמידות. כך הפכו החללים לצבעוניים, שמחים ומלאי אופי".
את קונספט העיצוב שאבו הבנות מקבוצת ממפיס (Memphis Group) שפעלה באיטליה בשנות ה-80 של המאה הקודמת וידועה בזכות עיצובים אוונגרדיים וחדשניים בהשפעת תרבות הפופ ארט, סגנון הארט דקו ועיצובי הקיטש של שנות ה-50. "העבודות של קבוצת ממפיס המקורית ידועות כאקסצנטריות ועיטוריות", מסבירה בלבול. "את החללים הדגשנו ואפיינו בעזרת צבע ודוגמאות שקולעות מאוד לעולמות התוכן של הילדים אבל במקביל שומרות על המרחב מהוקצע, מתוחכם ולא מתיילד. לטובת העניין נרתמה למשימה, גם היא בהתנדבות, המאיירת קטי קנבסקי שאחראית על איורי הקיר הנפלאים".
"פרט לטיפול בקירות שמנו דגש על שפע של מקומות אחסון חדשים שיאפשרו לאנשי הצוות והילדים לשמור על המועדוניות מסודרות בכל עת. זה גם אפשר לנו לסדר את כל הרהיטים בצורה פרקטית ולהותיר שפע של מרחב לפעילות ומשחקים", מסבירה בלבול. "חלק מהרהיטים רופדו מחדש והקפדנו להשתמש בחומרים ממוחזרים ובני קיימא כמו צמיגים משומשים שהפכו להדומים ולוחות OSB שמוסיפים חמימות לצבעוניות העזה. יצרנו עבורם שטיחי PVC מודולריים בהזמנה מיוחדת שניתן להזיז ממקום למקום, ועל גבם הדפסנו עזרי לימוד כמו לוח הכפל, ABC וכיוצא באלה, שמשמשים כפריט עיצובי, פרקטי ולימודי".
