חלמה להיות פסיכולוגית והפכה למעצבת שיער ומאפרת מצליחה

מסלול חייה של מעצבת השיער והמאפרת המצליחה חלי בר יפרח (43) היה ברור מאוד לה ולסובבים אותה בשני העשורים הראשונים לחייה: ילדה טובה המשמשת דמות אם לאחיה הקטנים ותלמידה חרוצה שעתידה להגשים את חלומה ללמוד פסיכולוגיה. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. "אם בגיל 18 היית אומרת לי שאהיה מעצבת שיער ומאפרת ושזאת תהיה הקריירה שלי, שאהיה חלק מצוות מעצבי שיער במיס יוניברס בברזיל ואעצב שיער בסדרות טלוויזיה מקומיות, לא הייתי מבינה על מה את מדברת", אומרת חלי. "אהבתי לאפר ולעשות לחברות צמות בבית הספר אבל העתיד היה ברור לי מאוד מגיל צעיר. חלמתי להיות פסיכולוגית".

היא נולדה בעפולה לאימא שעלתה לארץ ממרוקו בגיל 10 ולאבא רוסי ציוני, בן לפרטיזן ניצול שואה. הם הכירו בתחילת שנות ה־70, "נישואים מעורבים היו פחות מקובלים בשנים האלה, לא היה להם פשוט. גם היום לקוחות מסתכלות על החריצות שלי ואומרות: 'זה בטח בגלל שאת רוסייה', לעומת אחרות שאומרות 'אה, זה בגלל שאת מרוקאית', זה מצחיק אותי". בגיל ההתבגרות התחילו בעיות כלכליות ואימה שעבדה בבית אבות נעדרה הרבה מהבית, בעיקר בערבי שישי וחג. "כשהייתי בת 13 ואחותי הקטנה נולדה קיבלתי את האחריות על הבית. אני הבת הבכורה בין ארבעה ילדים אבל לא יכולתי ללכת לצופים או לחוגים כי לא היה מי שישמור עליהם. טיפלתי באחיי ובאחותי הקטנה במיוחד".

איזה יחסים היו לך עם אימא?
"אימא הייתה שקועה בהישרדות. לא הייתה שם מערכת יחסים חברית או תקשורת מקרבת. היא אפילו לא שאלה אותי איך היה בבית הספר, כי היא סמכה עליי ותיארה לעצמה שהכול מתפקד".

כשחלי הביאה הביתה את החבר הרציני הראשון שלה שהיה בן 23, לימים בעלה ואביהם של שלושת ילדיה, הוריה גילו התנגדות ויחסיהם הטובים נהפכו למתוחים. "הם פחדו מפער הגילים הגדול בינינו וזה יצר שרשרת מריבות בבית. רק אחרי שהתגייסתי לצבא וקוקו (יעקב יפרח) התחיל להגיע הביתה, התחילו הוריי להכיר אותו וראו שהשד לא נורא. הם נרגעו והיום הם אוהבים אותו כמו בן".

חלי שירתה כצפ"טית בחיל הים ונרשמה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת עמק יזרעאל, ובינתיים בן זוגה פתח מספרה בעפולה. "במשך כל תקופת השירות ביקרתי הרבה במספרה אבל חשבתי שזה לא נכון ששנינו נתפרנס מאותו מקום ותכננתי לימודים אקדמיים ועבודה כפסיכולוגית או מורה. רציתי להיות זמינה לילדים, בניגוד למה שהיה אצלי בבית".

בזמן שחלי הייתה בלימודים המספרה של קוקו שגשגה. "קוקו הפך למותג והעסק עבד מהבוקר עד השעה שתיים לפנות בוקר. הוא היה ילד מוכשר ומבריק וכולן רצו להסתפר רק אצלו".

בשנה הבאה

האידיליה הופרה כשהצוות הנאמן התפרק, "היה לחץ אז באתי לעזור. לא הייתי מקצועית אבל עשיתי סדר: קיבלתי לקוחות, מרחתי צבע ועשיתי פנים. בכל יום הגעתי למספרה והפסדתי המון חומר בלימודים וגם מבחנים. ניגשתי בבכי ליועצת, שהייתה לקוחה שלנו, והיא אמרה לי: 'עכשיו צריכים אותך בעסק המשפחתי, תחזרי ללימודים בשנה הבאה'".

"צריך אישיות מכילה כדי לעבוד במקצוע הזה ולהקשיב לאנשים מהבוקר עד הערב, זה דורש ערימות של סבלנות והימצאות במצב תמידי של נתינה"

העסק הצליח וחלי וקוקו, שהתחתנו בינתיים אחרי שבע שנות זוגיות, עברו לקומפלקס מפואר ובו סלון כלות. חלי השאפתנית חיפשה דרך לבטא את עצמה: "ברגע שהפנמתי את דחיית הלימודים חיפשתי את הנישה שלי, איפה אני מביאה את עצמי לידי ביטוי ומייצרת הכנסה נוספת לעצמי. החלטתי להיכנס לתחום תסרוקות הכלה ולמדתי בקורסים מקצועיים בארץ ובחו"ל. הכלות היו מתעקשות שרק אני אסרק אותן והייתה לנו קוסמטיקאית שהייתה מאפרת אותן. יום אחד אחת הכלות איחרה לצילומים והתעקשה שאאפר אותה וככה זה התגלגל. שוב יצאתי ללימודים, הפעם באיל מקיאג' כדי שתהיה לי תעודה מקצועית, ואיפרתי באינספור הפקות אופנה למגזינים כמו 'לאשה' ו'את'".

השנים עברו והלימודים האקדמיים הלכו והתרחקו. "תמיד היה לי חשוב לעמוד בזכות עצמי, להיות מספיק חזקה ויציבה כדי שלא משנה מה יקרה אוכל להיות לבד. גם אם חס וחלילה הייתי צריכה להתגרש שאהיה מספיק איתנה ויציבה לעמוד על שתי רגליים. לאורך כל הדרך הזוגיות רק הביאה אותי למקום הזה. קוקו דחף אותי ללמוד ולהתפתח. אנחנו קודם כל חברים וכשאנחנו עובדים ביחד אין חיבוקים ונשיקות, רק בלילה בבית אנחנו מדברים על מה שהיה היום במספרה. הזוגיות והאימהות שלי הפוכות ממה שראיתי בבית. יש לי תקשורת מושלמת עם הבנות שלי – רוי (18), אמה (14) וליאה (4.5)".

כשהעסק שגשג החליטה משפחת יפרח (חלי שמרה את ה"בר" כחלק משם נעוריה, "בורוכוביץ") להתפתח ולהקים סניף בעיר הגדולה, תל אביב. "שכרנו מקום בכיכר המדינה ושיפצנו מקום חדש במתחם ג'י. התחלנו פיילוט בימי שני ורביעי אבל התברר שנפלנו קורבן למשפחה עבריינית שיש לה קשר לעולם התחתון. הם עשו כל שיכלו כדי להוציא אותנו משם, כולל סחיטה ואיומים, וימ"ר והמשטרה היו מעורבים. הייתי יורדת לאוטו ופוחדת להתניע אותו. השקענו בעסק החדש את כל החסכונות שלנו, מאות אלפי שקלים, ונקלענו בעל כורחנו למלחמה. קוקו עבר התמוטטות עצבים שנגמרה בבית חולים והיה מנוטרל מעבודה לכמה חודשים. אמרתי כפרה על הכסף, העיקר הבריאות. ויתרנו על העסקים בעפולה ובתל אביב והתחלתי לקבל את הלקוחות הנאמנות שלנו בבית. אני טובה בניהול משברים. אין אצלי מצב להתפרק, אני סלע איתן".

לאחר שנה חלי שכרה מקום חדש בעפולה, שיפצה אותו, פתחה תיק במס הכנסה על שמה והתחילה לעבוד. "קוקו ישב איתי בבית ולימד אותי לגזור שיער. הוא היה המורה הפרטי שלי – צייר, סירק והראה לי את התנועות. במשך כמה חודשים החזקתי את הכול לבד וקוקו היה בבית בשביל הבנות".

עשר שנים אחרי הדרמה ההיא, פתחה חלי בנובמבר האחרון את המספרה שלה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, שבה היא עובדת בימי שני ורביעי. "ההחלטה התבשלה אצלי בשנה האחרונה בעקבות ביקוש של לקוחות שגרות במרכז והיו מגיעות במיוחד אליי לצפון. זאת הזדמנות להודות מעומק ליבי לכל הלקוחות המדהימות שלי. תודה שבחרתן בי והמלצתם עליי בפלטפורמה החדשנית של GLAMZ. זה לא מובן מאליו ובהחלט גורם לי להבין שאני בדרך הנכונה".

מה עם החלום שלך להיות פסיכולוגית?
"בינתיים אני פסיכולוגית דרך הראשים של הלקוחות שלי", צוחקת חלי. "כשאת נוגעת ללקוחות בשיער את חייבת להיות עדינה וקשובה אליהן. צריך אישיות מכילה כדי לעבוד במקצוע הזה ולהקשיב לאנשים מהבוקר עד הערב, זה דורש ערימות של סבלנות והימצאות במצב תמידי של נתינה וכל זאת בנוסף לשעות רבות של עבודה. רוב הנשים לא שורדות את התחום כי הן מתקשות לשלב בו חיי משפחה".

אז איך את עושה את זה?
"אני אומנם עובדת המון שעות ופיזית לא בבית אבל אני נוכחת מאה אחוז בחיי הבנות. הן באות אליי ומספרות לי הכול. אנחנו בית שמדבר. הן סופגות את העצמאות שלי. הן יודעות שחשוב שתמיד לא יהיו תלויות באף אחד ושתמיד יהיה להן כסף בכיס".