איך לדבר עם ילדים על האיום האיראני? מדריך להורים בחרדה

כשיש איום ביטחוני, ילדים מחפשים מבוגרים רגועים, ברורים ויציבים. השיח איתם צריך להעניק להם ביטחון, קרבה ומשמעות. השירות הפסיכולוגי החינוכי של מרכז חוסן אמ"ן מציג כללי אצבע לשיח עם ילדים בזמן מצב ביטחוני:

>> מה קרה, מלחמה? 20 רעיונות לפעילויות עם הילדים בבית

 

1. דברו בפשטות, בהתאם לגיל

הסבירו בקצרה: "יש מצב לא רגיל, ולכן נשארים קרוב לבית ושומרים על עצמנו". לילדים צעירים אין צורך בפרטים – רק התחושה שהם מוגנים ושהמבוגרים יודעים מה לעשות.

2. הגבילו חשיפה לחדשות

ילדים קולטים הכול – גם ממהדורות ברקע, שיחות טלפון או שפת גוף לחוצה. נסו לשמור על סביבה רגועה, נקייה ממסכים וממידע מטריד.

3. ענו על שאלות – בלי להעמיס מידע

שאלו: "מה שמעת? מה את/ה יודע/ת?" – ותנו מענה נקודתי. אל תמהרו "להרגיע" – אלא להקשיב, לאשר את הרגש, ואז לומר: "גם אם יש פחד – אנחנו פה, ביחד. את/ה לא לבד".

4. שמרו על שגרה – גם אם היא קטנה

גם אם הכול משתנה – שמרו על עוגנים קטנים: סיפור, אוכל אהוב, זמן שקט, טקס לילה. שגרה = שליטה = ביטחון.

5. תנו מקום לרגשות ולביטוי

ילדים מבטאים רגשות דרך משחק, ציור, שיחה. כל תגובה היא לגיטימית: פחד, שתיקה, כעס, עצב – וכולם צריכים מקום להתקבל.

6. היו שם – פשוט בנוכחות

יותר ממילים – חשוב המגע, החיבוק, המבוגר שנשאר רגוע. כשילד חש את הקרבה, הוא פחות לבד עם הפחד.

7. ולזכור – גם אתן בנות אדם

היו סלחניות לעצמכן, בקשו עזרה כשצריך. נוכחות הורית רגועה לא דורשת שלמות – רק כוונה, קירבה וקצת אוויר לנשימה.