לרגל צבע טרי: כשהאמנות יוצאת מהגלריה

לרגל צבע טרי, האירוע השנתי לאמנות ולעיצוב, נדמה שאחת השאלות המעניינות ביותר שעולות שוב ושוב היא היכן עובר הגבול בין אמנות לעיצוב. האם יצירת אמנות חייבת להיות תלויה על קיר? האם פסל חייב לעמוד על במה? או שאולי האמנות כבר מזמן עזבה את הגלריות ונכנסה אל תוך הבתים שלנו?

בשנים האחרונות אנחנו עדים לטשטוש הולך וגובר בין שני העולמות. אם בעבר נהוג היה להבחין באופן ברור בין אמנות לבין עיצוב – כאשר האמנות נועדה לעורר מחשבה ורגש, והעיצוב נועד לשרת צורך פונקציונלי – הרי שכיום הגבולות הפכו גמישים הרבה יותר. מעצבים יוצרים פריטים בעלי ערך אמנותי מובהק, ואמנים רבים שואבים השראה מעולמות החומר, האדריכלות והעיצוב.

התוצאה היא בית שבו כמעט כל אלמנט יכול להפוך ליצירה בפני עצמה. הבית המודרני כבר אינו מורכב רק מרהיטים ומאביזרים שממלאים פונקציה. הוא בנוי משכבות של חומר, צבע, אור, טקסטורה וקומפוזיציה. בדיוק כפי שאמן בונה יצירה, כך גם מעצב פנים בונה חלל. לכל בחירה יש משמעות, לכל חומר יש תפקיד, ולכל פריט יש השפעה על התחושה שהחלל מייצר.

"גישה עיצובית עכשווית רואה בשטיח הרבה יותר מפריט פונקציונלי," אומר גדי כרמל, מעצב הבית של RUGS&CO. "השטיח הוא פלטפורמה ליצירה. באמצעות צבע, טקסטורה, חומר ודוגמה אפשר לייצר רגש, תנועה ועומק בדיוק כפי שעושה יצירת אמנות. לא פעם אנחנו רואים שהשטיח הוא האלמנט שמכתיב את כל השפה העיצובית של החלל."

לדבריו, ההשראות שמניעות כיום את עולם השטיחים מגיעות ישירות מעולמות האמנות. "אנחנו עובדים עם קומפוזיציות מופשטות, עם שכבות צבע, עם טקסטורות מורכבות ועם משחקים של חומר. יש שטיחים שנראים כמו ציור מופשט שנפרש על הרצפה ואפילו על הקיר. הם לא רק משלימים את החלל – הם מספרים את הסיפור שלו."

גם עולם הסניטריה עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. מה שפעם היה נתפס כאזור טכני ופונקציונלי בלבד, הפך לחלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית של הבית. "אנשים כבר לא בוחרים פריטי סניטריה רק מתוך שיקולים פונקציונליים," מסבירה ליאת אלקבץ, מנהלת השיווק של קבוצת נגב. "חדר הרחצה הפך לאחד החללים המעוצבים ביותר בבית, ולכן הבחירה בכיור, בברז או באמבטיה נעשית מתוך הסתכלות כוללת על החלל ועל החוויה שהוא מייצר."

לדבריה, ההשפעות האמנותיות ניכרות היטב במוצרים עצמם. "אנחנו רואים מעבר לצורות אורגניות, לקווים פיסוליים ולחומריות עשירה. יש היום כיורים וברזים שמתפקדים ממש כמו אובייקטים אמנותיים. הם מושכים את העין, יוצרים עניין ומוסיפים אופי לחלל, בדיוק כפי שפסל היה עושה."

התאורה היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לחיבור שבין אמנות לעיצוב. מצד אחד מדובר באלמנט פונקציונלי לחלוטין, ומצד שני היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר ליצירת אווירה ורגש. "תאורה היא חומר לכל דבר," אומרת קרן סלינקוב, מנהלת השיווק של לייט אין. "האור משפיע על האופן שבו אנחנו חווים צבעים, טקסטורות וחללים. מעבר לכך, גופי התאורה עצמם הפכו בשנים האחרונות לפריטי אמנות של ממש."

לדבריה, מעצבים ואדריכלים בוחרים כיום גופי תאורה באותה תשומת לב שבה בוחרים יצירה מרכזית לסלון. "יש גופים שנראים כמו פסלים מרחפים, יש כאלה שנראים כמו קומפוזיציות של זכוכית או מתכת, ויש כאלה שיוצרים נוכחות חזקה גם כשהם כבויים. הם לא רק מאירים את החלל – הם מגדירים אותו."

החיבור בין אמנות לעיצוב אינו מסתכם בפריט כזה או אחר. הוא נוגע לאופן שבו אנו תופסים את הבית כולו. אם בעבר נהוג היה לתלות יצירת אמנות בסוף תהליך העיצוב, הרי שכיום האמנות היא חלק בלתי נפרד מהתכנון עצמו.

מעצבים רבים בוחרים להתחיל את תהליך התכנון מתוך השראה שמגיעה דווקא מעולם האמנות – ציור, פסל, חומר או יצירה מסוימת. פלטת הצבעים, בחירת החומרים והקומפוזיציה של החלל כולו נבנות לעיתים מתוך אותה השראה.

במובן הזה, הבית הפך לגלריה אישית. לא גלריה במובן הרשמי והמוזיאלי, אלא מרחב שמספר את הסיפור של מי שחי בו. השטיח, גוף התאורה, פריטי הסניטריה, הריהוט והאמנות שעל הקירות פועלים יחד כיצירה אחת שלמה.

אולי זו אחת הסיבות לכך שצבע טרי מצליח לעורר עניין רב כל כך מדי שנה. הוא משקף מציאות שבה האמנות כבר אינה מתקיימת בנפרד מהחיים, אלא שזורה בהם באופן טבעי. היא נמצאת ביצירה שעל הקיר, אבל גם בחומר שמתחת לרגליים, באור שמאיר את החלל ובפרטים הקטנים שהופכים בית למקום בעל אופי, רגש ומשמעות.