"גם אחרי שראיתי את גופתה, אני לא יכולה להפנים שהבת שלי לא תחזור"

הפגישה האחרונה של אורין גנץ (50), אימה של עדן זך-זכריה ז"ל , שנחטפה פצועה לעזה מפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר וגופתה הוחזרה כעבור שלשה חודשים, נערכה באבו כביר.

"אני מנסה להיות בעשייה, וחיה רק את היום. יש לי ילד נוסף, ואני מנסה לא לכעוס על אף אחד, גם לא על רוצחי בתי. אני אומרת לעצמי: תקומי, תתלבשי יפה, תתאפרי. תהיי היום הגרסה הכי טובה של עצמך. מגיע לך שהיום הזה יהיה טוב"

 

עדן, בתה הבכורה של אורין, הייתה אישה צעירה, יפה, חייכנית ומלאת חיים שהפיצה סביבה הרבה אור ושמחה. היא נולדה ב-15 בדצמבר 1995 ונקברה ב-15 בדצמבר 2023, ביום הולדתה ה-28.

>> "סליחה שלא שמרנו עלייך": הרשת מבכה את רצח עדן זכריה ז"ל

בן זוגה ואהבת חייה של עדן, אופק קמחי, נרצח במתקפת חמאס עוד בבוקר השבעה באוקטובר. עדן נפצעה ונחטפה, ומצאה את מותה בשבי. השניים עברו זמן קצר קודם לכן לדירה משותפת בראשון לציון, עם שני כלבי הוויסלה שלה, טד וקאיה, שהיא טיפלה בהם כמו בילדים. השניים חלמו על עתיד משותף.

אורין כבר החלה בחיפושים אחרי שמלה ליום הגדול של בתה. במקום כל אלה היא מצאה את עצמה יושבת בשעת לילה מאוחרת של חורף, הכי קרוב שיכולה הייתה לגופתה של בתה, ביקשה ממנה סליחה ובכתה את חייה.

"הגופה של עדן הייתה שלמה, כיסו לה ברגישות את פצעי הירי אחרי שהגיעה לאבו כביר. שלושה חודשים אחרי שנחטפה, היא הייתה לבושה בבגדים איתם יצאה למסיבה. לקחו אותם לטיהור ועדיין לא החזירו לי אותם. אני מחכה להם"

 

"לא הייתי סולחת לעצמי אם לא היו נותנים לי להיפרד מעדן", אומרת גנץ, "הייתי איתה לבד, ככה רק שתינו. אף אחד מהמשפחה מלבדי לא היה מסוגל לעשות את זה, אבל אני לא ויתרתי".

"זיהיתי אותה לפי השיער הארוך, הקעקועים שלה", משחזרת גנץ, "הגופה של עדן הייתה שלמה, כיסו לה ברגישות את פצעי הירי אחרי שהגיעה לאבו כביר. שלושה חודשים אחרי שנחטפה, היא הייתה לבושה בבגדים איתם יצאה למסיבה. לקחו אותם לטיהור ועדיין לא החזירו לי אותם. אני מחכה להם".

>> אמו של אלון אהל חוששת: "אמרו לנו שהוא במצב קשה מאוד"

זאת סיטואציה קשה וכואבת באופן בלתי נתפס. מה את עושה במצב כזה?
"ישבתי קרוב אליה. מיששתי אותה כדי לוודא שלא כרתו לה איברים, כי ידעתי שכרתו לחלק מהחטופות שדיים, ידיים ורגליים. עדן נשארה שלמה. חיבקתי ונישקתי אותה. אמרתי לה כמה אני אוהבת אותה, ביקשתי סליחה אם פגעתי בה אי פעם שלא במתכוון, ובכיתי. היא נקראה עדן זך, והוספתי לה את השם זכריה, כי זה זכר ה'. אני לא אישה דתיה, אני רחוקה מהדת, אבל הרגשתי שזו תוספת נכונה".

וככה נפרדתן לנצח?
"אני לא מרגישה שנפרדתי סופית מהבת שלי. בהרצאות שאני מעבירה, אני מספרת שלמדתי כמה דברים מהורים שכולים שלא נפרדו פיזית מילדם המת. הם טענו שגם אחרי 40 שנה קיים אצלם הספק. ועדיין, גם אחרי שראיתי את גופתה, אימא שכולה לא יכולה באמת להפנים את העובדה שהילד שלה לא יחזור אליה עוד".

איך את מצליחה להמשיך בחייך?
"עדן חיה אצלי בחדרי הלב, ואני חיה מיום ליום. אני קמה בבוקר ואומרת לעצמי – היום עדן לא תבוא, היא עסוקה, אבל יש את מחר. המחרת הופך להיום, ושוב יש את מחר לחכות לפגישה שלנו".

לומדת לעוף עם כנפיים שבורות

גנץ, אם לשניים שהתחתנה בשנית, היא מנהלת חשבונות וחשבת שכר במקצועה עם תואר ראשון בתחום הכלכלה. מאז האסון שפקד אותה, היא מצאה מחדש את ייעודה, וכיום היא מעבירה הרצאות על אודות אסונה הפרטי וההתמודדות שלה עם האבל והאובדן. בזכות הרצאותיה, היא זכתה בחודש שעבר בתואר "אשת השנה" לשנת 2025 מטעם עמותת "רחל", הפועלת בלמען הקשישים ("תרמתי את כספי הזכייה שלי").

מתוך ההרצאות נולד לאחרונה ספרה "לעוף עם כנפיים שבורות", כשם הרצאותיה, בו היא מעניקה 365 טיפים (כמספר הימים בשנה) וכלים פרקטיים להתמודדות וצמיחה מתוך השבר. הספר נולד מתוך כאב תהומי, מספרת גנץ, אבל גם מתוך רצון שלא לתת לבולען שנפער להשתלט על חייה.

"בתוך תוכי אני יודעת שעדן ואני ניפגש יום אחד. הרי אני לא אחיה לנצח, אבל הספר שלי לזכרה – ישאר"

 

"בתוך תוכי אני יודעת שעדן ואני ניפגש יום אחד. הרי אני לא אחיה לנצח, אבל הספר שלי לזכרה – ישאר", אומרת גנץ.

מה עוד את יכולה לספר על הספר?
"הטיפים שבספר מבוססים על מסע אישי עמוק שלי. כמי שסבלה מטראומה בעקבות הפרעות אכילה, בניתי חיים חדשים בתוכנית 12 הצעדים. הטיפים שלי נכתבו על פתקים ויומנים, בין הנשימות ועד לאותם ימים ארוכים שבהם חיכיתי לעדן שתחזור – מתוך תקווה, אמונה ופחד. עבורי לא מדובר בספר, אלא בשליחות. אני לא בחרתי את במציאות הזאת, היא נכפתה עליי, ומבחינתי מדובר בספר משנה חיים. הוא כמו יומן פרקטי לכל יום בשנה, שיכול לעזור למנף משבר להזדמנות".

"אני מנסה שלא להגיע למצב של כעס כדי לא לפגוע בעצמי, כדי לשמור עליי. אבל ברור שאני כועסת על הסיטואציה שהביאה אותנו למצב הזה, למציאות של השבעה באוקטובר. איבדתי ילדה שגידלתי לתפארת במשך 28 שנה"

 

בימים אלה נמצאת גנץ בשיאו של קמפיין מימון המונים (לתרומות לחצו כאן) עבור הוצאת ספרה בעברית ובאנגלית. במסגרת הקמפיין (שירוץ עד סוף אוגוסט), היא מבקשת את עזרת הציבור בגיוס סכום כולל של 300 אלף ש"ח.

"כשאגיע ליעד הגיוס, אני מתכוונת לתרום 100 ספרים ללוחמים וללוחמות שנפגעו במלחמה, בגוף או בנפש", היא אומרת, "כדי להוקיר תודה לאלה שסיכנו את חייהם, ולהחזיר להם קצת אור, תקווה וכוח".

גנץ התגרשה מאבי ילדיה כשעדן הייתה בת שש. לימים נולד לו בת מפרק ב', אבל היחסים לא החזיקו מעמד לאורך זמן. "שמעתי שהילדה דומה לעדן, אבל לא פגשתי אותה", מספרת גנץ. לפני 14 שנה היא נישאה בשנית לצביקה גנץ, ובהמשך עשתה שיפט ועזבה את חברת ההייטק בה עבדה במשך שנים, כדי להיות יותר קרובה לילדיה ולא לעבוד מסביב לשעון.

"הנשמה שלי ביקשה זמן איכות עם הילדים, אבל לא מפני שחשבתי שרוע מתקרב. הייתי בטוחה שלי בחיים לא יקרה אסון כזה, ושנחיה כולנו כאן לנצח", היא מספרת.

אחרי שנה בחל"ת, עברה גנץ לעבוד בתחום הכספים בעיריית ראשון לציון והיום היא מקדישה את כולה להנצחת בתה. "עדן הוציאה אותי במותה לשליחות הזאת", דבריה.

מה את יכולה לספר על עדן?
"היא הייתה ילדה יזמית שתמיד עסוקה בפרויקטים בבית הספר, ילדה ישרה מאוד שמאמינה בטוב. במשך שלוש שנים היא התגוררה אצל אביה בצפון והייתה מגיעה אליי בסופי שבוע. היא למדה בתיכון דנציגר בקרית שמונה, ושירתה בצה"ל כסמב"צית בפיקוד צפון. כשהכל נקטע, היא הייתה רשומה ללימודי שיווק דיגיטלי".

איך היא הכירה את בן זוגה, אופק קמחי ז"ל?
"את אופק היא הכירה בסיני. היא אמרה שמצאה מישהו כמוה בבן, והוא אמר שמצא מישהי כמוהו בבת. אופק היה צעיר ממנה בשנתיים. הם היו יחד שבעה חודשים, והיא ידעה שמצאה את אהבת חייה. הבת שלי הייתה בתקופת פריחה מדהימה. הרחנו חתונה באוויר וכבר הכנתי את אחי שמתגורר בפורטוגל שיתכונן לחתונה. ואז נחת עלינו האסון".

"היא אמרה שמצאה מישהו כמוה בבן, והוא אמר שמצא מישהי כמוהו בבת. הם היו יחד שבעה חודשים, והיא ידעה שמצאה את אהבת חייה. הבת שלי הייתה בתקופת פריחה מדהימה. הרחנו חתונה באוויר, ואז נחת עלינו האסון"

 

מה את יודעת לספר היום על מה שקרן לעדן?
"מעדת ראייה שהייתה במקום, למדתי שעדן נהנתה מאוד במסיבה. אופק והיא לא רצו בהתחלה לצאת לפסטיבל כי הכרטיסים היו יקרים, אבל בסוף הם שוכנעו. רק בדיעבד נודע לי שהיא שם. הספקתי לדבר איתה בבוקר השבעה באוקטובר. היא הספיקה לומר לי שירו עליה, אביה עלה על הקו והיא אמרה שתחזור אליי. יותר לא שמעתי ממנה. המשפט האחרון שלה לאביה היה: 'יורים עלינו, זה קרוב, תשמור על הכלבים'. הם עשו את דרכם הביתה והספיקו להגיע לצומת מפלסים כשירו עליהם. אופק נהרג במקום, עדן נפצעה ונלקחה בעודה בחיים. במשך 17 יום היא נחשבה לנעדרת ואז לחטופה".

ואז הגיעה ההודעה הכואבת מכל.
"אחרי חודשיים וחצי, כשבאו להודיע לי על מותה, אמרתי שזה לא יכול להיות. שיש טעות בזיהוי. אבל לצערי לא הייתה. עדן חולצה במבצע חילוץ שבו נהרג גל איזנקוט, בנו של גדי איזנקוט, עם עוד כמה מחבריו. עדן נמצאה במנהרה, ויש שתי אופציות: או שהיא מתה מפצעיה, או שהיא הוצאה להורג בידי המפלצות".

היא ביקשה שתדאגו לכלבים שלה. מי מטפל בהם כיום?
"אביה של עדן עבר לגור בשנה הראשונה אחרי הרצח בבית שלה ושל אופק עם הכלבים. הכלבים הרגישו בחסרונה, השיער החום של טד הלבין מצער. כעבור שנה חיפשנו פתרון קבוע, פרסמנו בפייסבוק וקיבלנו הרבה פניות. בסוף מצאנו להם בית אצל אלינור ושובל מקיבוץ העוגן, שהסכימו לקבל את שניהם. הכלבים אצלם ומבחינתי זה סוג של הורות משותפת – אנחנו חולקים בהוצאות ויש מפגשים וארוחות יחד. הפכנו להיות מעין משפחה, וכשאני באה לבקר אותם אני מרגישה הכי קרובה לעדן".

אני שומעת בעיקר נימת השלמה בדברים שלך. לא כעס.
"אני מנסה שלא להגיע למצב של כעס כדי לא לפגוע בעצמי, כדי לשמור עליי. אבל ברור שאני כועסת על הסיטואציה שהביאה אותנו למצב הזה, למציאות של השבעה באוקטובר. איבדתי ילדה שגידלתי לתפארת במשך 28 שנה, כל עתידה היה לפניה. ניצול שואה אמר שבשואת אירופה לא היה צבא ולא הייתה מדינה שתגן עליו, והנה זה קרה לנו, ועוד מעט נציין שנתיים ו-50 חטופים עדיין נמצאים בעזה. זה לא יאמן".

מה מחזיק אותך היום?
"אני מנסה להיות בעשייה שלי, ואני חיה רק את היום. קמה בבוקר, מחייכת ואומרת לעצמי – יש גם דברים יפים מסביב. יש לי ילד נוסף, ואני מנסה לא לכעוס על אף אחד, גם לא על רוצחי בתי. אני אומרת לעצמי: תקומי, תתלבשי יפה, תתאפרי. תהיי היום הגרסה הכי טובה של עצמך. מגיע לך שהיום הזה יהיה טוב. אני מיישמת את הטיפים שאני נותנת לאחרים בספר, ומזכירה לעצמי: לא אפחד ואם תעלה בי תחושת פחד, אומר לעצמי שאין משהו שיקרה לי היום ולא אוכל להתמודד איתו".