"אני כבר רגילה למציאות הזאת"

"אני בכיתה י', חזרנו ללמוד ממש לא מזמן. עד שבניתי מחדש שגרה של לימודים ואימונים הגיעו הרקטות. אבל אני מאמינה בנו, בי ובנערים כמוני שאם עברנו את הקורונה נעבור גם את זה, ובאופן כללי אני חושבת שצריך להסתכל על הדברים הטובים, להתאחד ולשמור על אופטימיות".
את הדברים הללו אומרת אליאן גולובב, ספורטאית צעירה, בת 15 שמתגוררת באשקלון יחד עם אימה. היא טבעונית, נמצאת בתנועת הנוער "מנהיגות מדעית", מתנדבת בארגון "נוער למען חברה שווה" בו היא עוזרת בחלוקת מזון לניצולי שואה וספורטאית בנבחרת הלקרוס של ישראל תחת ההתאחדות "אילת". אחרי שנה של סגרים וקורונה, עונת המשחקים עתידה הייתה לשוב כבר בחג השבועות, ובעקבות המצב לא יודעים מה יעלה בגורלן של התחרויות מעבר לים.

"אני מאוד אוהבת ספורט ותמיד אהבתי, הנפש שלי לא יכולה בלי ספורט", אליאן אומרת, "חוץ מהלקרוס אני אוהבת לרכב על סקייטבורד, לעשות יוגה והייתי רקדנית 11 שנים. אני מקווה שבקיץ הקרוב אוכל לטוס לאמריקה עם נבחרת הלקרוס ושהמצב הביטחוני יירגע, אני מאוד רוצה לייצג את ישראל בחו"ל בגאווה".

אליאן גולובב | מתוך אלבום פרטי

איך הגעת דווקא ללקרוס, זה ספורט מאוד לא שגרתי.

"לפני שנתיים המאמנים של נבחרת הלקרוס הגיעו לבית הספר שלי לאסוף שחקנים חדשים. באותו הזמן הייתי בחוג ריקודים 11 שנים. רציתי לעבור לענף ספורט אחר והחלטתי להגיע לאימון ניסיון, וישר התאהבתי בלקרוס".

איך שגרת האימונים שלך נראית?

" בימי ראשון יש לנו אימוני כוח אינטנסיביים , ימי שלישי ורביעי אימון כוח, ושעה וחצי אימון לקרוס. בנוסף יש לנו אימונים בימי שני ורביעי בבאר טוביה. אני כל בוקר משתדלת לעשות 10 דקות יוגה, וכמובן הולכת ברגל לבית הספר. אני מנהלת אורח חיים בריא של ספורטאית, אני טבעונית, ולא בן אדם רזה בהגדרה. אני חושבת שלא בהכרח אנשים רזים הם בריאים יותר. אני לאחרונה מתחילה להשלים עם עצמי ולאהוב את עצמי במיוחד בתקופות כאלה. אני חושבת שאסור להגדיר לחברה מהו המבנה גוף הנכון".

איך הייתה שגרת האימונים בתקופת הקורונה?

"אני מאוד פרודוקטיבית, והיה לי מאוד קשה להתאים את עצמי לתקופת הקורונה. הייתי אמורה לטוס לטורניר בפולין שבוטל בגלל המצב. אך למרות הכל ניסיתי להתאים את תוכנית האימונים שלי לסגרים ולמצב, ולהתאמן מהבית כמה שאפשר".

אליאן גולובב | צילום: יובל גדן

ועכשיו עם המצב הביטחוני הלא פשוט, את מפחדת מההשלכות?

"המצב אכן לא פשוט, אבל אני מנסה לשמור על אופטימיות וכבר עכשיו אני מתאמנת כמה שאפשר ומתאימה את עצמי למצב. בקיץ הקרוב אני אמורה לטוס עם המשלחת של נבחרת הלקרוס לאמריקה, לימי המשחקים שצפויים להיות שם, אני מאוד מקווה שהמצב הביטחוני יאפשר את זה, ושאני אוכל לטוס ולפגוש את החברים שלי מאמריקה. צפוי לנו גם אימון עם נבחרת ישראל".

אליאן גולובב במשחק | צילום: ליאל אסייג

איך זה להיות תושבת אשקלון בימים אלה?

"לא פשוט, אבל אני רגילה למציאות הזאת, למרות שהרבה זמן לא היה דבר בסדר גודל כזה. אני גרה יחסית קרוב לכיפת ברזל ואני רואה את היירוטים מהחלון, אגב תוך כדי שאני מדברת איתך הבניין שלי רועד".

ומה את עושה כדי להרגיע את עצמך?

"אני מנסה לעשות דברים שמרגיעים אותי להתאמן בבית, לנגן בגיטרה לכתוב במחברת את מה שאני מרגישה. אני גרה עם אמא שלי, ואני צריכה להישאר חזקה בשבילה כי היא מאוד חוששת מהמצב, באופן כללי כולנו צריכים להיות חזקים. במיוחד בתקופה הזאת יוצא לי להעריך את מדינת ישראל והמגורים באשקלון, אני גאה בעיר הזאת המון דברים משמעותיים קורים פה ולא הייתי רוצה לגור במקום אחר, אפילו לא באמריקה".

>> אלונה טל: "גל גדות יש רק אחת, אבל גם אלונה טל יש רק אחת"