להיפטר מהפטרת

פטרת וגינלית, המוכרת גם בשם "פטרת הנרתיק", היא זיהום שכיח במיוחד של הנרתיק הנשי הגורם לרבות מאיתנו לרוץ למרפאות נשים. תקופת ההריון מהווה כר פורה להתפתחותה של הפטרת המלווה בגרד עז ולעתים אף בנפיחות מקומית, והנתונים מצביעים על כך שמעל 85 אחוז מהנשים ההרות יסבלו ממנה במהלך ההריון.

החדשות הטובות הן שהפטרת אינה מחלת מין. יתרה מכך, ישנן נשים שאינן מודעות לעובדה שהן סובלות מזיהום נרתיקי. החדשות הפחות טובות הן שאם הפטרת מופיעה בתחילת ההריון ומלווה בתופעות מציקות כגון גרד ונפיחות, אפשר להקל עליה רק על ידי רחצה ושמירה על היגיינה, ולהמתין בסבלנות עד סיום הטרימסטר הראשון להריון לפני שמתחילים לקבל טיפול מתאים.

"פטרת וגינלית היא הסיבה השכיחה ביותר לביקורי נשים במרפאות", אומר פרופ' ברי קפלן, סגן מנהל המרכז לרפואת נשים במרכז הרפואי "רבין" בפתח תקווה. "הפטרת נגרמת לרוב מפטריית הקנדידה, הנמצאת בגוף באופן תמידי. היא מתפתחת לכדי זיהום רק כאשר רמת החומציות (PH) התקינה בנרתיק משתנה".

כיצד יכולה אישה לזהות פטרת וגינלית?
"ראשית, בהתייחס לנתונים היבשים, הרי שכמעט לכל הנשים יש פטרת וגינלית, אלא שרק חלק מהן יסבלו מאותה תופעה. פטרת וגינלית מתבטאת לרוב בהפרשה נרתיקית סמיכה ורבה יותר, המלווה לעתים גם בתלונות נוספות כמו ריח וגרד.

עם זאת, הרבה פעמים נראה כי נשים רבות שמגלות הפרשה סמיכה יותר המרמזת על פטרת, מתייחסות אליה כאל חלק מההפרשות הנורמליות, מאחר שלאותה הפרשה לא מתלוות תופעות אחרות".

ממה נגרמת הפטרת?
"לזיהום נרתיקי זה אחראים מספר מחוללים עיקריים. הראשונה, כאמור, היא פטריית הקנדידה הגורמת להפרשה להיות לבנה 'גבינתית', בלווי גרד עז וצריבה המופיעים בעיקר בחלק החיצוני של הנרתיק. כאשר הדלקת מחמירה, יופיעו גם נפיחות מקומית, בצקת, אודם בשפתיים וכאב במגע.

"במקרים חמורים יותר, זיהום הקנדידה יכול להתפשט גם על פני העור לאיברים סמוכים, כגון ירכיים ועכוז. מחולל זיהומי שכיח נוסף הוא 'וגינוזיס חיידקי', דלקת חיידקית של הנרתיק. הסוג השלישי הוא הפרשה נוספת נורמלית, לא זיהומית, שמתרחשת במהלך ההריון ומקורה בצוואר הרחם".

פרופ' קפלן מציין כי האבחנה של פטרת הנרתיק נקבעת על סמך ההפרשה האופיינית והתסמינים המובהקים. "האבחנה מבוססת בעיקר על תלונת הגרד באזור החיצוני של נרתיק המטופלת ועל מראה ההפרשה", הוא אומר. "במקרים מובהקים פחות, ניתן להיעזר בבדיקה מיקרוסקופית או בבדיקת תרבית לפטריות".

שכיחות גבוהה בהריון

כאמור, שכיחותה של הפטרת הוגינלית גבוהה יותר בתקופת ההריון. הסיבה לכך, לדברי פרופ' קפלן, היא שהריון הוא מצב דיאבטוגני-סוכרתי. כלומר, רמת האסטרוגן שעולה בתקופת ההיריון, גורמת לתאים להתמלא בגליקוגן. "מצב זה מספק תנאי מחייה טובים לפטרת ולהתרבותה", הוא אומר, "ועדיין, גם במצב הריוני נראה כי אצל נשים רבות לא מתלוות לפטרת תופעות הגורמות לסבל.

"הנתונים מלמדים עוד כי התרבות ההפרשות שכיחה בעיקר בסוף תקופת ההריון. לעתים, כאשר ההפרשה נראית ירוקה אפרפרה, או מימית, היא עלולה להטעות ולהידמות לירידת מי שפיר".

האם קבוצת נשים מסוימות עלולה לסבול יותר מפטרת בתקופת ההריון?
"בהחלט. פטרת וגינלית בתקופת ההריון שכיחה בעיקר בקרב נשים שמנות, נשים שבגיל בוגר יותר יסבלו מסוכרת, או נשים שנטלו טיפול אנטיביוטי בתקופת ההריון.

לכל אלו מצטרפים גם תנאים סביבתיים המגבירים את הסיכוי לפטרת הנרתיק, כמו תחתונים מבדים סינתטיים, מכנסי ג'ינס צמודים ועוד. "ככלל, כל אותם גורמים המעלים את הסיכוי לפטרת שלא בתקופת ההריון, יגרמו לפטרת גם בתקופת ההריון, כאשר התופעות יהיו בעוצמה הרבה יותר גבוהה".

כלומר?
"אישה הרה עלולה לסבול מהפרשה מרובה שתאלץ אותה להשתמש בפד באופן קבוע. בדרך כלל הגרד, הצריבה והשריפה, יהיו הרבה יותר מורגשים וכואבים בהריון".