אפילפסיה: הסיבות, האבחון והטיפול

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

 

המילה "אפילפסיה", או בשמה העברי: "מחלת הנפילה", מעלה כמעט אצל כולנו אסוציאציות מפחידות: פרכוסים ורעידות, ניתוק וחוסר הכרה, נפילה על הרצפה, חוסר אונים. אך בניגוד לתדמית המרתיעה של המחלה, המציאות מאירה פנים לחולי האפילפסיה יותר מאי פעם: בישראל היום חיים כ-60,000 חולי אפילפסיה, וכ-80 אחוזים מהם נהנים מחיים מלאים ומאוזנים ללא פרכוסים.

למרות זאת, רבים מחולי האפילפסיה חשים בושה, ורבים מההורים לילדים החולים באפילפסיה חיים עם תחושות לא מבוססות של אשמה. אין עוררין על כך שמחלות חמורות לא פחות, כמו אסתמה או סוכרת, זוכות לתדמית 'נקייה' יותר. מה יש בה באפילפסיה שגורם לנו לרתיעה?

"אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית המתבטאת בפרכוסים הנובעים מעודף פעילות חשמלית של תאי המוח", מסביר ד"ר אלי היימן, מנהל המחלקה לנוירולוגית ילדים, השירות הרב תחומי ואפילפסיה בילדים במרכז הרפואי "אסף הרופא": "המשמעות היא שלמוח יש נטייה לפעילות חשמלית לא תקינה המובילה להתקפים המלווים ברעידות, לשינוי התנהגות ולשינוי בהכרה הנמשכת פרקי זמן קצרים בדרך כלל. חשוב לציין שהמחלה אינה מדבקת ואינה נגרמת על רקע נפשי או פסיכיאטרי, וכי לשמועות מסוג זה אין כל שחר".



לא כל פרכוס הוא אפילפטי

שכיחות מחלת האפילפסיה בישראל היא אחוז אחד. כלומר, אחד מכל מאה אנשים יחלה במחלה, שיכולה להופיע בכל גיל. עם זאת, ישנם שני שיאים של הופעת המחלה: בשנה הראשונה לחיים ובעשור החמישי והשישי. לכן, חשוב מאוד שהורים לתינוקות מתחת לגיל שנה יידעו מתי עולה הצורך לאבחן את התינוק אצל רופא המומחה לאפילפסיה. קושי שכיח אצל הורים לתינוקות הוא להבחין בין התקפים אפילפטיים לפרכוסים מסוג אחר היכולים להתרחש בחודשים הראשונים לחיי התינוק.

"ראשית, כדי לחשוד שלתינוק או לפעוט יש אפילפסיה צריך לזהות יותר מהתקף אחד בודד", מבהיר ד"ר היימן. "הנתון הוא כי 5-10 אחוזים מבני האדם יחוו פרכוס, וזה עדיין לא אומר שזו אפילפסיה. ישנם מקרים אחרים של פרכוסים שאינם אפילפטיים, כמו תינוק לאמא עם סוכרת הריון לא מאוזנת, שאחרי הלידה רמת הסוכר בגוף שלו נופלת ועקב כך נגרם לו פרכוס, וברגע שמאזנים את רמת הסוכר הפרכוסים ייעלמו".

"דוגמא אחרת היא תינוק עם חום גבוה במיוחד שמפרכס ואובחנה אצלו דלקת קרום המוח, כשאז הסיבה לפרכוס היא זיהום של המוח ולא אפילפסיה. לעומת זאת, התקף אפילפטי אצל תינוק יופיע כמה פעמים ביום, או יחזור מדי יום. כך למשל, בסוג אחד של התקף התינוק מגביר את מתח השרירים שלו, ובמקביל אפשר לראות כיחלון קל סביב השפתיים למשך שניות ספורות, כאשר בזמן הזה הוא לא יוצר קשר עין ולא עוקב אחרי המתרחש. כעבור כדקה או שתיים, כשההתקף חולף, התינוק נראה מותש. בסוג אחר של התקף, ההורים מזהים אצל התינוק מדי פעם לפני השינה תנועות לא רצוניות, כמו כיפוף הראש והידיים, ונראה שלא טוב לו ושתנועותיו בלתי נשלטות. התקף כזה יחזור על עצמו בשלבים ספציפיים בהירדמות או בהתעוררות. דוגמא נוספת היא תינוק שבאמצע ההאכלה נראה שהמבט שלו זגוגי ולא מגיב להורים במהלך האירוע, ולאחר מכן חוזר לעצמו. אם הדבר חוזר על עצמו יותר מפעמיים, יש לגשת לרופא".



ד"ר היימן מציין כי בכל חשד ליותר מהתקף אחד כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או נוירולוג ילדים, שיוכל לדעת באמצעות תשאול ובירור עם ההורים האם מדובר במחלת האפילפסיה. בדרך כלל, במקרים שבהם עולה אצל הרופא חשד הוא מפנה את ההורים לבדיקה בשם e.e.g, שבודקת את הפעילות החשמלית במוח. "הבדיקה אינה פולשנית ואינה מכאיבה, ובמהלכה מניחים 12 אלקטרודות על ראש התינוק ובודקים את הפעילות החשמלית של המוח", הוא מתאר. "את הבדיקה מבצעים פעמיים, כשהתינוק ישן וכשהוא ער. אם מאבחנים שאכן מדובר באפילפסיה, עורכים בדיקות דם ושתן נוספות כדי לגלות את המקור המדויק, ולרוב מתחילים בטיפול תרופתי".

הגורמים: מגנטיקה ועד טראומה

ד"ר היימן מציין כי מרבית האנשים יכולים לחיות עם מחלת האפילפסיה ולנהל אורח חיים תקין. "יש הרבה סוגים של אפילפסיה, והסיבות יכולות להיות שונות כאשר ההשפעה תלויה מאוד בגורמים למחלה". במקרים רבים, הוא מסביר, האפילפסיה היא סימפטום, בדומה לשיעול שיכול להיות ביטוי של אסתמה או וירוס. "בדרך כלל פרכוס שנראה מאוד מפחיד הוא לכשעצמו אינו מסכן חיים, אם כי ישנם סוגים מסוימים של אפילפסיה שחוסר טיפול במחלה יכול לגרום או לתרום לפגיעה בהתפתחות הילד. לכן, מצד אחד אני ממליץ לא להיבהל, אך גם לא להשאיר את התינוק ללא טיפול", אומר ד"ר היימן.



גם לאפילפסיה אצל תינוקות בפרט ישנם הרבה גורמים אפשריים. "אחד מהם הוא גנטי", מפרט ד"ר היימן, "אך הסיבה יכולה להיות גם לידה קשה שהתינוק עבר או אירוע משמעותי של האם, כמו אירוע מוחי בזמן ההריון או תאונת דרכים עם חבלה משמעותית. סיבה אחרת היא דלקת קרום המוח חיידקית. אולם ברוב המקרים המרכיב הוא גנטי, ובסך הכל עם טיפול תרופתי נכון, 70 אחוזים מהחולים יגיעו לאיזון ולחיים מלאים ללא התקפים".

אולם מתברר כי ישנם חולים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי ולכן נזקקים לטיפול מסוג אחר. ד"ר היימן מציין כי אצל אותם 25-30 אחוזים מהחולים שאינם מגיבים לתרופות, מחפשים אחר סיבות פחות שכיחות לאפילפסיה, כמו מוקד במוח שלא התפתח בצורה תקינה. "במקרים כאלה אנחנו מציעים אפשרויות טיפול נוספות לתינוק החולה, כמו דיאטה קפדנית או ניתוח", הוא מסביר.

בחלק השני של הכתבה: על טיפול באפילפסיה – מחלת הנפילה,על התמודדות עם הבושה הנובעת מהמחלה וספר ילדים בנושא מחלת הנפילה»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה