מאמצים בלי חשש

אם חשבתם לאמץ ילד מחו"ל, סביר להניח שממעתם מגוון דעות מוצקות בנושא. ודאי אמרו לכם כי מדובר בילדים קשים עם ביות התפתחות וקשיים פיזיים. ודאי הפחידו אתכם בתיאורים של בית יתומים קר ומנוכר. החוקרים לא בדיוק מסכימים.

מה בעצם אומרים המחקרים?

"הילדים המגיעים לארץ עוברים בדיקות מקיפות מאוד על ידי רופא ישראלי", אומרת נחמה טל, הממונה על האימוץ הבין-ארצי בשירות למען הילד. בבדיקות אלו נבחנים מצבו הפיזי של הילד ומצבו ההתפתחותי בהתאם לגילו, ואף נלקחות ממנו בדיקות דם לאיתור מחלות שונות, גנטיות ואחרות. "זה לא דבר של מה בכך שהורים מאמצים פטורים מדאגה לגבי נכות, בעיות גנטיות ומחלות שניתן לזהות בבדיקת דם. ילדים מאומצים סובלים פחות מבעיות הניתנות לגילוי עד גיל שנה, יחסית לילדים ביולוגים", קובעת טל. "חשוב לזכור שלא כל דבר ניתן לגלות. הילד יתפתח פיזית ומצבו הפסיכולוגי יתפתח מאוחר יותר. יש דברים שאפשר לראות בגיל שנה, כמו יכולת למידה, יכולת לקשור קשר ויכולת להתייחס לאנשים.

"אחוז הבעיות הפיזיות הקשות בקרב ילדים שאומצו מחו"ל נמוך מאוד. אני יודעת על ארבעה ילדים מתוך 1,600 שהגיעו עם בעיית שמיעה קשה. בעיות התנהגות רציניות יש, להערכתי, רק ל-2%-3% מהילדים. הילדים לא מבוגרים מספיק. ילדים גדולים יותר שנמצאים היום בארץ, ילדים בגיל ההתבגרות, נמסרו לאימוץ בתקופה אחרת לגמרי שבה ילדים היו נקשרים בבתי הילדים למיטות. אלו דברים שכמעט לא נמצא היום. אני מוכנה לשים את יהבי המקצועי על זה שמצבם של הילדים המגיעים היום ארצה יהיה טוב יותר מהצפוי על פי המחקרים האופטימיים ביותר".

כאשר מבררים מהו אחוז הילדים בארץ שאומצו ממזרח אירופה וסובלים מבעיות, נתקלים בקושי, שכן לא נערכו מחקרים סטטיסטיים מקיפים בנושא. ללי גרשנזון, פסיכולוגית קלינית, מנהלת היחידה לטיפול קהילתי בעמותת "בית לכל ילד בישראל", אומרת כי "להערכתי, 3%-5% מהילדים המאומצים יסבלו מבעיות קשות. ייתכן שגם באוכלוסיות אחרות הנמצאות בסיכון לפתח בעיות דוגמת ילדי עולים חדשים, ילדים שהוריהם חוו גירושים 'לא טובים' או ילדים החווים הזנחה לא בגלל עוני אלא כי הוריהם עשירים אך וורקוהוליקים (מכורים לעבודה), יימצא אחוז דומה של בעיות. לא בדקנו זאת".

ד"ר תמר מוזס, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת "מרכז תמר לאבחון, טיפול והדרכה בילד, במתבגר ובמשפחה", מסכימה: "במחקר שהתפרסם לאחרונה בשוודיה דווח כי 46% מהילדים המאומצים סובלים מפגיעה התפתחותית או התנהגותית כלשהי. להערכתי, פגיעות קשות קיימות באחוזים נמוכים הרבה יותר". המחקר שמזכירה ד"ר מוזס פורסם ביוני 2006 בעיתון Acta Peadiatria על ידי קבוצת חוקרים משוודיה. במחקר השתתפו 76 ילדים שנולדו במזרח אירופה בין השנים 1990 ל-1995 ואומצו במערב שוודיה בין השנים 1993 ל-1997. המחקר התבסס על תיקיהם הרפואיים של הילדים כפי שהתקבלו מארץ המוצא, על תוצאות בדיקת הילדים בהגיעם לשוודיה ועל תיקיהם הרפואיים לאחר האימוץ. האמהות הביולוגיות של 33% מהילדים שהשתתפו במחקר היו אלכוהוליסטיות ושל 16% מהילדים שהשתתפו במחקר אובחנו כסובלות מבעיה פסיכיאטרית.

"כאשר קוראים תוצאות של מחקר מהעולם בנושא אימוץ צריך לשים לב לשני דברים", אומרת נחמה טל. "הראשון, באיזה גיל הגיע הילד למשפחה. בישראל, למשל, שואפים לאמץ תינוקות צעירים ככל האפשר וב-99% מהמקרים מאמצים ילדים מתחת לגיל שנתיים. הדבר השני, באיזו תקופה מדובר: בשנים האחרונות מצבם של בתי הילדים הרבה יותר טוב משהיה, למשל, בתקופת צ'אוצ'סקו ברומניה".

תוצאות מחקר שפורסם במרץ 2005 על ידי קבוצת חוקרים מהולנד מראות כי מאומצים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בבגרותם בעיות הקשורות לבריאות הנפש מאשר בוגרים לא מאומצים. המחקר, אשר בדק בעיות שונות הנכללות ב-DSM-IV, בהן התמכרויות, לקויות קשב וריכוז, תסמונות חרדה ועוד, כלל 1,520 גברים ונשים בגילאי 22-32, שאומצו בהולנד בין השנים 1972 ל-1975 וגדלו במשפחות ברמות סוציואקונומיות שונות. במחקר זה לא נערכה אבחנה על פי הגיל שבו אומצו הילדים והמקום שממנו אומצו, ולכן ייתכן ואף סביר שאינו ניתן להחלה כפשוטו על אימוץ בישראל.

החוקרים מציינים כי היעדר מידע על ההורים הביולוגים מקשה על הערכת ההשפעה של המרכיב הגנטי על הממצאים. הם גם קובעים שאין באפשרותם להסביר אם אירועי חיים לפני האימוץ או אחריו הם האחראיים לסיכון הגבוה יותר. נמצא שנבדקים מרמה סוציואקונומית גבוהה היו בעלי סיכון גבוה יותר [???] לפתח בעיות מנבדקים שאומצו על ידי משפחות מרמה סוציואקונומית בינונית או נמוכה. לדעת החוקרים, ממצא זה מדגיש את חשיבות הסביבה בהתפתחות הילד ובהופעת מצבים בעייתיים בתחום מחלות הנפש.

במסקנותיהם כותבים החוקרים: "על אף שמאומצי אימוץ בין-ארצי נמצאו בסיכון ללקות בתסמונות פסיכיאטריות בבגרותם, יש להדגיש שרובם לא גילו בעיות חמורות של בריאות הנפש. מדובר בנתון מפתיע, נוכח הנסיבות השליליות שבהן גדלו רוב הילדים האלו בראשית חייהם". החוקרים מצביעים על שיפור משמעותי בתהליכים הקשורים לאימוץ בעשורים האחרונים ובעיקר מדגישים את התרומה של ייעוץ מקדים ושל תמיכה מקצועית אחרי האימוץ כגורמים להפחתת הסיכון הנ"ל.

האמא היהודייה

הבדל נוסף בין ילדים המאומצים בחו"ל לבין ילדים המאומצים בארץ נובע מהעובדה שבחו"ל נוטים לעתים לאמץ ילדים מבוגרים יותר. כמו כן, לא תמיד נערכות לילדים המועמדים לאימוץ בדיקות רפואיות ובמקרים רבים מוצאים מקרי אימוץ של ילדים חולים או בעלי צרכים מיוחדים.
ד"ר גרי דיאמונד, רופא ילדים ומומחה להתפתחות הילד מבית החולים שניידר, שירותי בריאות כללית, שגם בודק ילדים המועמדים לאימוץ, סבור כי מצבם של הילדים המאומצים על ידי ישראלים טוב יותר מזה של הילדים המאומצים למדינות אחרות: "העמותות הישראליות מקפידות על סינון טוב יותר באמצעות בדיקות רפואיות שרופאים מהארץ עורכים לילדים המועמדים לאימוץ. כמו כן, ההורים הישראלים סלקטיבים יותר".

לדעת נטשה הדווט, מנהלת עמותת "טף" לאימוץ בין-ארצי, לא ניתן להשליך שום מחקר אירופי או אמריקני על אימוץ בישראל. "כולם יודעים שאין כמו האמא היהודייה. אנחנו המדינה היחידה שלא מחזירה ילדים. אין מצב שיאמצו ילד ואחר כך יוותרו עליו. עובדי רשויות האימוץ במדינות המוצא אמנם באים ובודקים שאין פה אלימות או הזנחה של הילדים המאומצים. מצד שני, אנחנו הכי בררנים שיש. אנחנו רוצים את הילדים הכי קטנים, הכי בריאים והכי חמודים.

"הורים מאמצים מארצות הברית לוקחים כל מה שיש, בכל גיל, גם ילדים רתוקים לכיסאות גלגלים. ילדים עם איידס, עם נוגדנים לצהבת, עם מומים קלים או קשים, וכולם נכנסים לסטטיסטיקה במחקרים. מדינות אירופה נחלקות לשני סוגים: אלו שיש להן עמותות אימוץ חזקות הפועלות במזרח אירופה. מדובר בארצות כמו איטליה וספרד הלוקחות ילדים בגילאים 2-4 במצב פחות או יותר סביר. וארצות שאין להן עמותות רציניות, כמו שווייץ, שוודיה וגרמניה, הלוקחות מה שנשאר – ילדים בני 5-7 עם כל הבעיות שיש. כולם יודעים שילד מתחת לגיל שנה, בריא ויפה יהיה ילד ישראלי".



"מרגע שבחרתי בדרך האימוץ אני שלמה איתה לחלוטין. אחרי שהתהליך מסתיים – שוכחים. אני לא חושבת כל היום על האימוץ. אני אמא והן הבנות שלי וזהו. ממשיכים בחיים", מסכמת דניאלה, שאימצה שתי ילדות. "הן ילדות מדהימות שחבל על הזמן. אני לא חושבת שהיה יכול לצאת ממני משהו טוב יותר".