הפריפריה של יפן

בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה ביפן ב-11 במרץ 2011, גל הצונאמי המחריד והדליפה גרעינית שבאו אחריה, חלה ירידה ניכרת במספר המבקרים במדינה. היום, כמעט שנה אחרי, לצד מאמצי השיקום המתקדמים במלוא עוזם ומדדי קרינה המעידים על רמות קרינה נמוכות מכמה מקומות אחרים בעולם, מתקדם גם שיקום ענף התיירות.

יפן היא מדינת איים. היא נפרשת על יותר מ-3,000 איים באוקיינוס השקט – ועם זאת מסלולי התיירות בארץ המרתקת הזאת מתרכזים באזורים אורבניים ובאזורי ההרים. אבל חצי האי נוטו (Noto-hantō), הבולט אל תוך ים יפן, מזמן למבקרים בו אפשרות לראות את הפריפריה של יפן, אזורי חוף וצוקים סחופי רוח וגלים, שטחים חקלאיים, טרסות אורז ועיירות דייגים.

חצי האי מצוי בצד המערבי של האי הונשו (Honshū), כך שגם מיד אחרי האסון, שאירע בצדו המזרחי של האי, לא הייתה סכנה בביקור בו. מהעיר קנזווה (Kanazawa), בירת מחוז אישיקווה, המפורסמת בגן קנרוקו-אן (Kenroku-en) וברובעי הסמוראים השמורים, נדרשת נסיעה של יום אחד אל חצי האי, ובערב אפשר לשוב אליה ללינה.

השוק של אנשי הים

בבוקר המטרה הייתה לצאת צפונה אל עבר שוק הדייגים של העיר וג'ימה (Wajima), המתקיים רק בשעות הבוקר המוקדמות. בסביבות השעה 11 בבוקר נשות הדייגים מקפלות את הדוכנים, מאפסנות את המרכולת הטרייה והמיובשת, ולא נותרים עוד החיוּת והצבעוניות המאפיינות את השוק.

הדימוי של היפני הממהר לעבודה כשהוא לבוש בחליפה שחורה או אפורה נשבר לנוכח הטיפוסים שפוגשים בשוק של וג'ימה. כאן יושבים רוכלים ורוכלות בלי מותגים ובלי תסרוקות מעוצבות, אנשי עמל הקרובים אל האדמה ואל הים. ידיהם גסות, פניהם מחוספסות משמש, גוום כפוף. זקנות שראשן עטוף במטפחת ראש ממגבת רוכנות מעל מרכולתן הדלה הפרושה על פיסת יוטה על גבי הכביש. בדוכן מקורה ביריעת פלסטיק כתומה נשים בגיל העמידה מציעות דגים מיובשים, פירות ים נדירים וסרטני ענק חיים שזרועותיהם כפותות כדי שלא יברחו אל החופש.

דגים ובשר צדפות מושחמים על גריל ונצבעים במשחת סויה, ושלל ירקות מוחמצים מוצגים בקעריות קטנות עם כפיות מיניאטוריות ללקוחות המעוניינים בטעימה. המליחות ניכרת באוויר, והרוח העולה מן הים שברחוב המקביל מטיחה את יריעות הפלסטיק על יושביהם. היא משמשת עדות חיה לסיכונים הכרוכים בעבודת הדייגים, הדורשת אומץ ונחישות מול איתני הטבע.

מדרגות של אורז

עם סגירת השוק שמתי פעמי צפונה אל טרסות האורז סנמיידה (Senmaida), שפירוש שמן הוא "אלף טרסות". כמי שנוסעת במזרח אסיה שנים רבות, מדרגות של גידול אורז מוכרות לי היטב, והן מרכיב קבוע בכל מסע. אבל עד הביקור בחצי האי נוטו לא ראיתי ביפן מדרגות גידול, אלא שדות אורז מפוזרים בין בתים, על אף העובדה שזו ארץ הררית המתגאה בניסיון לספק לעצמה את כל האורז שהיא צורכת (גם אם לא תמיד היא מצליחה). לטרסות האורז בחצי האי נוטו היה עבורי ערך מוסף: זו הפעם הראשונה שזכיתי לראות מדרגות גידול המשקיפות אל הים הפתוח.

טרסות האורז בחצי האי נוטו

ביקור במקדש זן

מכאן נסעתי דרומה אל מקדש הזן סוג'י ג'י (Sōji ji) שבעיירה מונזן (Monzen). סוג' יג'י הוא מקדש ומנזר עתיק יומין, שמגיעים אליו בזרם בלתי פוסק עולי רגל מקומיים וזרים, הבאים לחסות בצלו. יש המגיעים לשעה, יש הבאים ליום, ויש מי שנשארים כאן לתקופת התנסות ממושכת באורח החיים הקפדני של המנזר. בזמן שביקרתי במקדש ראיתי קבוצה של אנשים שישבו באולם תפילה גדול, עליהם השקיף פסל האלה קאנון (אלת הרחמים), ואת מבנה העץ העתיק עיטרו חפצי פולחן.

נזיר ישב מול קהל מרותק שהאזין לו באדיקות. בצד עמדו נזירים ונזירות גלוחי ראש, עטויים בגלימות שחורות, והמתינו עד סיום המפגש. אז ליוו את המבקרים אל היציאה, ובטקסיות רשמית אך גם מלאת חום נפרדו מן המבקרים. בו בזמן התארגנה בחצר קבוצת נשים לבושות בקימונו לטקס תה, אירוע המחייב ריכוז ומודעות מלאה והקשור לא מעט לפילוסופיה ולאווירה של הזן בודהיזם.

שוק הדייגים בעיר וג'ימה

שער אל האינסוף

נסיעה דרומה לאורך החוף המערבי של חצי האי הביאה אותי אל חוף נוטו קונגו (Noto Kongo). עצרתי מעל צוקים וירדתי אל מערת גנמון (Ganmon, "שער"), שעומקה 60 מטר. ביציאה, מצדה השני של המערה, עומדים צוקים שחורים דרמטיים שנחרצו ממטחי גלי הים באזור זה הנתון לרוחות עזות. בקיר הסלע מתגלה פתח שממסגר את נופו של הים והופך למעין שער אל האינסוף. האגדה מספרת שגיבור התרבות מינאמוטו נו יושיצונה, הלוחם האגדי שחי במאה ה-12, התחבא במערה בזמן שברח מאחיו מינאמוטו נו יוריטומו.

לסיום הביקור בחצי האי המשכתי דרומה אל חוף צ'יריהאמה (Chirihama). צפיפות החול בחוף גדולה עד כדי כך שמותר לנסוע עליו. כל מכונית, ואף אוטובוסים כבדי משקל, יכולים לנסוע כאילו זהו כביש לכל דבר. החוף מתגאה גם בתופעה מסתורית – אורות הנראים לעתים באופק. לקראת ערב ראיתי אותם: האורות חלפו במהירות, ולא היו יכולים להיות כלי טיס מוכרים כלשהם. היו שם עוד יפנים שבאו אל האתר הפופולארי ביותר ביפן לצפייה בעב"מים. לא היינו לבד.

מידע מעשי

הגעה: הדרך הטובה ביותר לתור את חצי האי היא לשכור רכב. אפשר גם לנסוע באוטובוס Hokutetsu Kanko, היוצא מקנזווה 11 פעמים ביום. הנסיעה מקנזווה לווג'ימה אורכת כשעתיים.
מחיר הנסיעה: 2,200 ין (כ-110 שקלים).

השוק בעיר וג'ימה
איפה: רחוב Asaichi-dori
פתוח: מדי יום 12:00-8:00. סגור ב-10 וב-25 בכל חודש

טרסות האורז בסנמיידה
איפה: כחצי שעה נסיעה צפונה על קו החוף מהעיר וג'ימה
טלפון: מידע לתיירים 076-2326200

מקדש הזן סוג'י ג'י
איפה: בעיר מונזן. Monzen-machi fugeshi-gun, Ishikawa-ken
טלפון: 076-8420005, 076-8421515
מחיר: 500 ין (כ-500 שקלים)

מערת גנמון שבחוף נוטו קונגו
איפה: Togi-Ushioroshi, Shika-machi, Hakui-gun, Ishikawa Prefecture

חוף צ'יריהאמה
איפה: Chirihama-machi, Hakui City

הכותבת היא יועצת, מרצה ומדריכה ליעדים במזרח אסיה