הבלונדינית מגיעה לישראל

Parallel Lines, Heart of Glass, One Way or Another, Picture This, Hanging on the Telephone – הם רק חלק קטן מאינסוף הלהיטים שהנפיקו דבי הארי וחבריה ללהקת Blondie, שהשפיעה רבות על מוסיקת הפופ והרוק של שנות ה-80, ה-90 ועד היום.

הלהקה חוגגת 30 שנה לצאת האלבום Parallel lines – "קווים מקבילים", שהפך אותה לסיפור הצלחה בינלאומי ענק וכלל את הלהיטים "Heart of Glass" ו-"One Way or Another", ויוצאת למסע הופעות עולמי. הלהקה תגיע לישראל להופעה אחת, שתתקיים ב-3 ביולי באמפיפארק רעננה.

Blondie קמה בראשית שנות ה-70 ואופיינה כלהקת פאנק. היא הצליחה לגבש סגנון הרפתקני ונועז, שאפשר לה לצאת מהזירה המקומית ולזכות להכרה בינלאומית רחבה. הסגנון המוסיקלי של הלהקה התבסס על מוסיקה אלקטרונית ומיקסים המשלבים אלמנטים של דיסקו, ריקוד והיפ הופ.

התחלה קשה

בראשית שנות ה- 70 הצטרפה דבי הארי להרכב בשם ה-Stillettoes, שאותו הקים כריס סטיין. סטיין הפך לשותפה המוסיקלי הנאמן ביותר של הארי, ומאוחר יותר גם לחברה לחיים. יחד החלו השנים לעצב מחדש את ההרכב ושינו את שמו ל-"Blondie" על שמו של טור קומיקס מצליח שמתפרסם בעיתוני ארה"ב מאז 1930. "Blondie" גם היה קריאה נפוצה של עוברי אורח לעבר הארי, כשהלכה ברחוב.

בנוסף להארי ולסטיין הלהקה כללה את קלם בורק, גארי ולנטיין וג'ימי דסטרי. בדצמבר 1976 יצא בהוצאה פרטית האלבום הראשון, ולא זכה להכרה. בעקבות הכישלון נעשו שינויים בהרכב: ולנטיין הבסיסט פרש, והוחלף בפרנק אינפאנט.

באוקטובר 77' חתמה הלהקה על חוזה עם חברת התקליטים "Chrysalis". היא הוציאה מחדש את אלבומה הראשון והקליטה אלבום נוסף בשם Plastic Letters. שני האלבומים נכשלו. כשההצלחה המסחרית לנגד עיניה, שינתה הלהקה כיוון. אינפאנט עבר לנגן גיטרה ונייג'ל הריסון הצטרף כבסיסט. חברי Blondie פנו ליוצר הלהיטים הנודע מייק צ'פמן (שהתפרסם בעיקר בעבודתו עם סמוקי) שיפיק אותם ועבדו על התאמת החומר שלהם לקהל יעד רחב.

התוצאה היתה הצלחה מסחררת. אלבומה השלישי של הלהקה, Parallel Lines, יצא בשנת 1978, והצליח להתברג באיטיות לצמרת המכירות. הלהיט "Heart of Glass" הגיע למקום הראשון בבריטניה ובארה"ב, והאלבום הגיע לפלטינה. בעקבות ההצלחה נכנסה להקת Blondie לתקופת עשייה אינטנסיבית. היא הוציאה תוך שנה אלבום רביעי בשם Eat to the Beat, ושנה לאחר מכן הוציאה את אלבומה החמישי, Autoamericon. שני האלבומים זכו להצלחה והגיעו לפלטינה.



נפרדים ומתאחדים

Blondie רכשה קהל מעריצים גדול שסגד ללהקה, ובעיקר לדבי הארי, שהיתה, ללא ספק, כוכבת הלהקה. הפער שנוצר בינה לשאר חברי הלהקה החל ליצור סדקים ב-Blondie. חברי הלהקה התמרמרו על כך שהגבול בינה לבין הלהקה כולה היטשטש בעיני המעריצים עד כדי כך שBlondie נתפסה כלהקתה של הארי.

בנוסף לכך, שינוי הקו המוסיקלי ושילוב הצליל האלקטרוני הוציאו את אינפאנט מהתמונה. הוא תבע את חברי הלהקה בטענה שהם הורסים את הקריירה שלו, בכך שאינם מאפשרים לו להשתתף בכל הישיבות, החזרות וההקלטות. בסופו של דבר הגיעו חברי הלהקה לפשרה מחוץ לבית המשפט, ואינפאנט נשאר בהרכב. בעקבות הסכסוכים, במהלך 1981 עבדו חברי הלהקה על פרויקטים אישיים, בניסיונות עצמאיים לרכב על גל ההצלחה של הלהקה. בורק הפיק להקה ניו-יורקית בשם Colors, ודסטרי ניסה את מזלו באלבום סולו.

דבי הארי הוציאה אלבום סולו מצליח בשםKoo Koo , ואף השתתפה במספר מחזות באוף-ברודווי ובסדרות טלוויזיה.

ב-1981 הוציאה הלהקה אלבום אוסף וב-1982 חזרו חבריה לשתף פעולה. אלבומה השישי, The Hunter, נכשל מבחינה מסחרית, למרות שמספר סינגלים ממנו כיכבו במצעדי הפזמונים. גם סיבוב ההופעות של Blondie לא הצליח להתרומם, ובאוקטובר 1982 התפרקה הלהקה.

מלבד הארי וסטיין המשיכו שאר חברי הלהקה להופיע בהרכבים אחרים. הריסון ובורק הצטרפו להרכבו של סטיב ג'ונס (לשעבר מהסקס פיסטולס) שנקרא Checquered Past. רק באמצע שנות ה- 80 חזרה הארי לפתח את קריירת הסולו שלה, אך לא הצליחה לשחזר את ההצלחה לה זכתה ב-Blondie. דסטרי הפך למפיק וסטיין הקים חברת הפקות עצמאית בשם "Animal Records".

ב-1998 התאחד ההרכב המקורי של Blondie, הארי, סטיין דסטרי ובורק, לסיבוב הופעות משותף באירופה. 16 שנה אחרי פירוקה, עוררה עדיין הלהקה עניין רב. היא הוציאו אלבום חדש בשם No Exit, אולם לא הצליחה לשחזר את הצלחת העבר. בתחילת 2001 החלה הלהקה לעבוד על אלבום חדש וסיבוב הופעות. ב- 2004 יצאו אלבום ו- DVD בשם "Blondie's Live by Request". השנה ישחררו שוב EMI את האלבום " Heart of Glass", שהקנה ללהקה את המקום הראשון בארה"ב ונמכר במעל 20 מיליון עותקים.

להקת בלונדי (Blondie) בהופעה

3.7.2008

אמפיפארק רעננה

פתיחת שערים בשעה 19:00

להזמנת כרטיסים: "קסטל", טלפון: 03.500.604 לאתר»