מה המצג?

לפני מספר שנים התגלה לעיניי מחזה מעט מוזר. בעודי שוכבת סמוך לבריכת השחייה, התקרבה אישה בחודשי הריון מתקדמים ועם בטן מפוארת לעבר הבריכה, נכנסה לתוכה כשהיא צוללת לקרקעית כעומדת על הראש ורגליה מונפות אל על, מעל פני המים. מתוך סקרנות, התעניינתי ושאלתי אותה מדוע היא מבצעת את התרגילים הללו. היא סיפרה כי העובר שברחמה שוכב במצג עכוז והרופא המליץ לה על עמידת ראש במים, בניסיון לשנות את התנוחה שבה שוכב העובר.

סוגי מצגים

אחת השאלות השכיחות של נשים בבדיקת האולטרה-סאונד הסמוכה למועד הלידה המשוער היא האם התינוק שוכב כשראשו כלפי למטה ומוכן "לשיגור", או שמא הוא התהפך והתנוחה שלו אינה תקינה ללידה.

ישנם מספר מצגים שבהם יכול עובר לשכב ברחם אמו: מצג ראש הוא השכיח ביותר שבו רוב העוברים נמצאים (95-97 אחוזים), וזהו המצב האידיאלי ללידה תקינה. ראשו של העובר מופנה לעבר פתח תעלת הלידה, כשהוא כביכול עומד "עמידת ראש" בתוך הרחם. במצב זה, הראש כבר מורכן כלפי החזה והעורף של התינוק מופנה קדימה.



מצג נוסף, נדיר יחסית, הוא מצג פנים. זהו מצב שבו התינוק נמצא במצג ראש אך הוא אינו מרכין את ראשו כלפי החזה, אלא מותח אותו לאחור, כך שפניו פונות לפתח תעלת הלידה. מצב זה, המתרחש בפחות מחצי אחוז מהלידות, יכול לאפשר לידה רגילה. אולם ישנה חשיבות לביצוע בדיקת ניטור לב לעובר באמצעות מוניטור במהלך כל הלידה, כשהמיילדת והרופא נדרשים לתשומת לב רבה כדי להחליט אם להעביר את האישה לניתוח קיסרי במקרה שבו העובר במצוקה.

המצב ההפוך למצגי הראש והפנים הוא מצג עכוז המאפיין שלושה עד ארבעה אחוזים מההריונות. במצג עכוז התינוק שוכב ברחם כשעכוזו מופנה לעבר פתח תעלה הלידה, בתנוחה של מעין "ישיבה" בתוך הרחם.

ברוב ההריונות, בשני השלישים הראשונים של ההריון אחוז גבוה של התינוקות נמצא במצג עכוז. אולם, מכיוון שהראש הוא האבר הכבד ביותר בגוף, רובם מתהפכים בשליש השלישי של ההריון לתנוחה של מצג ראש. מובן כי ככל שגיל ההריון מתקדם כך גדל בהתאמה גוף העובר ברחם ומכאן שיתקשה להתהפך למצג ראש.

ברוב המקרים, אם התינוק לא התהפך עד שבוע 37, קטנים סיכוייו להתהפך היפוך טבעי בהמשך. בהתאם לנסיבות הפרטניות, עומדות למעשה שלוש אפשרויות בפני היולדת שעוברה במצג עכוז, הנמצאת בשבוע 37 והלאה להריון: לידת עכוז, היפוך חיצוני על ידי רופא או ניתוח קיסרי.



לא בלידה רגילה

רוב בתי החולים ורופאי הנשים אינם ממליצים על ביצוע לידה נרתיקית לעובר במצג עכוז. הרופאים טוענים כי לידת עכוז עלולה לסכן את העובר ואת האם, ולפיכך, ישנה חשיבות רבה למיומנות הרופא, למשקל העובר ולקוטר ראשו. זו הסיבה שהקהילה הרפואית חלוקה בדעותיה באשר לאופן היילוד במצג עכוז. אם בעבר נהוג היה ליילד עוברים רבים בלידת עכוז נרתיקית, לאחר שנבדקה ההתאמה לקריטריונים מסוימים המקטינים את הסיכונים, כיום מעטים הרופאים המוכנים ליילד נשים בצורה זו, וההמלצה הרווחת היא לבצע ניתוח קיסרי כשהעובר נמצא במצג עכוז.

פרופ' משה הוד, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה ומנהל מרפאה המתמחה בהיפוך תנוחת העובר בבית החולים בילינסון, מסביר כי יילוד עובר במצג עכוז נעשה, על פי רוב, בכל העולם באמצעות ניתוח קיסרי. "ההמלצה הגורפת ליולדת שלא לבצע לידה רגילה ניתנה בעקבות מחקר כלל עולמי, שנעשה לפני כמה שנים והצביע על סיכונים מיותרים בלידת עכוז לעובר. על מחקר זה ישנם ויכוחים גדולים בקרב הקהילה הרפואית, כמו גם אי הסכמה על ההנחיה הגורפת שהתקבלה בעקבותיו, המציעה ניתוח קיסרי ליולדת במצג עכוז".

"אישה המבקשת ללדת לידת עכוז ולא לבצע ניתוח קיסרי תוכל לנסות לעשות זאת רק אצל רופאים המיומנים לכך, שהוכשרו ללידות מעין אלו בהתמחותם ומוכנים לקחת את זה על עצמם. בנוסף, עליה לעמוד בתנאים מסוימים כמו עובר במשקל מסוים, ראש בתנוחה מסוימת, לידה ספונטנית ועוד", מבהיר פרופ' הוד.



היפוך חיצוני

בניסיון להימנע מניתוח קיסרי, מציעים הרופאים ליולדות רבות שעוברן במצג עכוז לבצע ניסיון להיפוך חיצוני (External Cephalic Version). מטרת ההיפוך היא להביא את העובר למצג ראש ולאפשר לידה נרתיקית, והוא מתבצע לרוב בסביבות שבוע 37-38 להריון. התהליך נעשה על ידי רופא מנוסה ותחת ביקורת של מכשיר האולטרה-סאונד בבית החולים. לרוב, ניתנת לאישה תרופה שתפקידה להפחית את פעילות הרחם. הרופא אוחז בבטן האם, ממשש אחר גופו של העובר ומנסה לגרום לו להתהפך. הוא מנסה להרים את עכוזו של העובר לכיוון צידי הבטן של האישה, ובמקביל הוא מחזיק בראש העובר כדי לעודד אותו לנוע לכיוון צד הבטן השני.

ברוב המקרים, הפעולה מתבצעת במשך מספר דקות בלבד ויכולים להתבצע מספר ניסיונות עד שהעובר עובר לתנוחה של מצג ראש, מתוך תקווה שהניסיון הצליח ושהעובר גם יישאר כך עד הלידה. בתי החולים מדווחים כי פעולת ההיפוך מצליחה בכ-60 אחוזים מהמקרים. יחד עם זאת, ישנם סיכונים נדירים יחסית בביצוע פעולת ההיפוך כמו מצוקה עוברית, היפרדות שיליה, ירידת מים, תסחיף מי שפיר או נזק לרחם.

פרופ' הוד מסביר כי לרוב מדובר בהצלחה גדולה. "שיעורי ההצלחה של ההיפוך החיצוני נעים בין 60-70 אחוזים. פעולה זו אינה כרוכה בסיכון והיא נעשית במהלך אשפוז ותחת מוניטור ובקרת אולטרה-סאונד לפני ואחרי התהליך. בבית החולים מספקים ליולדת תנאים אופטימליים לביצוע ההיפוך, והיא גם מקבלת תרופה להרפיית שריר הרחם תחת השגחה ובקרה".

"ברוב המקרים, כבר בניסיון הראשון ניתן לגרום לעובר להתהפך למצג ראש ולמנוע ניתוח קיסרי. אם היולדת רוצה לחכות לשבוע מתקדם יותר משבוע 37, שבו נהוג לעשות את ההיפוך החיצוני, ניתן לבצע זאת בחדר ניתוח תחת הרדמה אפידורלית".

בחלק השני של הכתבה: על שינוי תנוחת העובר בעזרת הרפואה הסינית, שימנע שימוש בהיפוך חיצוני או ניתוח קיסרי»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה