אמא בהתהוות

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ההתלבטות האם להפוך לאם חד הורית מתחילה ברוב המקרים אחרי גיל 35. המספר הזה משמעותי הן ביחס לנשים – אז הפוריות שלהן מתחילה לרדת, והן ביחס לגברים – אצלם מתחילה ירידה איטית באיכות הזרע.

הדרך להחלטה הרת הגורל מורכבת משלב הדיסקוס העצמי, דיונים מרתוניים עם חברים ובני משפחה, לפעמים גם עם כאלה ש"עשו את זה" ואחר כך, ברוב המקרים, מגיע שלב קבלת החלטה לכאן או לכאן. ברגע שהוחלט ללכת על זה ולהפוך לאם חד הורית מתרומת זרע, מתחיל מרוץ ממושך, קשה ותובעני, שרק תעצומות נפש ורצון אמיתי באמהות יכולים לו.

לטובת המתלבטות, ואלה שבראשן מתרוצצות ים של שאלות ואולי גם ים של דמעות, הנה מדריך בסיסי שיעזור לכן בדרך לאמהות הנכספת.

דייט עם הגניקולוג – אין ברירה. מרגע ההחלטה ועד לתוצאותיה עלייך לנהל רומן ממושך עם רופא הנשים שלך – זה שאת מתחמקת ממנו באופן אובססיבי. הוא זה שמלווה את התהליך, בודק, מייעץ ומתווה לך תוכנית פעולה.

בדיקות בלי הפסקה – אם מפגש עם הגניקולוג נראה לך כמו עונש, חכי עד שתעברי את סדרת הבדיקות האינסופיות שמציב כל בית חולים בו פועל בנק זרע: בדיקות דם לגילוי מחלה גנטית קשה, בדיקה לגילוי איידס, מפה הורמונאלית שתפקידה לבדוק את רמת ההורמונים, ועוד כהנה וכהנה.

יוצאים קבוע – החלטת ללכת על זה? ביקור שבועי בקופת החולים הופך לעניין שגרתי, לצורך קבלת טפסי 17 לבית החולים, קבלת אישור לטיפול, שניתנת לאחר מילוי טפסים על ידי הגניקולוג, וכמובן – רכישת תרופות במידת הצורך. אם בהמשך תצטרכי לקבל תרופות באמצעות זריקה – מפגש עם האחיות יהפוך לדבר הכי קבוע בחייך.

תוכנית פעולה – עברת את כל הבדיקות וקבלת את כל האישורים? זה הזמן להגיע עם ערימת הטפסים לרופא הנשים, שיתווה לך תוכנית המותאמת לכל אישה באופן אישי, בהתאם לתוצאות הבדיקות, רצון המטופלת וגישת הרופא המטפל.

זהירות, מעקב – לא, לא מדובר במעקב נוסח שרלוק הולמס, אלא במעקב ביוץ, הכולל בדיקת דם שתצביע על רמת ההורמונים ובדיקת אולטרסאונד פולשנית, שתפקידה לבדוק את עובי רירית הרחם ואת מצב הזקיקים הבשלים. המעקב מתבצע בביוץ המשוער כ- 12 יום לאחר קבלת המחזור. במחזור טבעי ישנו זקיק בשל אחד (כ-19, 20 מ"מ) ולאחר טיפול הורמונאלי יתכן ויהיו מספר זקיקים בשלים.



הזורעות בדמעה – ברוב המקרים, אם אין בעיה מיוחדת, מתחילים בהזרעה. לצורך כך, תצטרכי להתייצב בבית החולים בו תטופלי ביום הביוץ (את זה קובע הגניקולוג לאחר תוצאת הבדיקות) ולבחור תורם אופציונאלי. זו הסיבה שכשתגיעי לשם בפעם הראשונה תראי נשים מעיינות ברשימה מסתורית שעה ארוכה. הפרטים שיינתנו לך על ידי בית החולים מתייחסים למראה החיצוני של התורם, המוצא שלו, גובהו ועיסוקו. מרבית התורמים אגב, הם סטודנטים או חיילים. פעולת ההזרעה פשוטה, קלה ולא כואבת.

ה- פ- ר- י- ה – בניגוד להזרעות, שחלקן מתבצעות בהליך טבעי כמעט ללא התערבות כימיכאלית כלשהי, הרי שהפריה חוץ גופית דורשת ברוב המקרים קבלת תרופות רבות באמצעות זריקות, שניתנות למטופלת כ-20 יום לפני המחזור המשוער. לאחר מכן, מתבצע מעקב הביוץ ואחריו – שאיבת הביציות באמצעות הרדמה מלאה לזמן קצר. ההפריה מתבצעת מחוץ לגוף המטופלת ואחריה מוחזרות הביציות המופרות לגופה, במידה והיו כאלה.

בציפייה דרוכה – זהו השלב הקשה ביותר בתהליך, אותו עוברות כולן, בין אם הן אחרי הזרעה או אחרי הפריה. כל כאב ראש מתפרש כבחילה, וכל הפרשה כסימן להריון. הכי טוב – לא לחשוב על כלום ולהמתין בסבלנות. מילת אזהרה: גם אם לא קיבלתן מחזור בזמן, אל תמהרו להסיק מסקנות. לאחר קבלת טיפול הורמונאלי עלולים לחול שיבושים בזמני הופעת המחזור. כעשרה ימים לאחר הפריה מתבצעת בדיקת דם על ידי הרופא המטפל. אחרי הזרעה, לעומת זאת – צריך להמתין או לבצע בדיקת הריון באמצעות ערכה ביתית, או בבדיקת דם, כשבועיים אחרי הפעולה.

ועוד קטנה לסיום – בתקופת הטיפולים רצוי לא לתכנן תוכניות ארוכות טווח, כמו יציאה לחופשה ארוכה, החלפת מקום עבודה וכדומה. לגבי מקום עבודה, החוק מגן על העובדת בפני פיטורים אפשריים גם במהלך הטיפולים עצמם, עוד לפני שלב ההיריון, בתנאי שמדובר בעובדת שנמצאת במקום העבודה מעל חצי שנה.

הדברים שנאמרו נכתבו על סמך ניסיון הכותבת ותובנותיה בתחום, ואינם מהווים בשום אופן תחליף להתייעצות עם הרופא המטפל

הכתבות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter ובפייסבוק