בין אדמת לאדמדמת

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

לרבים נדמה כי אדמת ואדמדמת הן אותה המחלה. השם הדומה של השתיים הוא המקור לבלבול, כמובן, אך לשתיים מאפיינים דומים נוספים. בשתיהן מופיעה על הגוף פריחה, אם כי שונה, שתיהן מחלות נגיפיות הנגרמות על ידי וירוס, ושתיהן נחשבות למחלות ילדות קלות יחסית.

אך כאן מסתיים הדמיון בין השתיים, השונות מאוד בתחלואה הנגרמת בעקבותיהן. השוני העיקרי בין השתיים הוא בכך שאדמת תוקפת כיום בעיקר מבוגרים ונחשבת למסוכנת לעובר במקרים שנשים בהריון לוקות במחלה. אדמדמת, לעומת זאת, נחשבת למחלה "ידידותית" יותר, המופיעה בעיקר בילדות המוקדמת.

כיצד, אם כן, ניתן להבחין בין השתיים? אילו תסמינים נוספים אופייניים לכל אחת מהמחלות? ומהם הסיכונים שבהן? הכל בכתבה הבאה.



אדמת: מחלה נכחדת

בשנים הראשונות לחייו חולה הפעוט פעמים רבות במחלות נגיפיות. חלק גדול ממחלות אלו מלווה גם בהופעת פריחה, ולכל וירוס פריחה אופיינית לו. מרבית הפריחות הנגיפיות אינן מגרדות, לא דורשות טיפול מיוחד ואפילו לא מותירות סימן.

"גם אדמת היא מחלת חום נגיפית היוצרת תפרחת ואינה דורשת טיפול מיוחד", קובעת ד"ר טל שניר, רופאה בכירה במחלקת הילדים של בית החולים "דנה". "תסמיני המחלה כוללים חום לא גבוה, של כ-38.5 מעלות, ונפיחות של בלוטות הלימפה, בעיקר מאחורי האוזניים ובאזור העורף הנמוך. בנוסף לכך, בבדיקת הלוע רואים לעיתים נוכחות של נגעים אדומים. לאחר כשבוע מופיעה פריחה אדומה שטוחה, המתחילה בפנים ומתפשטת בהמשך לגוף ולגפיים. הפריחה נמשכת כשלושה ימים ונעלמת בהדרגה לפי סדר ההופעה, ולעיתים היא יכולה גם לגרד. המחלה נמשכת כשבועיים".

כיצד נדבקים באדמת?
"לפני עידן החיסונים, התפרצות המחלה היתה מאופיינת בעונתיות. כיום, כאשר כמעט כל האוכלוסייה בארץ מחוסנת נגד המחלה, ההידבקות עלולה להיות על ידי תיירים מחו"ל, ללא קשר לעונת השנה. ההידבקות במחלת האדמת היא באמצעות נגיף הרובלה (אדמת), בשאיפה של הפרשות שנפלטות בשיעול או בהתעטשות".

מי שחלה בנגיף יכול לחלות שוב?
"לא. בנגיף האדמת, המיוחד למין האנושי, ניתן להידבק בכל גיל אך לא לחלות פעם שנייה, שכן ההידבקות מחסנת את החולה לתמיד מפני הנגיף".

לדברי ד"ר שניר, לפני החלת החיסון לאדמת שיא ההדבקה היה בגילאי חמש עד תשע שנים, אך כיום נדבקים בדרך כלל מבוגרים. "האדמת מידבקת כיומיים לפני הופעת החום ועד שבוע לאחר מכן, וגם הלוקים בה באופן קל ללא תסמינים, במצב המכונה 'אדמת סמויה', עלולים להדביק אחרים", היא מסבירה.

אילו סיבוכים עלולים להופיע אצל ילדים?
"הסיבוכים לילדים החולים במחלת האדמת הם נדירים מאוד", מרגיעה ד"ר שניר. "ייתכנו סיבוכים מאוחרים למחלה, בעיקר בקרב מבוגרים ונשים בפרט. כך, למשל, עלולה להופיע דלקת פרקים כשבוע לאחר המחלה. סיבוך נדיר נוסף הוא מעורבות של מערכת העצבים המרכזית, שיכולה להופיע סמוך למחלה החריפה או שנים רבות מאוחר יותר".

בישראל, כאמור, ניתן חיסון כנגד מחלת האדמת באופן מקיף, מה שהוביל לכך שהמחלה כמעט ונכחדה לחלוטין בקרב האוכלוסייה. "בישראל, כמו ברוב העולם המערבי, נהוג לתת חיסון שגרה נגד אדמת, כחלק מהחיסון המשולב לאדמת, חזרת וחצבת – MMR", מסבירה ד"ר שניר. "החיסון ניתן באופן שגרתי בטיפת חלב בגיל שנה ובגיל שש. מדובר בחיסון פעיל מסוג חי מוחלש ומאז החלת החיסון חלה ירידה משמעותית מאוד בתחלואה באדמת, עד היעלמות כמעט מוחלטת של המחלה בשנים האחרונות".

ומה אם בכל זאת חלינו באדמת? יש טיפול למחלה?
"הטיפול הוא לשם הקלה על התסמינים בלבד וכולל מורידי חום ואנטיהיסטמינים להקלה על הגירוד", מסבירה ד"ר שניר.

האם קיים סיכון בחיסון?
"החיסון אסור לנשים בהריון או לחולים עם דיכוי של מערכת החיסון. בכל חיסון של MMR יש סיכון של כ-15 אחוזים להופעת חום ושל כחמישה אחוזים להופעת פריחה. כאב פרקים אחרי חיסון באדמת שכיח אצל נשים מבוגרות".



אדמת בהריון: סכנה לעובר

הבעיה העיקרית במחלת האדמת קשורה להדבקת העובר דרך השיליה במהלך ההריון. כשהאם חולה באדמת בזמן ההריון, בייחוד בשלבים המוקדמים, הווירוס עובר דרך השיליה ויכול לגרום לפגיעה קשה בעובר. מצב זה נקרא תסמונת אדמת מולדת.

"הידבקות בשליש הראשון של ההריון, עד השבוע ה-12, גורמת ליותר מ-50 אחוזים של ההפלות", מסבירה ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי, גינקולוגית ומנהלת היחידה להריון בסיכון במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים. "הידבקות במחלה עד השבוע ה-19 עלולה לגרום לתסמונת אדמת מולדת, תסמונת שבה מכלול מחלות קשות, ביניהן חירשות, מום לב קשה, פיגור שכלי, בעיית ראייה בכל מדורי העין עד כדי עיוורון ותחלואה בכל שורות התאים, כלומר חוסר כדוריות דם אדומות, לבנות וטסיות דם. לאחר השבוע ה-19 נדיר למצוא תסמונת אדמת מולדת מכיוון שהעובר כבר פיתח מערכת חיסונית".

לדברי ד"ר גריסרו-גרנובסקי ישנה חשיבות רבה באבחון תסמונת האדמת המולדת בשל המשמעות שיש לה בתכנון הריונות נוספים. "יש לכך משמעות לגבי שאר ההריונות מכיוון שההידבקות באדמת היא חד פעמית, כלומר בהריון הבא יש סיכוי לילד בריא", היא מסבירה.

האם ישנו סימן שכיח לתסמונת אדמת מולדת?
"אין סימן שכיח יותר מאחר", קובעת ד"ר גריסרו-גרנובסקי. "תסמונת היא מכלול מחלות, כלומר קיים מצבור של סימנים. אם, למשל, הפגיעה היא בשורות הדם אז המחלה תכלול דימומים, פריחה ועובר קטן. יתרה מכך, שיעור הפגיעה תלוי בשלב ההתפתחותי שבו נדבק העובר בווירוס".

ומה לגבי הנקה? האם תינוק עלול להידבק מחלב האם?
"קיימות מעט מאוד עדויות לכך שתינוקות נדבקים במהלך הנקה. הטיפול בתינוק, במקרה כזה, כולל חיסון סביל בנוגדנים ולא חיסון פעיל כמו שניתן לשאר האוכלוסייה. לאחר מכן יש לשקול אם לחסן את התינוק שוב לפני גיל חצי שנה".

מה את ממליצה לנשים בגיל הפריון?
"לפני כניסה להריון ולפני טיפולי פוריות, מומלץ לנשים לבדוק את רמת הנוגדנים שלהן נגד אדמת בבדיקה הנקראת כייל נוגדנים מסוג IGG. אם רמת הנוגדנים נמוכה אני ממליצה להתחסן, גם אם ניתן חיסון בגיל הילדות. הנחיית משרד הבריאות היא שאין צורך להימנע מהריון לאחר החיסון".



אדמדמת: חולפת מאליה

בניגוד לאדמת שהיא מחלה שעלולה לגרום לבעיות קשות בעיקר אצל עוברים, אדמדמת היא מחלת ילדות המופיעה אצל חלק ניכר מהפעוטות. "האדמדמת היא מחלת ילדות קלה ומוכרת החולפת תוך מספר ימים בודדים", מתארת ד"ר שניר. "כ-40 אחוזים מהתינוקות נדבקים באדמדמת עד גיל שנה ומופיעים אצלם סימנים קלים בלבד. לפי בדיקת נוגדנים בדם נמצא כי עד גיל ארבע כמעט כל הילדים נדבקים בנגיף, למרות שחלקם לא מפתחים את המחלה".

כיצד מזהים את המחלה?
"תסמיני המחלה כוללים שלושה ימים של חום גבוה, שמגיע עד 40 מעלות. המחלה יכולה להיות מלווה באי שקט או בבצקת קלה סביב העיניים ורוב הילדים נראים במצב כללי מצוין ועם תיאבון תקין למרות החום הגבוה. לאחר ירידת החום מופיעה פריחה אדמדמה אופיינית שנעלמת בלחיצה על הגוף. הפריחה מתחילה בדרך כלל בבטן ומתפשטת בהדרגה לצוואר, לפנים ולגפיים. היא אינה מגרדת למרות שלעיתים היא נראית מרשימה".

"גם הגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר או בחלק האחורי של הקרקפת מאפיינת אדמדמת. בנוסף, אצל שישה עד 15 אחוזים מהחולים יופיע פרכוס, הקשור כנראה לעלייה המהירה בחום הגוף שאופיינית למחלה. תסמין נוסף של המחלה המופיע בקרב כשליש מהתינוקות הוא תפיחות של המרפס הקדמי, האזור הפתוח בחלק הקדמי של הראש, בין עצמות הגולגולת".

לדברי ד"ר שניר, מכיוון שתפיחות המרפס עלולה להוות סימן לדלקת קרום המוח, ייתכן שהתינוק יופנה לחדר המיון לצורך בירור. "הבדיקה המבוצעת לשלילת דלקת קרום המוח היא ניקור מותני. זו בדיקה לא נעימה שמבוצעת ללא הרדמה אצל תינוקות ודורשת הרדמה אצל ילדים, אך לא ניתן להימנע ממנה במקרים כאלו".

כיצד נדבקים באדמדמת?
"המחלה מופיעה בדרך כלל באביב או בסתיו", מסבירה ד"ר שניר. "ההדבקה מאדם לאדם היא ככל הנראה דרך הרוק, כלומר דרך נשיקה או שתייה מבקבוק. קיימת השערה כי תינוקות נדבקים מהורים או מאחים, המפרישים את הווירוס ברוק בלי להראות סימני מחלה, כאופייני למחלות ממשפחת ההרפס. אלו נשארות בגוף בצורה רדומה גם בגיל מבוגר. כך, למשל, הרפס השפתיים שתסמיניו עלולים לחזור, כמו גם לאחר מחלת אבעבועות רוח, שביטוייה מאוחר יותר עלולים להיות במחלה המכונה 'שלבקת חוגרת'".

מה הדרך לטפל באדמדמת?
"אין חיסון לאדמדמת וגם אין כל צורך בטיפול רפואי. מדובר במחלה קלה החולפת מאליה. להקלה על הסימפטומים ניתן להשתמש במורידי חום, ופשוט להמתין עד שתחלוף".

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה