נשות המהפכה

האקטיביסטית החרדית ועורכת הדין החילונית שנלחמו יחד בבג"צ

תמר בן פורת ואסתי שושן. צילום: מיכאל טופיול
תמר בן פורת ואסתי שושן. צילום: מיכאל טופיול

אקטיביסטית חרדית ועורכת דין חילונית נאבקו יחד על זכות הנשים החרדיות להיבחר ולא רק לבחור - וניצחו. יום האישה 2019, נשות המהפכה

88 שיתופים | 132 צפיות

אם עד לפני מספר שנים הביטוי "פמיניזם חרדי" נשמע תלוש, היום מדובר על מציאות שהולכת ונרקמת אל מול עיננו, ויש לו חלוצה מובהקת, אסתי שושן (41), שהקימה את עמוד הפייסבוק  "לא נבחרות לא בוחרות" בשנת 2012 וב-2015 חברה אליה אסתי רידר כדי לנסות לעשות את הבלתי יאמן –  לגרום לנשים חרדיות להגיד "לא" למשמעת מפלגתית. נקפוץ ארבע שנים קדימה ונגלה שהמורדות החרדיות חתומות על הישג חסר תקדים. בזכותן, בעתירה שהגישה עו"ד תמר בן פורת (57), הורה בג"צ למפלגת "אגודת ישראל" לשנות את התקנון שלה כך שנשים יוכלו להתמודד על תפקידים ולהתפקד למפלגה, וכעת ש"ס צפויה ללכת בעקבותיה. אז מה קרה בארבע השנים האלה, שאפשר את המהלך ההיסטורי?

"זה התחיל כשאני וכמה חברות הבנו ששוב מגיעה שנת בחירות ואנחנו לא במשחק", משחזרת שושן, "חברי הכנסת החרדים לא מייצגים נשים בכלל, הם לא משתתפים בוועדות העוסקות באלימות נגד נשים, בהקצאת משאבים שקשורים אלינו כמו חינוך ובריאות האישה, תעסוקה  או השכלה, כל אלה לא זוכים לטיפול. הם מתעסקים רק בשבת ובנושאים כמו הקצאות כספים, גיור וגיוס. כשהבנתי את זה בשלב מסוים בחיים שלי, נפלו לי כל האסימונים והבנתי שאנחנו חייבות לעשות משהו".

שושן פתחה דף פייסבוק עם קריאה נחרצת לנשים חרדיות לא להצביע למפלגות החרדיות. "הבנו שהציווי לאוכלוסיה חרדית להצביע למפלגה מסוימת, הוא בעצם שימוש ציני ופוליטי ברצון שלנו לעשות מה שהרבי אומר", היא מספרת, "פנו אלינו הרבה נשים שהסכימו איתנו, יצרנו מעגלים של נשים שישבו במקלטים סודיים כדי שלא יגלו אותנו, התחלנו פעילויות, יזמנו דיונים בכנסת. אחרי הבחירות התחלנו להתארגן כעמותה, הבנו שזה הולך להיות מאבק ארוך".

סמוך לאותה תקופה הגיעה בן פורת לחוג בית בנושא. בניגוד לשושן החרדית, שגדלה בצפת ומתגוררת כיום בפתח תקווה, נשואה לסופר סת"ם ועוסקת גם בקולנוע ובעיתונות חרדית, בן פורת היא חילונית גמורה מהרצליה, וביום יום עוסקת בכלל במשפט מסחרי והייטק, אבל מצאה את עצמה נמשכת למטרה. "חשבתי שיש כאן עניין משפטי משמעותי שנוגע לא רק לנשים חרדיות אלא משפיע על כלל הנשים בישראל, וזה גם נתן לי את זכות העמידה (התובע נדרש להיות מי שנפגע מהעוולה) אז הגשתי בג"צ בשמי", היא אומרת. "עדכנתי את אסתי שאני מגישה את הבג"צ אבל ידעתי שהיא לא תרצה להצטרף אליו, בגלל המעמד של בג"צ ברחוב החרדי".

אל העתירה של בן פורת הצטרפו עמותת המשפטניות "איתך מעכּי" ומכון החקר המשפטי־אקדמי "מרכז קונקורד", ומפלגת "אגודת  ישראל" התבקשה להסביר מדוע תקנונה מונע מנשים להגיש מועמדות או להתפקד. כאשר הגיעו כתבי התשובה מ"אגודת ישראל", הבינה שושן שגם היא חייבת להיות חלק מהמאבק המשפטי הזה. "מלכתחילה לא רצינו את הדרך המשפטית אבל התשובות היו כל כך מקוממות שהיינו חייבות להצטרף לעתירה. כל התירוצים יצאו שם, השוו נשים לילדים, זה היה פשוט משפיל. ניסו להשתמש בהלכה כדי להצדיק את ההדרה שלנו", היא אומרת.

"המפלגה טענה שיש נימוק הלכתי להדרת נשים, אבל אנחנו אמרנו שבית המשפט צריך לעשות הבחנה בין איסור דתי או ציווי דתי כמו הפרדות בבית כנסת לבין נימוקים הלכתיים, שצריך לשקול את מידת הפגיעה שלהן באישה", מוסיפה בן פורת, "לא מדובר כאן במנגנון הפרדה אלא באיסור, הדרה מוחלטת. המפלגה החרדית בחרה מרצונה לשחק משחק במרחב הציבורי הדמוקרטי במדינת ישראל. אנחנו לא מדברות על מה קורה במאה שערים או בבתי הכנסת ובבתי המדרש. במוסדות אזרחים דמוקרטיים הכלל הראשון הוא שוויון מגדרי".

ביולי האחרון, בדיון בפני חמישה שופטים, הציע בית המשפט העליון ל"אגודת ישראל" לתקן מרצונה את התקנון, ולהצהיר שאין חסם פורמלי לאישה להתמודד ולהתפקד למפלגה, וכך נעשה. מפלגת ש"ס, שכבר הודיעה בשלב מוקדם יותר של העתירה שתקנונה לא חוסם נשים מלהגיש מועמדות, מחוייבת כעת לסטנדרטים דומים. "בית המשפט העליון בעצם חיווה את דעתו שמדובר בסוגיה עקרונית בדמוקרטיה הישראלית", מסבירה בן פורת. ולמרות החגיגות היה ברור שהשלב הבא חייב להיות יישום היכולת הזאת בשטח. "הדרך ארוכה", אומרת שושן, שבינתיים שינתה את שם הארגון ל"נבחרות", בשל המציאות החדשה. "במפלגות האלה עדיין אין מנגנונים ברורים ליישום התקנון, ואנחנו צריכות גם לדאוג להכשרת מנהיגות חרדיות, נשים שירצו להתמודד. אז היום אנחנו עושות קורסים של מנהיגות לנשים חרדיות, בשיתוף עם ויצ"ו. אנחנו בעיצומו של המחזור השני, במחזור הראשון היו 25 נשים חרדיות ושתיים מהן רצו בבחירות המוניציפליות אבל עדיין לא במסגרת המפלגות החרדיות. עד שלא תהיה לנו שרה חרדית ראשונה לצד ליצמן, לא סיימנו את העבודה".

"המפלגה טענה שיש נימוק הלכתי להדרת נשים", תמר בן פורת ואסתי שושן. צילום: מיכאל טופיול
"המפלגה טענה שיש נימוק הלכתי להדרת נשים", תמר בן פורת ואסתי שושן. צילום: מיכאל טופיול

גם בן פורת כבר נמצאת בדבר הבא, בקרוב היא תגיש בג"צ על היעדר נשים מהוועדות שקובעות את ההמלצות לפרס ישראל. אבל את מה שלמדה מאחיותיה החרדיות נראה שהיא תיקח איתה לאורך כל הדרך. "נדהמתי במהלך המאבק הזה מכמות השוביניזם שבה הן נתקלו ", היא אומרת, "הן עומדות מול לחצים שלא יאמנו, חרמות ואיומים וקריאות גנאי, אבל לא מוותרות. הן גיבורות אמיתיות".