אהבה מנגיסה ראשונה

השף שלום שטרית מגלה כל מה שצריך לדעת על כבד אווז
מאז ומתמיד נחשב כבד האווז למעדן, אבל אופן הכנתו וצורת הגשתו השתנו בהתאם לאופנה הקולינרית הרווחת. הרומאים, למשל, נהגו להשרות את הכבד הטרי באמבטיית חלב ודבש שהתפיחה אותו ושיפרה את טעמו. המטבח החדש ("נובל קוזין") מצרף למנות הקלאסיות של כבד אווז כרישה, דלעת ואפילו צדפות. בכל מקרה, המתכונים הקלאסיים לכבד אווז, חמים או קרים, עדיין שומרים על יוקרתם.
המפגש הראשון שלי עם כבד האווז התרחש במסעדה קטנה באזור פריגור שבצרפת. השף המקומי המליץ עליו בחום, ומייד עם הנגיסה הראשונה היה לי ברור שזה הדבר הטעים ביותר שאכלתי. כבד האווז, בצרפתית "פואה גרה" ("כבד שמן"), על כל מגוון אופני הכנתו, הוא מעדן אמיתי. אפילו בארוחות גורמה של עשר מנות הוא המנה המנצחת. בשבילי להכין כבד אווז זו אמנות, ובכל בישול אני מגיע לטעמים ולשיאים חדשים. כבד האווז יכול להפוך למעדן בדרכים רבות: כפתיח לארוחה, כמנה עיקרית או כתוספת טעם למנה אחרת.
קנייה מוצלחת
רצוי לקנות כבד אווז טרי במעדניות ובאטליזים טובים. על הכבד להיות חלק וחזק, כך שאם לוחצים עליו באצבע, לא נשארת גומה. צבעו צריך להיות מבריק, ורוד בהיר עד שנהב, וללא כתמים. הכתמים האדומים הם סימן למכות וללחץ שהופעל עליו, אבל דווקא הכתמים הירוקים, שנוצרו כתוצאה ממגע עם כיס המרה, הם המסוכנים יותר. כדי למנוע מרירות בבישול, צריך להוציא את הכתם הירוק בתוספת סנטימטר נוסף מהיקפו. המשקל האופטימלי הוא כ-700-800 גר', כבד במשקל גדול יותר יהיה שמן מדי ויפריש שומנים רבים בבישול. כבד קטן יותר הוא כזה שלא התפתח מספיק.
כבד אווז נמכר בשלוש רמות איכות: סוג א', ב' וג'. להכנת טרין כבד אווז רצוי להשתמש בסוג א', לבישול הכבד במחבת יספיק סוג ב', ובסוג ג' לא רצוי להשתמש כלל כי הוא מלא בכלי דם ובכתמים שלא מותירים ממנו הרבה למאכל.
לא מומלץ להשתמש בכבד אווז קפוא, אבל אם בכל זאת מחליטים להשתמש בו, רצוי להפשיר אותו במקרר יום לפני ההכנה כדי לשמור על רקמותיו.
בישול איכותי
בישול בטמפרטורה נמוכה: בבישול זה מנקים את הכבד ביסודיות מעורקי דם ורקמות מסוימים, תוך הקפדה על שלמות הכבד. לניקוי נוח יותר, מוציאים את הכבד מהמקרר כמה שעות לפני הטיפול בו, עד שחומו מגיע לטמפרטורת החדר. בצורה זו אפשר להוציא את כלי הדם בשלמותם.
בתחילת הניקוי מנתקים את שתי האונות וחורצים בצידה הפנימי של כל אונה חתך לאורך שעומקו סנטימטר אחד. פותחים מעט את הכבד, חושפים את כלי הדם ומוציאים אותם בעזרת ציפורניים, מלקחיים או בעזרת צידה הקהה של הסכין. משרים את הכבד למשך שעתיים בחלב קר עם מעט מלח, לניקוי שאריות הדם. לסיום, מנגבים את הכבד במגבת, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר.
בישול בטמפרטורה גבוהה: מפרידים את אונות הכבד ומושכים את כלי הדם המרכזי מבלי להרוס את צורת האונה. בעזרת סכין חדה שהורטבה במים חמים חותכים בכיוון אלכסון פרוסות בעובי סנטימטר וחצי-שניים. בחיתוך האלכסוני מתקבלת פרוסה גדולה יותר והחיתוך הישר יוצר שטח מגע גדול עם המחבת החמה.
בשאריות שנותרו מהחיתוך אפשר להשתמש להכנת קרם כבד אווז. ממליחים ומתבלים את הפרוסות בפלפל לבן. בשלב זה אפשר לחרוץ בצדו האחד של הכבד חריצי סכין בעומק מילימטר וליצור קוביות בגודל 1 ס"מ, כך יתקבל גימור יפה יותר בצלייה.
מחממים מחבת טפלון גדולה ויבשה לחום גבוה, מניחים עליה את הכבד למשך כדקה וחצי ודואגים שלא יידבק. כשהכבד מקבל גוון צרוב, הופכים ומשאירים על המחבת לדקה נוספת. בודקים את הכבד בלחיצת אצבע – הוא מוכן כשהוא לא רך ולא קשה מדי. בשלב זה, אם הכבד עדיין לא מוכן, מכניסים אותו עם המחבת לתנור שחומם ל- 180 מעלות למשך כמה דקות.