יש סקס אחר

אומרים שיש סקס אחר. אומרים שיש נשים שמוכנות לנסות הכל, ושיש גברים שמוכנים ללכת הכי רחוק שאפשר כדי לבחון את גבולות החושניות והמיניות שלהם ושל בני הזוג. העניין הוא שלא תמיד הרצון והסקרנות משותפים לשני בני הזוג. פעמים רבות אחד מהשניים "דוחף" לכיוון של התנסויות והרפתקאות מיניות חדשות, בעוד בן הזוג השני מנסה להישאר נאמן לגבולות האישיים שלו ולתפיסותיו לגבי "נכון" ו"לא נכון".

בלי אמירות פוגעניות

השאלה היא האם לא ניתן לעשות משהו כדי לפשר בין הצדדים? האם לנצח ימשיכו בני הזוג להרגיש לא מרוצים – האחד בשל העובדה שנגזלות ממו חוויות חיים אותן הוא רוצה לצבור, והאחר בשל העובדה שאמות המידה שלו צריכות לעמוד שוב ושוב במבחנים מול בן הזוג ההרפתקן. התשובה היא ממש לא.

"המפתח לזוגיות טובה ופוריה הוא היכולת להתפשר", מסביר ד"ר צחי בן ציון, סקסוקלוג, פסיכיאטר ראשי ומנהל השירות לבריאות מינית בלאומית שירותי בריאות. "תקשורת טובה והיכולת לשתף ולוותר אחד לשניה הם אבני הדרך המובילים לזוגיות טובה, לסקס טוב וגם ליכולת להגיע לפשרות, גם בנושאים עדינים אלו.

"כאשר עולה הנושא, חשוב שבני הזוג לא יהפכו את העניין לויכוח נוקב ויימנעו ככל האפשר מאמירות כוללניות ופוגעניות דוגמת 'את לא רוצה לנסות שום דבר', 'תמיד אתה משגע עם הרצונות שלך', 'מה רע במה שיש עכשיו?', 'למה כל הזמן צריך לשנות?' וכדומה. בני הזוג צריכים להיות קשובים לצרכים ולפחדים האחד של השני, ולהיות מוכנים לוותר. בסופו של דבר התוצאה תהיה ממוצע בין שני הרצונות".

חלי (31) מספרת שבן הזוג שלה מאוד היה רוצה לנסות מין אנאלי. היא מצידה מאוד חוששת מהכאב ומהתוצאות הגופניות מהן היא עלולה לסבול. "יש פעמים שבהן אנחנו מגיעים לסיטואציה מינית והוא מבקש לנסות. בתוך תוכי אני מרגישה מאבק בין הצורך לא לאכזב אותו לבין הצורך להישאר קשובה לעצמי. ברוב המקרים, הסיטואציות האלו מסתיימות בוויכוח ובריחוק בינינו".

לדברי ד"ר בן ציון, שני בני הזוג צריכים להבין מה מפחיד או מה מלחיץ בעניין, ולנסות לאט לאט להפיג את הדברים. "אין דרך לשכנע את בן הזוג לנסות תנוחה זו או אחרת, אלא תוך כדי ניסיונות. גם אם הניסיון לא עולה יפה, חשוב שבן הזוג האחד ישתף את האחר בדברים מהם הוא כן נהנה, ולא רק במה שלא היה טוב. באופן הזה אפשר יהיה לנתב את הדברים כך שגם בן הזוג שהיה הססן בהתחלה ירגיש יותר ביטחון עם התנוחה, ובפעם הבאה אולי יהיה לו קל יותר לזרום איתה. בכל מקרה, אין טעם להיות שיפוטיים ולהכניס למיטה עוד לחצים. אם לא הולך בפעם הזו, אולי ילך בפעם הבאה, או בזו שאחרי.

"לאורך כל הדרך הזוגיות והשותפות צריכות להיות מול העיניים של בני הזוג. התנוחה היא רק ניואנס או תיבול, לא הדבר העיקרי", מדגיש ד"ר בן ציון. "בני הזוג צריכים לרצות לענג ולעשות טוב אחד לשני, בלי לכפות את הרצון שלהם. פירוש הדבר הוא שאם יש משהו שאחד משניהם לא מוכן בשום אופן לנסות, חשוב לכבד את זה. אחרי הכל, לכל אחד מאיתנו יש גבולות שהם ברוב המקרים קשיחים. יחד עם זה, ישנו מרווח קטן בשוליים של הגבול שאותו ניתן לנסות ולהזיז".

אין לפרוץ גבולות מכיוון שפעמים רבות בני הזוג נכווים. אילוסטרציה: ingimage

מה הגבול?

יש נושא אחד שד"ר בן ציון ממליץ להשאיר מחוץ לתחום השכנוע והוא פריצת הגבולות, כיוון שפעמים רבות בני הזוג נכווים ויוצאים מופסדים מהחוויה, מה שמוביל לא פעם לפרידה.

"ברגע שפורצים את גבולות הזוגיות והכל בעצם מותר, אין מחויבות מינית או זוגית ואין גם צורך לשכנע או לשים לב לצרכים של בן הזוג הקבוע. אחרי הכל, מה שמישהי אחת לא מוכנה לעשות, ודאי תהיה מישהי אחרת שכן תהיה מוכנה.

"גם במקרים שבהם הגבר או האשה מצליחים לשכנע את הצד השני לעשות את הניסיון, הצד שהיסס עלול להרגיש סוג של אונס כפול, גם מתוקף העובדה שבן הזוג לא היה רגיש לגבולות שלו, וגם מהבחינה הזו שהוא לא היה מספיק חזק כדי לשמור עליהם".

אצל דביר (40) הצורך בחוויות מיניות מגיע דווקא מהצד של בת הזוג שלו. "אני גדלתי בבית מאוד שמרני והתאהבתי במישהי שמאוד מודעת למיניות המתפרצת שלה, ומנסה לאורך כל הדרך לנסות תנוחות חדשות, יחסי מין פתוחים ועוד. החשש שלי הוא שאם אני אגיד כן לתנוחה מסויימת, זה יהיה מבחינתה אור ירוק שיביא בעקבותיו לחץ כבד יותר להרחיק עוד ועוד את הגבולות שלי. לכן אני מראש מסרב לרוב המכריע של הבקשות שלה".

לטענת ד"ר בן ציון, הפיתרון של דביר לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן רב. "חשוב מאוד לדעת להגיד לא, ולשים קווים אדומים, אבל גם פנטזיות יכולות להוסיף המון לזוגיות, בעיקר כשהן באות במינון הנכון. אין סיבה לחשוב שבסקס זה או הכל או כלום. זה לא מדרון חלקלק. יש דרך ביניים שיכולה להיות מענגת עבור שני הצדדים. העניין הוא רק למצוא אותה".