פמיניזם זה השחור החדש

אופנה היא השפה החברתית היחידה שבה לנשים מתאפשר יותר חופש ביטוי מזה שיש לגברים. עכשיו אנחנו צריכות לקחת את הכוח הזה לידיים שלנו
אופנה ותפיסת עולם פמיניסטית נתפסות בציבור כסותרות זו את זו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלאורך ההיסטוריה האופנה שימשה – ועדיין משמשת – כלי מרכזי לדיכוי נשים. נשים נאלצו להתלבש בהתאם למודלים משתנים של יופי שיצרו גברים: החל במחוכי ברזל מסכני חיים שתפקידם היה לכווץ את המותניים ולהרים את השדיים ועד נעלי הסטילטו שתפקידם להאריך את הרגליים ולהבליט את הישבן. המודלים של היופי "הנחשק" אמנם השתנו מתקופה לתקופה אך תמיד הציגו את האישה כאובייקט מיני שערכה החברתי נגזר מהיכולת שלה למשוך את תשומת לבם של הגברים. לכן לא מפתיע שהאופנה והתנועה הפמיניסטית לא היו תמיד ביחסים טובים.
אופנה נתפסת כתחום נשי מובהק ודווקא בשל כך אסור לפמיניסטיות לוותר עליו כזירה לשינוי. אופנה, כמו תחומים רבים הנתפסים כ"נשיים", נחשבת לעיסוק רדוד ושטחי. לעומת זאת, אדריכלות הנתפסת כתחום "גברי" זוכה ליוקרה רבה, אף שבדומה לאופנה היא תחום שעוסק בביטוי ויזואלי ואסתטי במרחב הציבורי. אין שום דבר באופנה שהופך את ההתעניינות בה לרדוד יותר מאשר התעניינות באדריכלות. לצערי צריך להזכיר זאת מדי פעם גם לפמיניסטיות. באופן אירוני למדי, למרות הנחות היסוד הסקסיסטיות העומדות בבסיסה של תעשיית האופנה, העיסוק האובססיבי בגוף ובלבוש הנשי לאורך ההיסטוריה יצר אינספור אפשרויות מגוונות שמהן נשים יכולות לבחור כיצד להתלבש ולהביע את עצמן.
כיום אופנה היא השפה החברתית היחידה שבה לנשים מתאפשר יותר חופש ביטוי מזה שיש לגברים, היא המרחב היחיד שבו לנשים יש אפשרויות בלתי מוגבלות לבטא את עצמן. אם נחשוב על אופנה כשפה וכצורת ביטוי, לנשים יש אוצר מילים גדול ומגוון בהרבה מזה העומד לרשותם של הגברים. בעוד גברים שלובשים חצאית עדיין זוכים לסנקציות חברתיות חריפות על חציית גבול מגדרית, לנשים יש חופש לבטא את עצמן גם באמצעות לבוש שנחשב "גברי". כאן המקום להזכיר שהאפשרות ללבוש מכנסיים היא תוצאה ישירה של מאבק פמיניסטי.
על מנת להשתמש באופנה ככלי פמיניסטי, ראשית עלינו להפנים ולשנן שתעשיית האופנה והיופי מרוויחה מיליארדים על חשבוננו באמצעות שיווק אגרסיבי של מודל יופי פיקטיבי שנועד לגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו. על מנת להשתמש בעולם האופנה ככלי לשינוי, אנחנו צריכות להתחיל לחשוב על אופנה כמרחב נשי שבו יש לנו כוח עצום. כיום, כשעולם האופנה פועל על פי כללי היצע וביקוש ומאחר שאנחנו בעלות כוח הקנייה המשמעותי ביותר – אם נחליט לצרוך רק אופנה שלא נועדה לרצות את העין הגברית, להחרים רשתות אופנה שמבזות נשים ומציגות את הבגדים שלהן רק על דוגמניות אנורקטיות – השוק יהיה חייב להתיישר עם הצרכים והרצונות שלנו.