כחום היום

"חום הוא אחד המצבים השכיחים הגורמים לפנייה לרופא הילדים", אומר ד"ר יוסי רימר, מומחה לרפואת ילדים. "החום, ובמיוחד חום גבוה מאוד, מעורר לעתים קרובות אי-שקט וחרדה מרובה בהורים. חשוב לזכור כי חום אינו מהווה מחלה בפני עצמה אלא רק סימפטום. עם זאת, יש לשים לב לחום הגוף, להיות ערניים למצב הילד ולזכור שתחושת כף היד של אמא אינה מדע מדויק".

1. מהו בעצם חום?

"המילה 'חום' אינה מונח מדעי של ממש, היא טומנת בחובה מצבור של דעות המבוססות על אמונות, על חינוך, על פולקלור ועוד. מאחורי המילה 'חום' עומדת מערכת בקרת טמפרטורה קפדנית המורכבת ממערך רחב של מנגנונים, המאפשרים לנו להתמודד עם מגוון מצבים, בהם אנו נתקלים במהלך החיים. במשמעותו היומיומית, חום מתאר עלייה של טמפרטורת הליבה של הגוף (Core Temp) – הטמפרטורה הנמדדת בעורק הריאתי (אחד העורקים היוצאים מהלב), והמציגה את דרגת החום באיברים הפנימיים.

מדובר בתהליך סבוך הדורש הפעלה של מערכות פיזיולוגיות רבות הכוללות את מערכת החיסון, מערכת העצבים המרכזית, המערכת האנדוקרינית ועוד. כמו כן, מטרתו של התהליך היא להיטיב עם הגוף".

2. מאיזו טמפרטורה ניתן לומר כי יש לילד חום?

"לשאלה זו למעשה אין תשובה חד-משמעית. בחלק מספרי הרפואה השונים אין אפילו הגדרה מספרית לנושא. רוב הזמן חום הגוף נע בטווח סביב טמפרטורה של 37 מעלות. המדידה עשויה להשתנות אצל אותו אדם על פי שעת היום והאזור בגוף, בו נמדד החום. מקובל לקבוע כי טמפרטורה גבוהה הנחשבת בעגה המקצועית ל"חום" היא 38 מעלות (במדידה בפי הטבעת) ו-37.5 מעלות (במדידה בפה)".

3. האם ערך טמפרטורה הנחשב "חום" שונה מאחד לשני?

"קורה שהורים טוענים כי חומו 'הטבעי' של הילד הוא 36 מעלות, ולכן 36.8 זה חום מבחינתם. יש בכך היגיון מסוים, כיוון שקיים שוני בטמפרטורת הגוף הטבעית של אנשים. מן המוסכמות הוא כי טמפרטורת גוף הנמדדת נחשבת כ"חום" רק מעל 37.5 מעלות".

4. עד כמה גבוה יכול החום לעלות?

"הנחתם של רוב הרופאים היא כי קיימת נקודת טמפרטורה עליונה, אך לא ידוע מהי אותה טמפרטורה מדויקת. לאור העובדה כי מדדי הטמפרטורה משתנים לפי זמן הבדיקה ביום, מקום הבדיקה והחולה הנבדק, ברור שחיפוש אחר טמפרטורה מדויקת לא מהווה אינדיקציה. ככל הנראה, בטווח של 41-42 מעלות נכנסים לפעולה מנגנונים פיזיולוגיים בגוף המונעים עלייה נוספת בחום".

5. אילו אמצעים קיימים למדידת החום?

"קיימים בשוק סוגים רבים של 'מדחומים':

מדחום כספית – זהו אולי המכשיר המדויק ביותר הקיים בשוק, אולם הכספית שבתוכו גורמת לזיהום סביבתי ומהווה סיכון כאשר המדחום נשבר. מסיבה זו התפרסמה המלצה להוציא מדחומים אלו מהמחזור ולא להשתמש בהם.

מדחום דיגיטלי – קיימים בשוק מדחומים דיגיטליים מסוגים שונים. יתרונותיו של המדחום הדיגיטלי הם רבים: הצג שלו פשוט, זמן המדידה קצר, אינו נשבר בקלות ומחירו זול. הבעיה היא שלא ניתן לדעת מתי המדחום מפסיק לפעול כראוי ומצביע על טמפרטורה מוטעית. כיוון שכך, מומלץ להחליפו אחת לכמה שנים.

אינדיקטורים המבוססים על קריסטל נוזלי – בבסיס מדחומים אלו עומדות מולקולות ארוכות המסובבות סביב עצמן של קריסטל נוזלי. החומר משנה צבע לפי מידת הטמפרטורה שהוא חשוף אליה. השימוש הוא כסרט או דיסקית המוצמדים למצח ומשנים את צבעם לפי החום. צריך להביא בחשבון כי רמת האמינות שלהם ירודה.

מדחום לשימוש בתעלת האוזן – מדחום זה בנוי מקולט קרינה אינפרה-אדומה המבצע עיבוד של המידע הנקלט מאזור התופית ופולט את התוצאה על צג דיגיטלי. זמן הבדיקה במדחום זה הוא קצר ביותר, כשהבדיקה עצמה אינה פולשנית ואינה גורמת לאי נוחות. צריך להביא בחשבון שעל פי כמה מחקרים המדידות לא היו מדויקות".

6. מבין מגוון המדחומים הקיימים היום – במה עדיף להשתמש?

"לדעתי, מדחום הכספית הוא המומלץ ביותר מפני שהוא המדויק ביותר. אולם, עקב רעילותה של הכספית לסביבה ולבני האדם ובגלל הקושי הטכני היחסי בשימוש בו, בייחוד כאשר מודדים חום לילדים, ההמלצה היא להשתמש במדחום דיגיטלי".

7. באיזה מקום בגוף מודדים חום?

"על מנת ליצור איזשהו היגיון ובסיס משותף, מקובל למדוד חום בפה או בפי הטבעת. גם מדידה בבית השחי מקובלת מאוד, אולם כיוון שאין לה כל בסיס הגיוני מבחינה פיזיולוגית, לא ניתן להשתמש בטמפרטורות המתקבלות במדידה זו כערך מייצג לחום הגוף האמיתי".

8. האם ניתן לזהות חום באמצעות נגיעה במצח?

"הורים רבים מדווחים לרופא על חום מדויק כפי שהם הרגישו במדידת כף יד, המגדילים לעשות אף טוענים למספרים מדויקים כגון 'יש לו 38.7 מעלות'. עם זאת, כל המחקרים שנערכו בנושא הראו כי אין ביכולתם של ההורים או של הצוות הרפואי לתת הערכה מדויקת של החום באמצעות מדידה ידנית".



9. מדוע חשוב כל כך למדוד חום? הרי מה שחשוב זה איך הילד מרגיש?

"החשיבות נובעת מכמה סיבות. ראשית, הטמפרטורה המדויקת מהווה מידע חשוב עבור הרופא לשם קביעה אם מדובר בחום אובייקטיבי. שנית, יש חשיבות גדולה למספר ימי החום הרציפים של החולה, ולכן התיעוד חשוב. אם חלה הפסקה של 24 שעות ומעלה בחום, מדובר בסיום המחלה. אם מופיע שוב חום, הרי שמדובר במחלה חדשה".

10. כמה פעמים ביום צריך למדוד חום?

"יש למדוד פעם ביום ולראות שאכן יש חום. יש הורים המודדים את חומו של הילד בכל חצי שעה ומנהלים טבלת רישום, אולם ברוב המקרים אין במידע זה כל ערך ממשי. צריך לדעת שאכן יש חום באותו יום וזהו. אם החום עולה בצורה הנראית חריגה, יש מקום למדידה נוספת כדי לתעד את השיא".

11. יש הורים המעירים את ילדם במהלך השינה כדי למדוד את חום גופו. האם נכון לעשות זאת?

"לא מעירים ילד ישן כדי למדוד חום. אם הילד אכן חולה, החום יהיה זמין למדידה גם מחר בבוקר. הניחו לילדכם לישון. אין צורך להגזים במספר מדידות החום. חשדתם בחום – מדדו. אם יש חום חריג בעוצמתו – תעדו".

12. האם העלייה בטמפרטורה מסוכנת?

"על פי המיתוס, חום גבוה יכול לגרום למגוון בעיות שונות ומשונות, אבל האמת היא שחום שמקורו במחלה ויראלית או חיידקית, כשלעצמו אינו גורם לשום תופעות לוואי ארוכות טווח. עלייה בחום הגוף היא רק אחת ממגוון הפעולות שהגוף נוקט במהלך מלחמתו במזהמים שונים התוקפים אותו. "עלייה בחום היא הדרך של הגוף לאפשר פעילות טובה יותר של רכיבים שונים במערכת החיסון כנגד הזיהום".

13. האם זה כולל גם תינוקות עד גיל 3 חודשים?

"עלייה בחום הגוף של תינוק מתחת לגיל 3 חודשים דורשת בירור משמעותי אצל רופא, כיוון שבטווח גילאים זה עלייה בחום עלולה להצביע על מחלות בעלות פוטנציאל הרסני. כיוון שבמקרים אלו חשוב לדעת מה שיא הטמפרטורה שאליה הגיע חום הגוף, השימוש במורידי חום מייד עם גילויו אינו מומלץ".

14. האם חייבים להוריד חום גבוה?

"אין חובה, הכול תלוי בהרגשתו של הילד. הורדת החום אינה מרפאת אותו ואינה מקצרת את משך המחלה. באופן כללי, מתן משככי חום לילד עם דרגת חום מתחת לטמפרטורה של 38.5 מעלות מיועד בדרך כלל להשקטת המצפון של ההורים. מצד שני, אם הילד מרגיש רע מאוד, אפילו עם טמפרטורה של 38 מעלות – שווה לנסות להוריד את חומו ולראות אם חל שיפור בהרגשתו".

15. מהן הדרכים להורדת חום?

"השיטות המקובלות ברפואה המודרנית להורדת חום הן מתן מורידי חום ומשככי כאבים על פי המינון המומלץ וכן אמבטיות פושרות. ניתן גם להניח רטיות קרירות על המצח. לא מומלץ להשתמש בשיטה הידועה של עיסוי אלכוהול, בייחוד כשמדובר בילדים קטנים, כיוון שיש בכך סיכון. במקרה הצורך ניתן לשלב טיפול תרופתי באמצעות מורידי חום".

16. היצע התכשירים הקיים בשוק להורדת החום בילדים ובתינוקות רב ומבלבל. מהו ההבדל ביניהם?

"קיימים היום שני חומרים המקובלים להורדת חום בילדים. האחד מכונה פרצטמול ((Paracetamol והשני מכונה איבופרופן (Ibuprofen). שתי התרכובות טובות, אך השימוש בהן שונה. תרכובות הפרצטמול ניתנות לשימוש אחת לארבע שעות, אבל עדיף להשתמש בהן במרווח גדול יותר. כמו כן, חל איסור על שימוש ביותר מארבע-חמש מנות במשך 24 שעות. בתרכובות האיבופרופן מקובל להשתמש אחת לשמונה שעות.

סוג נוסף של תכשירים הם תכשירים להורדת חום המשולבים עם חומרים נוגדי שיעול או נזלת. הסכנה כאן היא שהורים עלולים לתת תכשיר כזה מבלי לדעת שקיים בו מוריד חום, ולכן ישתמשו במקביל במורידי חום ובכך יביאו להרעלה שלא מדעת".

17. האם כדאי להשתמש בנרות להורדת החום או בסירופים למיניהם?

"מבחינה רפואית אין הבדל בין השניים, והבחירה צריכה להתבצע על פי הנוחות. יש ילדים שקל יותר לתת להם סירופ, ויש כאלה שהחדרת נר בפי הטבעת שלהם תיעשה ביעילות רבה יותר".

18. מהם פרכוסי חום? האם הם מעידים על סכנה?

"פרכוס חום ככל פרכוס אחר הוא חוויה קשה להורים בעיקר משום שרמת החרדה המתלווה לאירוע היא עצומה. לשמחתנו, למרות שפרכוסי חום הם אירועים מפחידים, הם אינם גורמים לנזק מוחי או לכל נזק אחר וחולפים לרוב עד גיל 6".

19. האם יש מצבים של חום גבוה המחייבים הגעה לחדר מיון?

"פנייה למיון או לרופא צריכה להתבצע על פי מצבו הכללי של הילד. יש ילדים שמגיעים ל-40 מעלות חום אשר מתפקדים כראוי, ולעומתם יש ילדים חולים מאוד, כאשר חום גופם מגיע רק עד 38 מעלות. בכל מקרה של חשד כי יש לילד מחלה משמעותית – יש לפנות לייעוץ רפואי".

20. האם זה נכון כי צמיחת שיניים בתינוקות מעודדת עליית חום או שזהו רק מיתוס?

"מחקרים רבים בדקו את הנושא לעומק ולא הצליחו להוכיח כי חום הגוף עולה בזמן 'בקיעת שיניים'. עיקר הבלבול נובע, ככל הנראה, מהמונח עצמו. בקיעת השן מתרחשת בשעות הספורות שבין המועד שבו לא ניתן לראות את כתר השן לבין הרגע שבו השן מופיעה וניתן לראות אותה. מכאן והלאה נדרש לשן פרק זמן ארוך כדי לצמוח, והסיכוי שבמשך השבועות והחודשים הללו יהיה אירוע של חום הוא גבוה".

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה