חתונה ממבט ראשון: איילה ושחר במשחק המקדים הארוך בעולם

אחרי שמונה חתונות, אפשר להיכנס לעניינים – שזזים בקצב איטי מדי. לפחות בגזרה של איילה ושחר, שבשלב זה מתפקדים כמכינה קדם צבאית של שני אנשים. כלומר, הם מרבים לטייל בטבע, לנגן בגיטרה שירים עבריים ולשוחח על הנושאים הכי פחות מחרמנים בעולם (ילדים, מלחמה ומה שביניהם). בשלב זה, איילה ושחר ככל הנראה טחנו כל נושא שיחה אפשרי, כך שלא מפתע שהם מנסים לשלב אנשים זרים ועוברי אורח בדיאלוגים שלהם.

>> חתונה ממבט ראשון: כל הטורים, הניתוחים ומה שמעניין

המרחק הפיזי שנפער בין השניים לא רק נראה לעין, הוא גם נושא השיחה היחידי שאיילה ושחר עדיין לא נגעו בו. או נגעו בכלל. כי מתברר שיש דברים שעדיין אי אפשר לדבר עליהם. שחר מעדיף לקרוא להם "פילים", אבל אנחנו נקרא להם בשמם האמיתי: מיניות. כי כרגע לא ברור כמה כוסות יין ומוזיקה נדרשים עבור המשחק המקדים הארוך בעולם, אבל את שחר שנוהג להתמקם בעמדת המרצה – זה מתחיל להתיש.

אין לי ספק שזה השלב שבו איילה, כפי שהעידה על עצמה, מרחיקה ומתגוננת כדי להשיג שליטה על הסיטואציה. אבל מזמורים, שיחות על כלום וביקורת על אורח החיים האורבני כבר לא באים לשחר טוב. כלפי חוץ הוא מסכים להכיל את כל השיחות האישיות על ה-7 באוקטובר, אך נדמה שמול טרגדיה כזו, הוא מתקשה למצוא את העיתוי הנכון לדבר על הרגשות שלו.

עוד שקיעה יורדת על עמק חפר, וכל אחד מבני הזוג נרדם על ספה משלו ומדגים באופן הכי מילולי שיש, נישואים בני חמישים שנה, וקצת פחות מערכת יחסים שנרקמה לפני שבועיים. בבוקר שאחרי, שחר מבין שהוא במרחק שיחה סתמית אחת עד שיתפוצץ כמו סיר הלחץ שאיילה שכחה על הגז. מה נאמר בשיחה? נגלה בפרק הבא.

מאוהבת, מאוהבת, מאוהבת

כמה אפשר לאהוב את רוני ושקד? כמעט כמו שרוני ושקד אוהבים אחת את השני. מי האמינה שהשניים האלה עוד יזמינו אגרטלים, סלסלות וסכיני שף ביחד מהאינטרנט? עזבו, מי האמינה שהם כבר בשלים לשת״פים מסחריים ביחד? מה עוד אפשר לבקש? להיות הנר בניחוח וניל אפריקאי בארוחת הערב שלהם?

אז כן, אצל רוני ושקד ממש טוב, ואפילו מצוין כשהשניים עולים לירושלים לטובת ארוחת צהריים משפחתית בחיק ההורים ובני הדודים של רוני. בגדול, אין לי ספק ששקד מבלה לא מעט שעות במסדרונות הכנסת, ובהתאם, הוא מפגין כישורי מינגלינג של פוליטיקאי מיומן בשוק מחנה יהודה. חוץ מלנשק טוסיקים הוא ליטרלי עשה הכל, כולל סידור שיער לאחייניות ופלירטוט מתון וחינני עם האמא.

בשלב מסוים, שקד מרגיש כל כך בנוח לצחוק על טעויות העבר שלהם, ממש מול קהל ביקורתי והכל. מעבר להומור, זה אומר לא מעט על היציבות של השידוך הזה. הרי שקד הוא בחור שזקוק להמון ביטחון, ובמפגש המשפחתי הזה הוא לא רק העניק אותו – אלא גם קיבל ממנו לא מעט בחזרה, ואף זכה בלבה של אמא של רוני.

הדרופ של אולה

כן, אופיר עדיין מאוד מסטול מהיופי של אולה ומתרשם מפעולות בסיסיות שהיא מבצעת כמו: ללכת, לחבוש כובע או סתם לנשום. הוא מתעד הכל במצלמה חד פעמית, כי כנראה מה שהיה מגניב בתל אביב ב-2016 הגיע רק עכשיו למושב הירושלמי שלו. זה כאילו חמוד והכל, אבל כשמדובר באחת הכלות המשובחות שלוהקו לעונה הזו, אין לנו ספק שיש דרכים יותר טובות להעריך את אולה. כלומר, אפילו אולה יודעת את זה.

אחרי שתי טיסות ולילות חסרי שינה, הם נוחתים בסיישל לירח דבש בחתונמי, אז למה זה בכל זאת מרגיש כאילו זפזפנו להישרדות? כי בעוד שאולה עדיין מנסה לעכל את הבעלול-טורבו שנפל עליה, אופיר ממש עף עליה. הוא פשוט לא הבהיר את זה מספיק. הוא גם עדיין לא ממש בטוח שאולה היא בן אדם אמיתי. כאמור, הוא כל כך שבוי בתוך המראה החיצוני שלה, שנדמה שהוא לא זוכר שעומדת מולו בת אדם אמיתית. ממש עם תכונות טובות ודוחות בו זמנית וכל הכיף הזה. כשאופיר באמת יבין את זה, לא בטוח שזה יהיה נעים לצפייה.

אבל אם זה עדיין לא ברור, בינתיים אופיר מאוד רוצה את אולה – וזה עוד כשהוא לא רוצה להראות שהוא עף עליה יותר מדי. המציאות מדי פעם טופחת בפניו כמו משוט באגם של חוסר ודאות, בין השתיקות של אולה או סתם כי נמאס לה להרגיש כמו הפרס שאופיר זכה בו. גם כשהוא מנסה לברר מה היא צריכה (דומיננטיות ושיראו בה גם תכונות אנושיות) – הוא מצליח לדבר בעיקר על כמה הוא עף עליה. זה לא עניין של מה בך, כשאולה היא דמות שמתקשה לקבל אהבה במינון כל כך ישיר וגבוה. מצד שני, היא מתגברת על זה כמו אולה. כלומר מהר, מאופק ובקלאס.