לאחר מות בעלה האישה גילתה: הוא הוריש את הדירה לפילגש

א' (שם בדוי) התאבלה על בעלה שנפטר בדמי ימיו. אולם ימים ספורים לאחר מותו טולטל עולמה פעם נוספת. עם פתיחת הצוואה היא גילתה שבעלה הוריש את חלק בדירה, שבה התגוררו יחדיו, ללא אחרת מאשר למאהבת שלו. 

לא די שאיבדה את הבעל, כעת היא גם נותרה בלי דירה ועם הידיעה הנוראה על כך שבעלה ניהל חיים כפולים שעליהם כלל לא ידעה.

לא די בכך, המאהבת פנתה לביהמ"ש לענייני משפחה וביקשה לפרק את השיתוף בבית על מנת לעבור ולהתגורר בדירה ואכן ביהמ"ש נענה לבקשתה ואפילו מתמנים כונסי נכסים.

אבל א' לא ויתרה. "כאן אני נכנסתי לתמונה", מספרת עו"ד דקלה סומך קרם, מי שהגיעה לתקדים משפטי במסגרת סכסוך זה. "הגשתי עבור האלמנה תביעה למדור ייחודי עבור אלמנה מכוח תנאי הכתובה וניצחנו".

מה נקבע בסוף ההליך?
עו"ד דקלה סומך קרם: "נקבע שא' תחיה בבית עד סוף ימי חייה מבלי לשלם דמי שכירות לפילגש".

הסיפור הזה ממחיש את חשיבותה של כתובה, והיכולת לתבוע את הכתובה לאחר גירושין ובמקרה זה לאחר מותו של הבעל. 

זוגות רבים שמתחתנים מתייחסים לחתימה על הכתובה בבחינת חלק בלתי נפרד מטקס החתונה, כמו שבירת הכוס למשל, אלא שאין להקל ראש בחתימה על הכתובה שכן מדובר במסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין. 

"הכתובה", מוסיפה עו"ד סומך קרם, "היא למעשה מסמך משפטי מחייב לכל דבר ועניין, זה חיוב כספי של הבעל כלפי האישה והוא נועד להבטיח את עתידה במקרה של גירושין או במקרה של אלמנות. בנוסף, בכתובה יש התחייבויות נוספות של הבעל כלפי האישה כגון מזונותיה, מדור – לדאוג לה לבגדים ואפילו מחויבות מצידו לקיים איתה יחסי אישות".

אני מתחייב

בעוד לגבר עומדות חובות בכל הקשור לכתובה, הרי שלאישה עצמה אין מחויבות מפורטת בה, אך יש לה מחויבות לפי דין. "יש מקרים", אומרת עו"ד סומך קרם, "שבמידה והאישה פועלת בצורה כזו או אחרת היא יכולה להפסיד את כתובתה. 

עו"ד דקלה סומך קרם נזכרת במקרה נוסף שנידון בביהמ"ש, מקרה בו אישה לא קיבלה את כתובתה לאחר 36 שנות נישואין משום שעזבה את חדר המיטות המשותף. "היא עזבה את חדר המיטות בגלל שהיא נוחרת", היא אומרת, "אבל מבחינת בית הדין הרבני המשמעות היא שהיא הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה וזו עילה להפסד כתובתה". 

אישה שבגדה לא זכאית לכתובתה, נקודה. לא די באמירה כללית שבגדה אלא צריך להוכיח זאת בראיות חד משמעיות. בנוסף, אישה שעזבה א הבית, אישה שהגישה תביעת גירושין צריכה להוכיח שלמרות שהיא דרשה גירושין ויזמה אותן על ידי עזיבת הבית בכל זאת היא לא מפסידה כתובתה.

יש עילות נוספות להפסד כתובה – למשל, אישה שסובלת ממום מסוים והסתירה זאת מבעלה. לאחרונה, היות ויש נשים רבות שלצערנו מגישות תלונות שווא למשטרה נגד הבעלים הוכנסה עילה נוספת והיא הגשת תלונת שווא במשטרה.

מעבר לכך שישנן עילות לפסילת הזכאות של האישה לכתובה, לדברי עו"ד סומך קרם, אין גם "כפל מבצעים". "האישה שמעוניינת לתבוע את הכתובה צריכה לדעת שאין כפל מבצעים. לא ניתן לקבל את הסכום הרשום בכתובה וגם את הזכויות לפי חוק יחסי ממון – זה או הכתובה או הזכויות".

באשר לשאלה מה עדיף, טוענת עו"ד סומך קרם כי הכלל הבלתי רשום הוא כי כשמדובר בנישואין קצרים עדיף את הכתובה כי בני הזוג לא צברו הרבה רכוש. כשמדובר בנישואין ארוכים לרוב מה שהאישה תקבל במסגרת חוק יחסי ממון יעלה על סכום הכתובה.

בזמן גירושין מה אישה צריכה לעשות כדי לקבל כתובתה?
עו"ד סומך קרם: "היא צריכה להגיש תביעה לכתובה. כשמדובר בכתובה לאחר גירושין לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית וניתן להגיש את התביעה רק לשם. כשמדובר בתביעת כתובה אחר מותו של הבעל ניתן להגיש את התביעה גם לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית הדין הרבני". 

עו"ד סומך קרם נזכרת במקרה נוסף שנידון בביהמ"ש, מקרה בו אישה לא קיבלה את כתובתה לאחר 36 שנות נישואין משום שעזבה את חדר המיטות המשותף. "היא עזבה את חדר המיטות בגלל שהיא נוחרת", היא אומרת, "אבל מבחינת בית הדין הרבני המשמעות היא שהיא הפסיקה לקיים יחסי אישות עם בעלה וזו עילה להפסד כתובתה". 

מוגזם, ממש

כולנו מכירים את התופעה של גברים שרושמים סכומים מופרזים בכתובה בניסיון להרשים את משפחת הכלה, את חבריו, ובכלל. "הם לא מבינים שמדובר במסמך מחייב ולא באקט סמלי", אומרת עו"ד סומך קרם, "לפעמים ביה"ד מפחית מהסכום אבל זה לא נעשה כלאחר יד אלא לאחר בדיקה של הנסיבות. ביה"ד הרבני מתחשב בסכום, הוא שואל האם במועד החתונה היה על הבעל את אותם מיליון שקלים שהוא התחייב עליהם. האם היום יש לו את הסכום הזה? האם זה פרופורציונלי יחסית לנסיבות?". 

עו"ד דקלה סומך קרם היא הבעלים של חברת עורכי דין סומך קרם המתמחה בדיני משפחה וירושה