לא רק רותם סלע מתבאסת: למה נשבר לנו מאפליקציות ההיכריות?

זהו, די, חלאס, נשברתי. ברגעים אלו ממש, אני מוחקת מהטלפון שלי את כל אפליקציות ההיכרויות. בייוש טינדר, שלום אוקיי-קיופיד, סוו-לונג באמבל. שנתיים וחצי עברו מאז שהורדתי אותן, מיד אחרי הפרידה מאב ילדיי. בהתחלה היה בזה משהו מרגש, אולי מזל של מתחילות – מאצ’ים, הודעות, איזה דיבור. אבל מהר מאוד זה הפך ל־Dead End.

כמובן שברוב הזמן מדובר בהחלקה שמאלה אחת ארוכה ואינסופית, עם אצבע שכבר למודת תנועה. לצערי, מדובר באירוע נדיר שמישהו בכלל זוכה ל־ימינה. ואם קורה מאץ', הוא בדרך כלל נתקע בלימבו ונכנס לרשימת אנשים שמצטברת שם לנצח בלי שום התקדמות. ואם בכל זאת מותנעת שיחה, מצידי או מצידו, היא בדרך כלל מתנדפת לה אחרי ה"היי, מה קורה?". לעיתים נדירות היא מתארכת קצת, ואם בסוף קורה דייט, זה כבר נס קוסמי. פלא חד"פ שלא פעם מסתיים אחרי, כמו שאומרות הפולניות, "שלוש פעמים": פעם ראשונה, פעם אחרונה ופעם אחת יותר מדי.

"כמובן שברוב הזמן מדובר בהחלקה שמאלה אחת ארוכה ואינסופית, עם אצבע שכבר למודת תנועה. ואם קורה מאץ' הוא בדרך כלל נתקע בלימבו ונכנס לרשימת אנשים שמצטברת שם לנצח"

 

>> אל תאמרי נואש: 7 אפליקציות היכרויות שכל רווקה צריכה להכיר

זה מתחיל ונגמר באימוג'י של יד מנופפת

התקשורת והשיחות עצמן עברו אבולוציה. אם פעם, לפני 15 שנה, גברים עוד התחרו מי ישלח את משפט הפתיחה הכי שנון, היום זה מתחיל ונגמר באימוג'י של יד מנופפת לשלום. גם האפליקציות עצמן השתנו: הן לא באמת בנויות כדי שתמצאי אהבה, אלא כדי שתמשיכי לגלול, ועדיף שגם תשלמי. כמשתמשת חינמית, האלגוריתם דוחק אותך לשוליים. את כמעט לא נראית, וככה את גם לא רואה.

ואז הגיעה המלחמה, ולפחות אצלי, השתבללתי עם ילדיי בממ"ד וגם שם השתרר שקט. כמעט אפס פעילות, חצי דייט בשנה, אולי כמה פירורי סקסטינג. ודווקא מתוך הדממה הזאת, הבנתי משהו עמוק יותר: ההבדל בין רווקות בשנות ה־20 וה־30 לבין הרווקות של גיל 40+.

פעם סטוצים היו חלק מהחבילה: הרפתקאות ליליות, סבבי ברים, סיפורים עסיסיים לחברות, לילות שמתחברים לבקרים. בגילאי 40 זה סרט אחר לגמרי. כאמא עובדת אין לך זמן, כוח או רצון לקפץ בין מיטות. been there, done that. את במיינדסט אחר – כבר לא מחפשת אבא לילדים, יש להם אבא מדהים משלהם. את מחפשת מישהו שהוא אבא: אחד שמבין את המורכבויות של החיים עם ילדים, שנמצא על אותו תדר, שמחפש להדביק איתך את הפאצ'ים ולהרכיב משפחה חדשה. בית שבסופ"ש אחד הוא מלא בילדים, ובזה שלאחריו, כל מה שבא לכם זה סקס, סמים קלים והיפ-הופ כבד. בקיצור, פרק ב'.

"וכשסטוצים יורדים מהפרק, גם הסקס נעלם איתם. לא בכוונה, זה פשוט קורה. שנה, שנתיים… לפעמים זה מרגיש כמו מאה. אפליקציות ההיכרויות הולכות ונעשות פחות רלוונטיות"

 

וכשסטוצים יורדים מהפרק, גם הסקס נעלם איתם. לא בכוונה, זה פשוט קורה. שנה, שנתיים… לפעמים זה מרגיש כמו מאה. אפליקציות ההיכרויות הולכות ונעשות פחות ופחות אטרקטיביות, כמעט לא רלוונטיות. הן כבר לא מציעות כלום. זה כמו לנסות לחפש פתית שלג על חוף הים.

כמובן, זה רק הסיפור שלי. אני יודעת שהמון זוגות הכירו באפליקציות – גם אני הכרתי שם זוגיות משמעותית. אבל מהמקום שאני נמצאת בו היום, הן פשוט לא עובדות בשבילי. אז מה כן? אולי לחזור להכיר כמו פעם: בעבודה, דרך חברים, מפגשים אקראיים, קבוצות וואטסאפ או פייסבוק ייעודיות (למי שיש כוח לזה). אולי שידוך, או שלא נדע, "חתונה ממבט שני". ואולי פשוט, להרים את הראש מהמסך ולהיות קצת בעולם האמיתי. כי בסוף, אהבה לא תצוץ בגלילה אינסופית במדבר דיגיטלי עצוב ומייאש. היא תקפוץ עלייך בפינת רחוב, בגינה עם הילדים, בשיחה מקרית, ברגע שבו בכלל לא תכננת. ובכל זאת, אם תראו אותי מחר שוב בטינדר – תעשו כאילו לא אמרתי כלום, סבבה?