אייקון אופנה מהסרטים

שנות העשרים של המאה ה-20: לואיז ברוקס

בשנות העשרים של המאה הקודמת נולד סוג חדש של אישה: ה-Flapper. פלאפרז היו בחורות צעירות, מודרניות, ליברליות ונועזות שעישנו, שתו אלכוהול, נהגו, קיימו יחסי מין מחוץ לנישואים והאזינו למוזיקת ג'ז. הפלאפרז היו מלכות הסטייל של התקופה, וכוכבת הסרטים האילמים האמריקאית לואיז ברוקס הייתה נערת הפוסטר האולטימטיבית.

ברוקס נהגה ללבוש חצאיות קצרות או שמלות רפויות ישרות גזרה והתאפרה בכבדות ובדרמטיות כדי ליצור מראה קונטרסטי. אך השפעתה הגדולה ביותר על עולם האופנה הייתה כמובן תספורתה. אם עד תקופתה נהגו נשים לגדל מחלפות, הרי שלואיז ברוקס, שהתפרסמה בשיערה השחור ובתספורת קסדה, הפכה את הקארה הקצר לתספורת הפופולרית ביותר בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20. השיער הקצר והפוני הישר של ברוקס היו הצהרת עצמאות נועזת שפרנסה מעצבי שיער במשך שנים.

לואיז ברוקס. האישה שהביאה לנו את תספורת הקסדה

שנות השלושים של המאה ה-20: גרטה גארבו

בשונה מהרבה כוכבות הוליוודיות אחרות, שמרה בקנאות גרטה גארבו, השחקנית השוודית, על פרטיותה ונמנעה מלפקוד אירועים נוצצים. אך למרות זאת היא הייתה אחת מאיקונות האופנה הגדולות של תקופתה. גארבו הייתה בעלת סטייל טבעי ייחודי, שהורכב מפריטים אלגנטיים, קלאסיים ומאופקים: חולצות משי, מכנסיים רחבים, מעילי טרנץ', שמלות במותן צרה ומודגשת, צעיפים, חגורות דקות ושרשראות פנינים. והכי חשוב – היה לה ראש לכובעים.

גארבו אהבה לחבוש כובעים, החל בכובעי פדורה (מגבעות לבד), עבור בברטים צרפתיים וכלה בכובעי קלוש (כובעי פעמון). פניה המיוחדות והמסתוריות היו הנכס הגדול שלה, והן הסתתרו תחת כובע גדול שאף אחד לא היה יכול לפספס אותו.

גרטה גארבו. כרטיס ביקור: כובע

שנות הארבעים של המה ה-20: ריטה הייוורת'

ריטה הייוורת', שכונתה בשנות הארבעים של המאה הקודמת "הבחורה הלבושה הכי טוב בהוליווד", הייתה סמל לגלאמור של הוליווד הישנה. בשיער פזור ובשמלות משי או סאטן, הצדיקה הגרדרובה של הייוורת' את תדמיתה כאלילת האהבה. עוד לפני שמעצב האופנה הצרפתי ז'אן לואי עיצב את שמלת הסטרפלס השחורה המפורסמת של הייוורת' ל"גילדה", סרט שבו המלתחה של הכוכבת הראשית לבדה עלתה 60 אלף דולר (סכום עתק בזמנו), יצרה לעצמה הייוורת' תדמית זוהרת, סקסית ויוקרתית.

בחייה הפרטיים העדיפה הייוורת' להתלבש דווקא בסגנון קז'ואל – מכנסיים, סוודר ומוקסינים – אבל באירועים ציבוריים ובכל מקום שהיא ידעה שצלמים יארבו לה – לא הייתה כוכבת נוצצת ומוקפדת ממנה.

ריטה הייוורת'. סמל לגלאמור של הוליווד הישנה

שנות החמישים של המאה ה-20: אודרי הפבורן

מעצבת האופנה הבריטית מארי קוואנט הצהירה שאודרי הפבורן היא "האישה עם הכי הרבה סטייל בהיסטוריה", וקשה להתווכח עם קביעה זו. הפבורן הייתה אחראית על הפופולריות של מראה הילדה הנערית השובבה. בין אם מדובר בשילוב של טייץ שחורים, סוודר גולף שחור ונעלי סירה שטוחות ובין אם מדובר בשמלה שחורה (או לבנה) קטנה, במשקפי שמש ענקיים ובמעיל טרנץ', ניסחה הפבורן בסרטיה ובחייה הפרטיים את החוקים של מראה קלאסי, פשוט ואלגנטי, המתבסס על קווים נקיים ופלטת צבעים מוגבלת (שחור, לבן, אפור, אדום ובז').

כאייקון אופנה, דאגה הפבורן למלא תפקיד פעיל בבחירת הבגדים שהיא תלבש על הסט בסרטים. המעצב האהוב עליה היה אובר דה ג'יבנשי, מייסד בית האופנה ג'יבנשי, והוא הפך למלבישה הקבוע בסרטים, למורת רוחה של מעצבת התלבושות הרשמית באותם סרטים אידית הד. הפבורן השכילה להבין שעל עולם הקולנוע וההוט-קוטור לשתף פעולה, והיא גילמה את שיתוף הפעולה הזה בגופה ובמלתחתה.

אודרי הפבורן. אודרי, רק בשביל לכתוב עלייך הפקנו את כל ספיישל הקולנוע הזה

שנות השישים של המאה ה-20: בריז'יט בארדו

בריז'יט בארדו, סמל הסקס הגדול של הסיקסטיז, הצטיינה בסטייל פרוע וחסר עכבות, ונשאה עמה את שמש הריביירה הצרפתית לכל מקום שאליו הלכה. בארדו מרדה במראה המוקפד של כוכבות הקולנוע שקדמו לה, ותרמה לפופולריות של הלוק המשוחרר. בשביל בארדו כל יום היה חופשה בסן טרופז: מכנסי קאפרי ונעלי בלרינה, שמלות במותן מודגשת, אייליינר נוזלי שחור, חצאית מיני ומגפיים גבוהות ותסרוקת שוקרוט: מעין תסרוקת גבוהה ומבולגנת, שנראתה כאילו שפכו תבשיל שוקרוט על ראשה.

בין היתר תרמה בארדו לפופולריות של מה שמכונה היום "צווארון בארדו" – צווארון בעל מפתח רחב ושטוח החושף את שתי הכתפיים. והכי חשוב, בזכות הכוכבת הצרפתייה שמעולם לא חששה להתערטל נסקה בעוצמה הפופולריות של הביקיני.

בריז'יט בארדו. נוטפת סקס ואייליינר שחור

שנות השבעים של המאה ה-20: לייזה מינלי

לייזה מינלי הפכה לכוכבת ענקית ב-1972, אחרי שכיכבה בגרסה הקולנועית של המיוזיקל "קברט". מינלי זכתה באוסקר על תפקידה כסאלי בולס ב"קברט", והלוק של סאלי, המבוסס על אופנת שנות העשרים של המא הקודמת, הפך ללוק שאיתו מזוהה מינלי עד עצם היום הזה: קארה קצר שחור, ריסים באורך קילומטר ואיפור עיניים כהה. בתלבושות הבלתי נשכחות האלה אפשר לצפות בתיאטרון הקאמרי, שמעלה כיום את "קברט" על הבמה. את מינלי לא תפגשו שם, אבל את אולה שור סלקטר, שמגלמת את סאלי, כן תפגשו.

הלוק הדרמטי והתיאטרלי של לייזה מינלי היה במידה רבה רטרו למראה של לואיז ברוקס, אבל מינלי הקנתה לסגנון של שנות העשרים טוויסט סבנטיז מובהק. כמו יתר חברות חוג הסילון של העשור, בהן אנג'ליקה יוסטון, ביאנקה ג'אגר ולורן האטון, נשבעה גם מינלי אמונים לשמלות הדיסקו הגלאמיות של בית האופנה האמריקאי האלסטון. הלוק של מינלי בשנות השבעים חיבר בין ברודוויי לדיסקוטק השערורייתי בניו יורק סטודיו 54 והפך את מינלי לאייקון אופנה ענק.

לייזה מינלי. ריסים באורך קילומטר

שנות השמונים של המאה ה-20: ברוק שילדס

בזכות גבות עבות יפהפיות, גובה מרשים, שיער ברונטי גולש, ג'ינס בגזרה גבוהה ולוק של אמזונה הייתה ברוק שילדס לאייקון אופנה בשנות השמונים של המאה הקודמת, וזאת אחרי שכבר הספיקה לעמוד במרכזה של שערורייה כשהתפשטה בגיל 13 בסרט "ילדה יפה" של לואי מאל.

"אתם רוצים לדעת מה נכנס ביני לבין הקלווינס שלי?", שאלה שילדס בת ה-15 בפרסומת לג'ינס של קלווין קליין ב-1980, וענתה את התשובה המתבקשת: "שום דבר". באותה שנה כיכבה שילדס בסרט "הלגונה הכחולה", פנטזיה ארוטית במסווה של סרט הרפתקאות, והפכה לנערת הזוהר ההוליוודית האולטימטיבית של האייטיז.

ברוק שילדס. אמזונה במכנסי קלווין קליין בגזרה גבוהה

שנות התשעים של המאה ה-20: ג'וליה רוברטס

ג'וליה רוברטס מעולם לא הייתה פאשיניסטה גדולה ולא לבשה שום דבר שהוא קאטינג אדג' אבל הקומדיה הרומנטית "אישה יפה", שעלתה על המסכים ב-1990, הפכה אותה לכוכבת ההוליוודית הגדולה של העשור, ובתור שכזאת היא הותירה את חותמה על עולם האופנה כמעט בלי להתכוון. במילים אחרות, רוברטס הייתה מלכת המראה הטבעי והבלתי מוקפד. היא לא התאפרה בכבדות, לא התיפייפה, הגיעה לאירועים בחליפת מכנסיים במקום בשמלות ערב ולא ביקרה אצל מעצבי שיער. אבל למרות כל זאת – נותרה יפהפייה.

סימן ההיכר של רוברטס היה שיערה – תלתלים גדולים וגליים, שגולשים על כתפיה בטבעיות ומסתדרים איך שמזדמן – וחיוך רחב. בתקופה שבה עולם האופנה התמכר להרואין שיק שידרה רוברטס דווקא בריאות – וגם זאת הצהרה אופנתית לא קטנה.

ג'וליה רוברטס. נכנסת למצעד שלנו רק בגלל הופעתה ב"אישה יפה"

העשור הראשון של שנות האלפיים: שרלוט גינזבורג

השחקנית/זמרת שרלוט גינזבורג, בתם של הסינגר-סונגרייטר/שחקן/במאי/משורר/פרובוקטור הצרפתי-יהודי הגדול סרז' גינזבורג והשחקנית/זמרת האנגלייה היפהפייה ג'יין בירקין, הייתה ה-It Girl המושלמת של העשור שחלף וגם הוכתרה בתואר "האישה שהתלבשה הכי בטעם בעולם" על ידי המגזין "ואניטי פייר".

מי שהתחילה באייטיז כלוליטה קטנה וחצופה בחולצות פסים רחבות שמוטות כתף, בגרה והייתה לאישה דקה וגבעולית שמשלבת לוק של נערת בית ספר נצחית בעלת סטייל נשי, מאופק ואלגנטי בהרבה מאוד בז'. מעולם לא היה בגינזבורג טיפה של נצנוץ הוליוודי פרחי. היא נולדה באנגליה וגדלה בצרפת, והאלגנטיות הטבעית שלה והחינוך האירופי האיכותי ניכרים בכל דבר שהיא עושה. בג'ינס, במעיל בלשים, בשיער אסוף וללא איפור, בתוספת בריאה של פריטי וינטג' והשפעה מעולם האינדי והפאנק, הפכה גינזבורג את הפשטות לשיא השיק.

שרלוט גינזבורג. סקסיות ופשטות – שיא השיק

ימינו: אמה ווטסון

אמה ווטסון, הבריטית בת ה-21 שהתפרסמה בגיל עשר בתפקיד הרמיוני גריינג'ר בסדרת סרטי "הארי פוטר", הפכה בבגרותה לאייקון אופנה ללא רבב. ולראיה: בתחילת השנה העניקה לה מעצבת העל ויוויאן ווסטווד את פרס ה"סטייל אייקון" של המהדורה הבריטית של המגזין "אל".

ווטסון, שכבר הספיקה לדגמן לברברי ולאנקום, הגיעה לפרמיירה הלונדונית של הסרט האחרון בסדרת "הארי פוטר" בשמלת נשף של אוסקר דה לה רנטה, ואילו לזו הניו-יורקית היא לבשה שמלת ערב של בוטגה וונטה. שתי הבחירות המהממות הללו, כמו גם שלל צילומי האופנה המרשימים שלה, אינם מותירים מקום לספק בנוגע לסטייל חסר הרבב של השחקנית הצעירה. בין אם היא לובשת שמלות מיני קטנטנות ובין אם שמלות ערב נשפכות, השיק האלגנטי והמתוחכם של ווטסון, המגובה בתספורת פיקסי קצרה ורעננה, מסמנים אותה כמלכת הסטייל הכי נכונה לכרגע.

נכונה לזמננו. אמה ווטסון