לירית בלבן: "אין לי עצבים, זמן וכוח לכל המסביב של המקצוע, יש לי כביסה, רבאק"

לכבוד שנת ה-50 שלה, החליטה השחקנית לירית בלבן להעניק לעצמה מתנת יום הולדת, שהיא הגשמה של חלום: מופע סטנד אפ משלה. לראשונה בחייה היא מופיעה לבד על הבמה, עם "יאללה בלבן".
הרצון שלה ששמה יופיע בכותרת של המופע, הוא לא מקרי. "הדמויות שעשיתי בטלוויזיה היו מאד חזקות ברמה אייקונית, ויצא שאנשים מכירים אותי בתור הדמות ולא את השחקנית שמאחוריה, בשבילם אני נעמי כפית מ"הבורר", פזית חכם מ"חברות", מילי נגב מ"גאליס" ובשביל הצעירים אני הגברת מימי בלום מסדרת הטלוויזיה המצליחה לילדים ונוער "כראמל" שחוזרת עכשיו לעונה שניה. אז עכשיו במופע אני מזכירה שאני בלבן. אולי אני מזוהה כל כך עם כל הדמויות שגילמתי בגלל שלא עשיתי מספיק טלוויזיה ורוב הקריירה שלי לאורך השנים, היא בתיאטרון. ובואי נודה, גם לא רואים אותי בפתיחות וסגירות שאני משתדלת להימנע מהם כי זה לא באופי שלי. אומנם בטיק טוק יש לי 12 אלף עוקבים מבלי שקידמתי את זה, אבל בגדול אין לי עצבים, זמן וכוח לכל המסביב של המקצוע, יש לי כביסה, רבאק".

ההחלטה לצאת במופע יחיד לא הייתה פשוטה. "זה הדבר הכי מפחיד שעשיתי בחיי, הרגשתי אחריות גדולה להיכנס לגוב האריות הזה. השתעשעתי כמה שנים עם המחשבה שאני רוצה להיות לבדי על במה ולהגיד משהו שהוא אני, בלי להסתתר מאחורי דמות, לדבר על התהיות והמחשבות שלי כבן אדם וכמובן להצחיק, אבל לא העזתי לקחת את זה צעד קדימה עד שהסוכנת שלי, איילה ברק, ישבה לי על הווריד ואמרה לי להתחיל לכתוב. היום היא המפיקה והשותפה שלי. לתהליך הכתיבה צירפתי את אילן גנני שלמד איתי בניסן נתיב, כותב מבריק, גאון בעיני, ויש בינינו חיבור מצוין וכתבנו ופיתחנו יחד. מעטים הם הסטנדאפיסטים שכותבים לבד, היה חשוב לי ליצור עם מישהו שמכיר אותי לעומק ושאנחנו מתקשרים על אותו גל והתוצאה היא מופע אישי, אפילו חושפני". 

עשית טסטים לראות שזה עובד?
"בוודאי. אני פרפקציוניסטית. בלילות אחרי הצגות עליתי למועדוני סטנד אפ לנסות קטעים מההצגה ולקבל פידבקים. כל הזמן שיניתי ותיקנתי עד שהגעתי למופע השלם של שעה ורבע. התחלתי כבר להופיע אתו בהופעות סגורות לחברות וארגונים וזה תופס מצוין ובהדרגה אני גם פותחת קופות". 

על מה את מדברת במופע?
"על החיים, חשוב לי לגעת גם בדברים כואבים שלא מדברים עליהם ואני אוהבת לגרד גבולות של מותר ואסור וללכת על הקצה. הופתעתי לגלות שיש שני דברים שזה טאבו לדבר עליהם: השואה וברית מילה, קשה לצחוק על זה. אבל אצלי במופע זה נמצא, ויש את נושא ההטרדות המיניות, שאני חריגה כי אף פעם לא הטרידו אותי, על טיפול פסיכולוגי שעברתי מגיל ארבע, על ההורים, על הילדים, על זוגיות וחוסר סקס ומה לא".  

את בן אדם מצחיק ביום יום?
"אם תשאלי את שני הבנים שלי, הם יגידו לך שלא. הבעל שלי פחות צוחק ממני, הוא יותר בוכה ממני, אבל כשאני עם חברות וחברים, ההומור שלי יוצא". 

מי הכי מצחיק בעיניך בארץ?
"אסי כהן. אני חושבת שהוא פנומן. המופע של שאולי הוא מבריק וקורע. לאחרונה הייתי בהופעה של ליטל שוורץ והיא קורעת מצחוק".

לרית בלבן I צילום שי פרנקו, סטיילינג דידו, איפור שיער ניב בוגוסלבסקי, ניהול אישי איילה ברק

כל הבנות בכיתה נעמדו סביבי בחצי גורן ורצו להבין מה זה הורים גרושים

בימים אלה אפשר לראות אותה בשתי הצגות בתפקידים ראשיים בבית לסין. "תפוחים מן המדבר" ו"ארבע אימהות". היא חלק מהרכב של אימפרוביציה בשם "מאלתרות בע"מ", במופע אלתורים בשיתוף הקהל: "זה כיף גדול", ובסדרה "העיר הטובה ב"הוט" כאימא של סאן, אימא דומיננטית שהבן שלה לוקח סיכונים כדי להוכיח את הגבריות שלו והיא נאבקת למענו בכל כולה (משודרת בימי חמישי בשעה- 20:15 ב- HOT3, ב-HOT VOD וב-Next TV).
בסדרה משתתפים בין היתר עוז זהבי, תיקי דיין, יעקב כהן, אילנית לוי וחבורת נערים לא מוכרת. "זה תפקיד קשה ומאתגר אני מגלמת אימא ממשפחה עממית ופשוטה בפריפריה שהבן שלה רוצה לצאת למחנה גדנ"ע, והיא מרגישה בתוכה שהוא הומו, היא צריכה לחתום לו, וזה קשה לה. כשראיתי את התסריט, כאימא לשני בנים, הרגשתי שזה כבר עלי. והתלבטתי אם לקחת אותו".  

עד כדי כך?
"כן. אני מבוהלת מהמחשבות על צבא. לקחתי אותו בסוף כי הוא מאד מאתגר, במיוחד למי שרגילה לתפקידים קומיים. אני אימא של בנים, אדם, 15 וחצי, וגילי, 11 וחצי. והפחד הכי גדול שלי מרגע שידעתי שיש לי בנים בבטן הוא שהם ילכו לצבא, עד היום זה מכה בי חזק ולא עובר לי. אני אימא חרדתית שמנסה להילחם בחרדות שלה. אין אימא שזה לא עובר לה בראש. זה מצב אבסורדי במדינה שלנו".

העיר הטובה I צילום: מתוך העיר הטובה באדיבות HOT

מה לי וללירית

היא נולדה לאבא מארגנטינה ולאימא מקובה שבמקור היא בכלל ממוצא פולני. סבא שלה, פעיל בקהילה בקובה, היה ציר בקונגרס היהודי, ובבית התערבבו ספרדית ואידיש. על השם לירית היא אומרת: "ככה זה כשאבא הוא פילוסוף ואימא מורה לספרות שחשבו שזה שם מיוחד. כל הילדות רציתי להחליף את השם, רציתי להיות מיכל, או מירב או יעל. לא הבנתי מה לי וללירית". אביה עלה לארץ אחרי מלחמת ששת הימים עם גרעין של השומר הצעיר לקיבוץ מגידו ושם פגש באימה, הם נישאו אבל הזוגיות שלהם לא צלחה, וכשהיא הייתה בת ארבע, ואחיה בן שנתיים וחצי, הם התגרשו. "עברנו עם אימא מחיפה לקריית טבעון כשהייתי בכיתה ב' וכל הבנות בכיתה נעמדו סביבי בחצי גורן ורצו להבין מה זה הורים גרושים, ביישוב השלו זה היה מאד חריג והיה לי מאד קשה, כאילו משהו לא בסדר איתי והחריגות עשתה איתי דרך. אבא נשאר כל הזמן בתמונה. אימי נפטרה בגיל 58 מסרטן מהיר. היינו מאד מחוברות. זו הייתה טרגדיה גדולה". 

למשחק היא הגיעה כשנפתח חוג דרמה בטבעון. "הייתי תלמידה טובה, חרשנית והוצאתי בגרות טובה, אבל מרגע שהתחלתי לשחק מצאתי את המקום שלי". את השרות הצבאי עשתה בגרעין נח"ל של אומנויות במצפה רמון שאסף אמנים צעירים מרחבי הארץ. "גרנו בדירות נטושות היינו מעין רכזי תרבות ביישוב". במהלך השרות התחילה סדנאות בניסן נתיב ועם השחרור התחילה ללמוד, "אלה היו השנים הכי מטורפות בחיי. אף פעם לא הרגשתי שחסר לי הטיול של אחרי צבא".

את בעלה, יואב סיני, מעצב אמנותי בסדרות וסרטים, הכירה בזמן הלימודים שלה, הוא היה סטודנט בבצלאל. "הוא תותח בתחומו וקיבל פרס לאחרונה על העיצוב ב'מלכת היופי של ירושלים' אבל הוא לא אוהב שמדברים עליו". השניים גרים ביפו, בבית של רביעיות דירות עם חצר, מרפסת ומשכנתא. "אני חולמת לגור בתל אביב. אבל אין באפשרותי. תל אביב הפכה עיר לעשירים בלבד".  

לירית בלבן | צילום: שי פרנקו, איפור שיער: ניב בוגוסלבסקי, סטיילינג: דידו, ניהול אישי: איילה ברק

חרטות?
"היה לי פלופ רציני אחד בקריירה עם הסדרה משפחת קמיצ'לי ב"רשת" בכיכובו של ישראל קטורזה, שירדה אחרי ששה פרקים בלבד ואני חייבת לומר שצפיתי את זה מראש כי נעשו הרבה טעויות. הוא היה צריך להיות לייט נייט ואז היה לו סיכוי". 

בימים שחונים בתחום משחק, היו לך הרהורים לעשות עוד משהו בתחום אחר?
"תמיד ישנו הפחד שלא תהייה עבודה אבל לא הייתי מוותרת על משחק. אבל אני אולי מצטערת שלא למדתי עוד דברים בתחילת הדרך, אחרי שסיימתי את ניסן נתיב, שאין לי עוד אופציה. אני חושבת שהיה מתאים לי לעסוק במשהו טיפולי דרך הגוף, אולי שיאצו, אולי שיטת גרינברג".

יש משהו שממש מפריע לך בחיים?
"כן. מידת הנעליים 42. אם הייתי משנה משהו בחיים שלי זה את זה. קשה לי למצוא נעליים. באמת בעיה".