בכל מכשפה מתחבאת נסיכה

רגשות האשמה כאם חד הורית מורגשים היטב במחיר התחפושת לפורים
כשדניאל הייתה בת ארבע, קניתי לה תחפושת יפהפייה של נסיכה. תחפושת מבריקה מבדי סאטן גולשים ומלמלות. התחפושת עלתה יותר מ-200 שקל, והאביזרים הראויים לכל נסיכה – כתר שרביט ותיק מלכותי – הוסיפו עוד כ-100 שקל. הרבה כסף – אבל מה לא תעשה אמא בשביל חגיגת פורים בגן והתמונות שיתועדו באלבום? מיותר לציין שלא אוציא סכום כזה עבור בגד בשבילי, לא על חולצה או ג'ינס, ובטח שלא על שמלה ליום אחד. אבל רגשות האשמה של אם חד הורית הרי עובדים שעות נוספות, ואני הרי אעשה הכול כדי שהבת שלי לא תרגיש שחסר לה משהו. וקניתי, בטח קניתי, ואפילו הוספתי לה עוד כתר אחד, שיהיה.
ואז, ביום הגורלי, השמלה המקסימה שהייתה ארוכה מעט נתפסה בסנדליה, והופ – דניאל השתטחה על החול בדרך לגן, נחבלה בפניה ובטנת השמלה היקרה נקרעה והדמעות החלו לזלוג מעיניה. כמה מגבונים לחים וחוט ומחט שלמדתי שתמיד טוב שיהיו כעזרה ראשונה, והשמלה חזרה פחות או יותר למצב שמיש. אבל העיניים התכסו לחלוחית בכל פעם שהיא ראתה את התמונות האלבום.
הלב נחמץ
הרבה אחרי פורים, כשטיילנו לנו ברחוב, דניאל ראתה בחלון הראווה שמלה עוצרת נשימה עם פרחים ותחרות שעלתה קרוב ל-300 שקל. הסברתי לה שוב ושוב שאני לא יכולה לקנות לה שמלה במחיר כזה. כל פעם שעברנו מול חלון הראווה הרגשתי שיוצאות לה העיניים ולבי נחמץ.
לקראת פורים כשנה לאחר מכן, דניאל הודיעה לי שהיא רוצה שוב להיות נסיכה. רק נסיכה. כל הבנות יהיו נסיכות והיא רוצה להיות כמו כולן. אבל הפעם היא לא רוצה להגיע עם התחפושת לגן. אז שאקנה לה שתי תחפושות נסיכה: אחת לגן ואחת לאחר הצהריים. ככה בלי להרגיש 500 שקל…
ניסיתי להציע לה עסקה: נקנה את השמלה המהממת מחלון הראווה כשמלה של נסיכות, ובנוסף נקנה תחפושת זולה יותר. היא חשבה על זה רגע ואמרה: "אבל השמלה היא בכלל לא תחפושת, ואני רוצה תחפושת של נסיכה". הצעתי שניסע לראות ולמדוד את השמלה ואז נחליט. דניאל רצתה את השמלה.
שילמתי ויצאנו מהחנות. במכונית היא הודיעה לי שלא בטוח שתרצה ללבוש את השמלה, לא בפורים ולא בכלל. "למה לא?" שאלתי, מנסה לשמור על קור רוח ולא להתרגז. "כי התפרים בשמלה מפריעים לי", היא ענתה. "ולמה קנינו שמלה עם תפרים שמפריעים לך?" המשכתי לנסות לא להתעצבן. "כי לא היה נעים לי מהמוכרת", היא ענתה ברצינות. סובבתי את ההגה וחזרנו אל החנות. למזלי הם הסכימו לבטל את העסקה. הייתה זאת הזדמנות ללמד את דניאל שיעור ב"לא נעים לי".
לקראת פורים הגענו לחנות צעצועים ודניאל מיד התאהבה בכובע של מכשפה. יופי, אמרתי לה, תהיי מכשפה. אבל מתברר שלא פשוט להיות מכשפה בין נסיכות. "כולן יהיו", הודיעה דניאל.