כפרוס עליכם

לוס כפרוס הם אנטון קוליאדקו, ארקדי ג'ייקובסון, אמסי גוגה, ארתור קרסנובייב, נמרוד טלמון, זיו טלר, סמיון מליקין, גבריאל פריזם ועמית קמינר. תשעה אנשים נפרדים שהחיבור ביניהם יוצר ישות אחת שמחה שמייצרת רגאיי-דאב-סקא בתיבול מקצבים רוסיים.

מאחורי לוס כפרוס יש כבר שיתופי פעולה עם הדג נחש, בום פם ופישי הגדול, ולמעשה הם בסביבה כבר כמה שנים טובות. ייתכן שעוד לא הייתם בהופעה שלהם, אבל את השם "לוס כפרוס" בטוח שמעתם. ובכן, אם כן תבחרו להגיע להופעה, זה מה שמחכה לכם:

עוד לפני שההופעה מתחילה אפשר להרגיש באנרגיות של לוס כפרוס, שחודרות את קירות חדר האומנים, הישר אל הקהל. רוב הקהל שלהם צעיר ואנרגטי, מחכה בסבלנות נרגשת למנת הרגאיי-סקא-דאב התקופתית שלו. כעבור מס' דקות לא מבוטל של המתנה (כראוי להופעה בתל אביב), הקהל קורא להם והם לא מהססים להגיע.

כיוון שההופעה התקיימה בפורים, גם לוס כפרוס התחפשו, כל אחד מהם לאושיה מוזיקלית אחרת. בין הדמויות הבולטות שהיו על הבמה היה אפשר למצוא את אלביס, מייקל ג'קסון, אקסל רוז וג'ין סימונס (הבסיסט של קיס). מייקל ג'קסון רקד, אקסל התפוצץ מטסטוסטרון משובח וסימונס הפגין לשון ארוכה.

אלביס ואקסל רוז של לוס כפרוס בבארבי תל אביב

אִידִי סוּדָה דֶבוצ'קָה

לוס כפרוס מצליחים לייצר משהו שאין להרכבים מוזיקליים אחרים. הם אמנם לא המציאו את קונספט השילוב בין תרבויות מוזיקליות, את זה אנחנו מכירים מראשית שנות השישים ואילך, והיום קשה מאד למצוא מוזיקה שמורכבת מסגנון אחד בלבד. אך הייחודיות שלהם ניכרת במקצבים שלהם וביכולתם לשלב מסורות מוזיקליות שונות ולהגיש אותן כמוצר.

יצור הכלאיים של לוס כפרוס סוחף וכובש את כל מי שיש בו ניצוץ קטן של אהבה למוזיקה. אין לי כוונה לכתוב פה על רוסים וצברים, או על ההבדל בין לריסה דולינה ליהודית רביץ. לטעמי, כשמדובר במוזיקה, המילים מיותרות ויש מקום רק לרגש. אם זה עושה לכם משהו בבטן, זה עובד. וזה לא משנה באיזו שפה או מקצב זה.

אחד מהשירים הבולטים של לוס כפרוס הם CCCP המשוגע, שהפועל הכי מדויק להגדיר אותו הוא ק.פ.צ וכל ההטיות שלו. הוא פשוט גורם להשתוללות מוחלטת, קפיצות מצד לצד, הנעת הראש לכיוונים שלא חשבתם שקיימים במרחב ולתופעות לוואי שונות שאני מניחה שהכפרוס לא לוקחים עליהן אחריות. נסו לצאת מהופעה של לוס כפרוס ולא לזמזם את השיר הזה. נראה אם תצליחו.

שיר נוסף שתפס את אזני הוא ביצוע מחודש ל"נכון להיום" של זהר ארגוב. אפילו במקור, השיר הזה הוא שיר רגאיי קלאסי. כְשְלוס כפרוס ביצעו אותו מחדש, הם הכניסו אותו לשטנץ הג'מייקני שלהם, הגבירו את המהירות, קיצרו את אורך הצלילים, והפכו אותו לשיר קליל ונחמד. הייתי מצפה שהם דווקא יעשו את ההיפך. יורידו את המהירות, יגבירו את הבאסים, ויתנו משקל רב יותר למילים. ואז בדקה הרביעית של השיר, פתאום מהפך. נדמה שהאסימון ירד והכפרוס גמרו את הניסוי והבינו איך צריך להשמע השיר הזה. מהדקה השלישית של השיר, הוא נשמע פשוט מהוקצע, מחליק טוב באוזן, תענוג לעור התוף. כלי הנשיפה עושים פה עבודה נהדרת.

הנשפנים של לוס כפרוס עושים עבודה מצוינת

כיף ברוסית זה כיף

אין ספק שלוס כפרוס הם אוסף של מקצוענים שיודעים איך לנגן ולהגיש את המוזיקה המקורית שלהם. הם גם עובדים כולם כיחידה אחת, וזה מאד מוסיף לחוויה שהם נותנים. עם זאת, לקראת סוף ההופעה, מתחילה להתגנב התחושה שהחומרים מעט חוזרים על עצמם, שומרים על אותה רמה אנרגטית וקצבית וזה מעט מעייף.

בשורה הסופית, מדובר במוזיקה כיפית, להקה טובה, ואופציה נהדרת להעביר כמה שעות.

רוצים להשאר מעודכנים?
הצטרפו אלינו בפייסבוק
הירשמו לניוזלטרים שלנו