הכל שפיר?

תקופת ההריון היא תקופה מיוחדת לכל אישה. מצד אחד אושר צרוף: הגוף המתקמר, תמונות האולטרה-סאונד בארנק, הרגעים הקסומים בהם מרגישים את העובר זז ומלטפים אותו. מנגד, תקופת ההריון היא גם תקופה מלחיצה מאוד: המתח הרגשי לקראת הלידה וההורות, ההתארגנות בבית, התמודדויות שונות מול מקום העבודה, ונוסף לכל – רצף בדיקות רפואיות שמלוות בהחלטות חשובות, שאחת הקשות בהן היא ההחלטה האם לבצע דיקור מי שפיר, על אף הסיכון בהפלה הכרוך בו, או להסתפק בתוצאות האולטרה-סאונד והחלבון העוברי.

יותר מידע וייעוץ גנטי

בדצמבר 2007 יצאו הנחיות חדשות של משרד הבריאות, שמטרתן לצמצם את מספר בדיקות מי השפיר שמבוצעות אצל נשים מעל גיל 35. לפי ההנחיות החדשות רק אם נמצא בבדיקת השקיפות העורפית ובבדיקת החלבון העוברי שהאישה נמצאת בסיכון גבוה ללידת תינוק עם תסמונת דאון, ימליצו לה לעבור בדיקת מי שפיר. ההנחיות קובעות כי השיקול לעריכת בדיקת מי שפיר יהיה בהתאם לתוצאות הבדיקות ולא תלוי בגיל בלבד. אומנם, בשלב הזה, המדינה תמשיך לממן את הבדיקה לנשים מעל גיל 35 המעוניינות בכך, אולם מטרת ההנחיה היא לצמצם את מספר הבדיקות שנושאות בחובן סיכון להפלה.

הגינקולוג הבכיר ד"ר עידו שולט, מסביר למה כדאי לבצע את דיקור מי השפיר, על אף פולשנותו. "תוצאות דיקור מי השפיר הן חד-משמעיות: יש תסמונת דאון או אין תסמונת דאון. לגבי שאר הבדיקות – זהו אבחון סטטיסטי. היתה לי מטופלת עם תוצאת חלבון עוברי 1:1100 ועדיין היה לה עובר עם תסמונת דאון", הוא מנמק.

"בספרות המקצועית כתוב שהסיכוי להפלה עקב סיבוך של הדיקור עומד על יחס של 1:200. תוצאות הבדיקה תלויות בגורמים נוספים כמו מיקום השילייה, כמות המים וגורמים טכניים אחרים. רופאים לא באמת יודעים על כל הסיבוכים של נשים שנבדקו אצלם".

בדרך כלל הרופאים אומרים לזוג, לדוגמה, "הסיכוי להפלה עומד על1:200 והסיכוי לתסמונת דאון הוא 1:1000". הם לא מדגישים שמדובר בשני סיכונים שונים לחלוטין. האם לדעתך בני הזוג מקבלים החלטה מודעת להפסקת ההריון?
"זה באמת מאוד מטעה. אתה לא יכול להשוות תפוחים לשיני חלב. לעשות הפלה זה לא זהה לגידול ילד עם תסמונת דאון. אבל אנחנו לא יכולים ללמד רפואה את המטופל. לפני כל בדיקה יש ייעוץ גנטי שתפקידו לתת יותר מידע".

מה אתה ממליץ למטופלות שלך?
"אישה עוברת הרבה בדיקות במהלך ההריון: שקיפות עורפית, סקר ביוכימי, סקר משולש, inhibin, עושים תבחין אינטגרטיבי ומגיעים למספר הסטטיסטי. אני מציג למטופלת את הסיכויים והיא זו שבוחרת. אני נותן כלים והיא צריכה לקבל החלטה לפי האני מאמין שלה. אם היה כלי לא פולשני הייתי מציע לכולן לעשות את הבדיקה הזו אבל זה משחק בין סיכונים לסיכויים".

טראומה בעקבות הדיקור

נורית, (42) תושבת המרכז, עדיין סובלת מסיוטים בלילות. היא חולמת שהיא שוב בהריון, שוב צריכה לעבור דיקור מי שפיר, שוב יורדים המים והיא פונה לבית החולים. בהמשך החלום היא רואה את העובר שלה, כפי שהיא זוכרת אותו מבדיקת האולטרה-סאונד האחרונה שלו, והוא, כאילו שהוא יודע שהם עומדים להיפרד לתמיד, מרים את ידו ברחם ומנופף לשלום.

נורית היא אם חד הורית לילדה בת ארבע שנולדה בהפריית מבחנה. במאי האחרון, בהיותה שוב בהריון מהפריית מבחנה, היא עברה בדיקת מי שפיר בהמלצת הגינקולוג שלה. כבר במהלך הבדיקה היא הבחינה כי משהו השתבש. "הרופא סימן את הנקודה שממנה הוא יחדור. ואז האחות החזיקה את מכשיר האולטרה-סאונד והרופא החדיר את המחט. הוא עבר את הדופן החיצונית אבל לא הצליח לעבור את הפנימית, לכן הוא יצא וניסה להיכנס מנקודה אחרת. האחות קראה למזכירה הרפואית והרופא הזיע ונראה לחוץ. הבנתי מהפנים שלו שהעובדה שהוא לא הצליח בפעם הראשונה מסמנת שמשהו לא בסדר".

אחרי הבדיקה ביקשת לדעת פרטים לגבי מה שקרה?
"כן. האחות הסבירה לי שיש לי דופן בטן עבה ושבבדיקה הבאה כדאי לי להסביר את זה לרופא. הרופא אמר לי שהוא דווקא מרוצה שהוא הצליח לחדור בבדיקה השנייה, כי אסור לו לנסות יותר מפעמיים באותו יום. אחרי שתי דקירות צריך הפסקה של שבועיים. הוא אמר שאם הוא לא היה מצליח בדקירה השנייה הוא היה עוזב. כך שלמעשה הוא פעל לפי הספר".

מה קרה אחרי הבדיקה?
"אחרי הבדיקה יצאתי החוצה והתיישבתי. אני זוכרת ששתיתי המון, מהפחד. שתיתי קרוב ל-10 כוסות מים למרות שהוציאו רק רבע כוס. פיזית הרגשתי מצוין. חזרתי הביתה ונחתי במיטה. פתאום, אחר הצהריים היה לי לחץ של פיפי. כשהגעתי לשירותים הבנתי שזו ירידת מים, גם לפי הכמות וגם לפי זה שלא הצלחתי לשלוט בזה. המשכתי לנוח בבית. הרגשתי תנועות, ואמרתי לעצמי יופי, העובר בסדר, אני עוד מרגישה אותו. עברו עשרה ימים. הייתי בבית עם הבת שלי והכנתי ארוחת ערב. ואז התחיל דימום אדיר. הזמנתי באותו הרגע בייביסיטר ונסעתי למוקד של 'מכבי'. שם, הרופאה עשתה לי אולטרה-סאונד, אִבחנה שאריות של דימום אבל אמרה שכמות מי השפיר תקינה. היא הפנתה אותי לבית החולים ורצתה להזמין לי אמבולנס. אמרתי לה לא צריך כי יש לי אוטו".

עושה רושם שאת אישה חזקה. מנין היה לך הכוח לתפקד בשעות כאלה?
"זה נכון. אני הורה יחיד אז אני צריכה להיות חזקה. כל הזמן דאגתי לבת שלי. היא לא ידעה כלום. לא סיפרתי לה עדיין על ההריון, והיא לא ידעה לאן נעלמתי כשהייתי בבית החולים".

ומה אמרו בבית החולים?
"יובש טוטאלי. באותו לילה אשפזו אותי ביחידה להריון בסיכון גבוה".

יש סיכוי להציל את העובר לאחר ירידת מים מוקדמת?
"אם יש מיעוט נוזלים ניתן להציל את העובר. הסכנה היא גם בהתפתחות העובר. קיים סיכוי גדול שהילד ייוולד פג או שאני אצטרך שמירת הריון, שזה דווקא לא הפריע לי. אבל אמרו לי שגם אם הוא ישרוד – ייתכן שהוא יהיה פגום בגפיים או מבחינה שכלית. זה מה שהפחיד אותי".

אז ההחלטה אם להמשיך או להפסיק את ההריון היתה שלך. את מי שיתפת, עם מי התייעצת?
"התלבטתי יום שלם בבית החולים. בגלל הסכנה לדלקות לא שחררו אותי, זו סכנת חיים עבורי. אמרו לי תתייעצי עם מי שאת רוצה אבל אל תתמהמהי. בני המשפחה הקרובה באו לבית החולים ואמרו שאין ברירה חייבים להפסיק את ההריון.

צלצלתי לרופא הנשים שלי, שהוא איש מדהים ומשרה בי ביטחון. סיפרתי לו את הסיפור והקראתי לו כמה פרמטרים. הוא הסביר לי בדרכו המלאכית והברורה מה הסכנות לכאן ולכאן. למרות שהרופאים בבית החולים כבר אמרו לי את זה באותם המושגים, רק הוא גרם לי להבין שהסיכויים לא טובים לי ולעובר. חתמתי על מה שצריך ועברתי גרידה. לא יילדו אותי, וזה היה הדבר הנכון לעשות כי הגוף לא היה מוכן ללידה וככה לא היו לי את הצעקות של הנשים היולדות ברקע".

איך את מרגישה היום בקשר לאירוע? את מתחרטת שעשית את הבדיקה?
"אני עד עכשיו בקטע של טראומה. אולי אני צריכה ללכת לטיפול פסיכולוגי, אבל טיפולים חודרים לעומק וזה לא מתאים לדרך שלי. אני שלמה עם זה שהלכתי לבדיקה כי אם חלילה התוצאות היו אחרות הייתי צריכה לחיות כל החיים עם משהו שיכולתי למנוע מראש. אני עדיין ממליצה לחברות שלי לעשות את הבדיקה. אני מנסה להרות שוב, היה לי כבר טיפול שכשל ואני ממשיכה. אני מתכננת לחזור על אותו פורמט – שקיפות, חלבון, ואני מניחה שאני אעשה דיקור. שום דבר לא יהיה שונה, רק מלווה ביותר טראומה".

בחלק השני של הכתבה נלמד על הסיכונים שבבדיקת מי שפיר לאישה ההרה, על היתרון שבבדיקה ועל הדברים שצריך לשים אליהם לב לפני ביצועה»

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה