מאור ברוכמן: "חשוב להיראות יפה – אבל טבעית"

מאור ברוכמן (35), יועצת תקשורת ובעלת משרד ליחסי ציבור, יוצאת "האח הגדול". גרושה ואם לשניים, בזוגיות עם רופא ויזם נדל"ן. מתגוררת בתל אביב.

>> מאור ברוכמן כמו שלא הכרתן: 10 דברים עליה שהפתיעו גם אותנו

 שגרת טיפוח

"יש לי עור מעורב. כנערה סבלתי מפצעי בגרות, אבל לשמחתי לא נשארו סימנים. בגיל 18 כבר הייתי מודעת לטיפוח והתחלתי ללכת לקוסמטיקאית. אני מאמינה בטיפול בסיסי ואיכותי – פשוט לתת לעור את מה שהוא צריך, לא בהגזמה. בבוקר אני שוטפת פנים עם מים ושמה את המוצרים של 'פרפייס' – קפסולות חד פעמיות וסטריליות, מעולות גם לנסיעות. אני משתמשת בקפסולה של חומצה היאלורונית ללחות, ובקפסולה לאזור העיניים, נגד נפיחות וכהויות. בלילה אני שמה ויטמין C שמבהיר את העור ועזר לי משמעותית עם הפיגמנטציה שנוצרה מחשיפה לשמש בבית האח. אני עקבית בטיפולים, והעור שלי מרגיש קטיפתי. כשיש לי זמן אני מוסיפה מסכת חימר עם שמן עץ התה. אני גם מקפידה על דאודורנט של 'שביט', בלי אלומיניום, לעור רגיש, ומורחת כמה פעמים ביום בקיץ. אני יודעת שצריך קרם הגנה ולרוב אני נזהרת מהשמש. רק בבית האח, בשעות ארוכות של שעמום קשה, ממש בית משוגעים, מצאתי את עצמי יותר מדי בשמש. הבטחתי לעצמי שלפני החופשה במיקונוס, אני קונה קרם".

קוסמטיקאית

"אני מטופלת כבר כמה שנים בקליניקה של ד"ר אנה זנקוביץ, ומגיעה מדי כמה חודשים לקוסמטיקאיות שעובדות איתה, לניקוי עמוק והחדרת לחויות".

אנטי אייג'ינג

"בגיל 30 התחלתי להזריק בוטוקס אצל ד"ר אנה זנקוביץ – היא באמת תותחית, ותמיד מקפידה לשמור על מראה טבעי ולא עשוי. מגיל 33 אני מזריקה אצלה פעם בשנה גם חומרי מילוי עם חומצה היאלורונית, בעיקר ברקות ובשקעי העיניים. בעיניי, חשוב להיראות יפה אבל טבעית, שלא יראו בדיוק מה עשית. יום אחד אולי אעשה ניתוח פלסטי בפנים. אני בגישה של לתקן כל מה שמפריע לי. אני לא מרגישה צורך להרוויח את הקמטים ביושר".

איפור

"אני לא אוהבת איפור, לא מבינה בזה, ואני גם גרועה בזה. בבית האח הגדול, הבנות שנראו תמיד מתוקתקות ניסו ללמד אותי, אבל זה לא הלך. מייק-אפ אני לא שמה בכלל. שלושת המוצרים היחדים שאני כן משתמשת ביום־יום הם קונסילר של TARTE, סומק של בנפיט, וגלוס ממותג הביוטי של ריהאנה. בבית האח התאפרתי רק במשדרי הדחה. בערב, כשאני יוצאת, אני מוסיפה מסקרה חומה עדינה מסדרת אידול של לנקום. שחור עליי זה פשוט טו מאץ’". 

בושם

"אני אוהבת ריחות עם מתיקות נעימה, בתוספת נגיעות פרחוניות ועציות, כאלה שנשארים עליי שעות ונותנים תחושת רעננות. מאז שגיליתי את הבושם Carmina של המותג Creed, אני לא נפרדת ממנו. הוא פשוט מיוחד, ואני מקבלת עליו המון מחמאות".

שיער

"השיער שלי דק, ויש לי תוספות שאני עושה באופן קבוע בהלחמה אצל מתן חליבה, הספר שלי כבר 13 שנה. מה שאומר שהוא הזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי: בעל אפשר להחליף, מעצב שיער, לא. בטבעי השיער שלי שטיני וחלק. היו שנים שצבעתי אותו לבלונד פלטינה, כמעט לבן, אבל זה היה שיעבוד. לפני שנתיים עברתי לגוונים עדינים, אחת לשלושה חודשים, ואז הוא גם מטפל לי בתוספות. בבית אני חופפת יום כן, יום לא – עם שמפו לשיער רגיל של 'שביט' עם שמן חוחובה, וגם עם המרכך שלהם".

מני פדי

"אני עושה מניקור אצל לירון מניר ברמת אביב, ועל הדרך גם הרמת ריסים. אני מגיעה אליה אחת לשלושה שבועות ללק ג'ל, ומקפידה על ציפורניים קצרות במראה הכי טבעי שיש, בגווני ניוד. גם פדיקור אני עושה באותה תדירות, ולפעמים מתפרעת עם לק אדום".

 גבות

"הגבות שלי עבות באופן טבעי ומאוד בהירות, ואני משאירה אותן בצבען הטבעי. אחת לחודש אני מגיעה לניקול כהן בתל אביב, רק כדי לנקות קצת ולשמור על הצורה".

כושר

"אחרי שלא התאמנתי חודשיים בעקבות השהות בבית האח, חזרתי להתאמן פעמיים־שלוש בשבוע בממוצע. אני עושה שיעורי יוגה בבית, דרך היוטיוב, ואותו דבר עם פילאטיס, בזמני".

תזונה

"אני אוכלת הכל ויש לי תיאבון של נהג משאית. אני יכולה לאכול המבורגר בצהריים ופיצה בערב. אני לא 'מקל' אבל גם אין לי נטייה להשמין – אני מאוזנת, שומרת על משקל יציב, ולא עובדת בזה קשה. אוכלת מה שבא לי, ויודעת לאזן. בבוקר אני שותה שייק של לימון, ג'ינג'ר ותפוח ירוק, שאני מכינה לעצמי. גיליתי אותו במלון 'סיקס סנסס', ומאז הוא חלק משגרת הבוקר שלי. בצהריים אני אוכלת ארוחה גדולה, כמו שניצל וצ'יפס, ותמיד מקפידה לשלב ירקות, גם אם זו פיצה. פירות לא בעדיפות אצלי. אני אוהבת דגים, במיוחד נאים, ובערב אני אוכלת דג או סושי. אני חולת מתוק, וחייבת לסיים ארוחה עם שוקולד, לא משנה באיזו צורה, או עם גלידה תות־וניל־נוטלה של אותלו. למרות שאני לא עושה חשבון, אם הגזמתי, הגוף שלי יבקש למחרת פחות אוכל ואסתפק בסלטים".

טיפ לחיים

"מבחינתי, אימהות, זוגיות וקריירה הם לא שלושה תפקידים שונים, אלא שלושה חלקים של אותה אישה. זה שיעור שלמדתי כל יום מחדש בבית האח. השהות שם לא הייתה קלה או זוהרת, כמו שזה אולי נראה מבחוץ. לפעמים זה היה קשה עד כאב. שאלתי את עצמי: מה לעזאזל אני עושה שם? התגעגעתי לילדים שלי בטירוף, לשגרה, לקריירה שבניתי בעשר אצבעות. אני בת אדם, לפעמים רגישה מדי, לפעמים חדורת מטרה, לפעמים עייפה או פגועה, ולפעמים כועסת. אני לומדת להיות בסדר עם זה. החיים הם לא איזון מושלם, הם ריקוד יומיומי של בחירה, גמישות ואמונה. וגם כשכואב, מבחינתי, זה קורה מסיבה מסוימת. אני לא אשקר, יש בי חרטות. חרטה על רגעים שבהם לא הייתי אני במאה אחוז. גם על חברויות שחשבתי שיהיו עמוקות, אבל התפרקו ברגע האמת. יש בי פחד מהעוצמה של החשיפה, מהיכולת של אנשים לשפוט אותי לפי קטעים ערוכים, כותרות, רשתות".

"נפרדתי פעמיים ממערכות יחסים ארוכות ומשמעותיות. זה לא משהו שקל לי לדבר עליו. אבל למדתי; על גבולות, טעויות, על מה אני צריכה ומוכנה לתת. וזה לא הפחית את האמונה שלי באהבה. להפך, זה חידד לי שאני רוצה קשר שמבוסס על כנות, חברות ושיתוף. אני מחפשת אמת, ואני מאמינה שזה קורה בזמן הנכון, עם האדם הנכון. יש לי חלומות. קודם כל, לחזור להיות אימא נוכחת, אישה שעובדת במה שהיא אוהבת, שלא מפחדת לדבר על הנפילות שלה, ולהפוך את כל זה למשהו טוב יותר, אמיתי יותר. מבחינה מקצועית, אני מסתכלת קדימה. רוצה לקחת את כל מה שעברתי – כולל הביקורת והחשיפה – ולתרגם את זה לעשייה מדויקת יותר. אני רוצה לחזור לקרקע שלי, להרחיב את המשרד שבבעלותי, לבחור את הפרויקטים שלי בקפידה, ולבנות שיתופי פעולה ארוכי טווח עם לקוחות שמתאימים לערכים שלי. אני לא מתכננת להיות מושלמת. רק להיות אני. ולהזכיר לעצמי שזה מספיק".