בלי הסוס

נתחיל מהסוף: בסיום הארוחה במסעדת "טיביס" שאלנו, בעדינות, אם אפשר להציץ במטבח. אמרו לנו "ודאי", בביטחון שכזה, אפילו מופרז שכזה. למרות זאת נכנסנו בחשש מה. מצד אחד הסתקרנו לראות היכן מבשלים ומרכיבים את המנות הבאמת טעימות שאכלנו. מהצד האחר חששנו: אם המטבח מוזנח, קיים חשש שכל האמון שלנו במסעדות הגורמה יילך קאפוט ושהקיבה שלנו תנגן צלילים צורמים שעה מאוחר יותר.

התוצאה הפתיעה גם אותנו: משטחי הנירוסטה מצוחצחים, מטחנת הבשר נוצצת, כל הסכינים, המחבתות והסירים תלויים במקומם, והרצפה? אפשר ללקק אותה (אוקיי, באופן סימבולי). אפילו מקרר היישון מצוחצח ועושה חשק לשים שם מיטה קטנה עם טלוויזיה, ופשוט לשלוח יד ולנגוס בכל פעם בנתח בשר אחר (יש גם ברווז מצרפת). חוק וסדר – הגרסה הציונית.

"טיביס", על שם השף ואחד הבעלים חיים טיבי (לשעבר שף ,מצפה הימים"), נולדה רק לפני כחצי שנה בחוות ורד הגליל, ומאז עושה חיל גם בסטנדרטים תל אביביים. הווה אומר: אומנם האווירה מיושנת וכבדה והעיצוב מזכיר את מסעדות העילית באייטיז, אבל בכל הקשור לאוכל – זוהי מסעדה שהמנות בה יצירתיות, נדיבות, מוגשות בפרזנטציה יפהפייה ולא כל כך יקרות. אפילו מנה קלישאתית כמו ניוקי ערמונים (66 שקל) מקבלת כאן טאץ' גלילי, כזה שילווה אתכם כל הדרך דרומה. אם כבר הגעתם עד הלום, אסור לפספס את הספציאליטה: נתחי הבקר מרמת הגולן, המטופלים כאן במקצועיות שאין שנייה לה. סינטה (118 שקל), טיבון טלה (129 שקל) או ניו יורק (128 שקל) – לא תמצאו כאלה לא בתל אביב ולא בניו יורק.

"טיביס", ורד הגליל, 04-6330885