כשהבית הוא התחלה חדשה
מזיכרונות מלונדון, קנדה ואוסטרליה – אל סלון בישראל: כך נראים הבתים שבהם מתחילים מחדש
רבות דובר בשנים האחרונות על גלי העלייה לישראל, ובמיוחד בתקופה האחרונה – על רקע המצב הביטחוני המורכב והתגברות גילויי האנטישמיות ברחבי העולם – נראה כי התופעה רק מתעצמת. יותר ויותר משפחות בוחרות לעשות את הצעד ולהתחיל כאן פרק חדש. רגע לפני יום העצמאות, זו הזדמנות להציץ אל תוך הבתים של העולים החדשים, להבין את תהליכי העבודה הייחודיים מולם, ולגלות כיצד נראים הבתים שהם בונים לעצמם בישראל – כאלה שמצליחים לשלב בין זיכרונות והרגלים מהעבר לבין מציאות חיים חדשה, מקומית ועכשווית.
"עבור רבות מהמשפחות, הבית הוא הרבה יותר מנכס נדל״ני – הוא עוגן, מקום שמייצר תחושת שייכות וביטחון במדינה חדשה. לצד הרצון להיטמע בסביבה המקומית, קיים גם צורך עמוק לשמר זהות, זיכרונות וסגנון חיים שהתגבש לאורך שנים מעבר לים. התוצאה היא בתים בעלי שפה ייחודית, המשלבים בין השראות בינלאומיות לבין התאמה מדויקת לאקלים, לאור ולתרבות הישראלית" מסביר האדריכל בועז שניר.
האדריכלית שירה דרומי ממשרד “בזלת אדריכלים”, משתפת: “עבודה עם משפחות שעושות עלייה היא תמיד תהליך מאוד אישי ומרגש, כי הבית עבורן הוא חלק מתהליך ההשתקעות והבניית החיים החדשים בארץ. הן מגיעות עם תרבות אירוח מאוד ברורה, הרגלים שונים וסגנון חיים שמושפע מהמדינה ממנה הגיעו, ואנחנו נדרשות לתרגם את זה לשפה שמתאימה למציאות הישראלית. גם בחירת הלוקיישן היא חלק מהותי מהתהליך – לרוב מדובר במשפחות שמחפשות סביבה קהילתית חזקה, קרבה למוסדות חינוך, תחושת ביטחון ואיכות חיים".
דרומי מסבירה "בפרויקט שעשינו למשפחה אוסטרלית שעלתה ארצה הבחירה ברעננה הייתה מאוד טבעית – עיר שמציעה שילוב של קהילה, נוחות וחיים משפחתיים, והיא מושכת אליה לא מעט עולים חדשים. המשפחה הביאה איתה מאוסטרליה את תחושת המרחב, הפתיחות והחיבור החזק בין פנים לחוץ, יחד עם דגש משמעותי מאוד על אירוח – במיוחד סביב שבתות וחגים. זה הוביל אותנו לתכנן סלון גדול במיוחד, מטבח שהוא ממש לב הבית, ושולחן אוכל שמאפשר התכנסות רחבה ומשפחתית. בסופו של דבר, המטרה הייתה לייצר בית שמרגיש להם טבעי מהיום הראשון – כזה שמשלב בין האופי והערכים שהם הביאו איתם מאוסטרליה לבין החיים החדשים שהם בונים כאן בישראל”.
"הבתים של העולים החדשים נבדלים לא פעם מהסטנדרט המקומי – לאו דווקא בגודל, אלא בגישה. דגש על חללים פתוחים, חיבור חזק בין פנים לחוץ, מטבחים רחבי ידיים, ותכנון שמאפשר אירוח רחב ומשפחתי הם חלק בלתי נפרד מהתפיסה. לצד זאת, ניכרת השקעה רבה בפרטים, בחומריות ובתחושת חמימות, מתוך רצון לייצר בית שאינו רק מרשים – אלא גם נעים, עוטף ומוכר, אומר שניר. לדבריו "תושבי החוץ מגיעים עם זיכרונות, הרגלים וסגנון חיים. בפרוייקט שתכננתי לתושבי חוץ מקנדה שילבתי מאפיינים קנדיים כמו שימוש בעץ, חללים מרווחים ואווירה ביתית מאוד – ותרגמתי את כל אלו לשפה שמתאימה לאור, לאקלים ולחיים בישראל".
"גם תהליך העבודה עצמו ייחודי, כי חלק גדול ממנו מתנהל כשהלקוחות עדיין בחו״ל, דרך שיחות זום, הדמיות וליווי צמוד בכל שלב. זה דורש רמת דיוק גבוהה מאוד ואמון מלא בין הצדדים”.
לצד העולים החדשים, ישנה גם תופעה רחבה של תושבי חוץ המחזיקים נכסים בישראל – לעיתים כדירות נופש ובהמשך כבתים קבועים. המעצב אריק בן שמחון מתאר את המפגש בין עולמות: “עיצוב עבור תושבי חוץ הוא תמיד מפגש בין עולמות. הרבה מהם מביאים איתם טעם בינלאומי והרגלי מגורים שמגיעים מערים כמו ניו־יורק, לונדון או פריז, אבל כשהם בונים בית בישראל הם גם מחפשים את האותנטיות המקומית. לכן הריהוט והחללים צריכים לשלב בין אלגנטיות בינלאומית לבין חומריות ואווירה ישראלית יותר. לא פעם מדובר בדירות נופש שמתחילות כבית לחגים ולחופשות, אבל עם הזמן הופכות לדירות קבע – ולכן חשוב שהעיצוב יהיה על־זמני, איכותי ונוח לחיים לאורך זמן.”
כך, בין אוסטרליה, קנדה, אירופה או ארצות הברית – הבתים של העולים החדשים ותושבי החוץ בישראל מספרים סיפור של מעבר, של זהות ושל התחלה. הם אינם מוותרים על מה שהיה, אלא בוחרים לשלב אותו בתוך מציאות חדשה, וליצור מרחב מגורים שמרגיש גם בינלאומי וגם מקומי. רגע לפני יום העצמאות, נדמה כי אין דרך מדויקת יותר לבטא את החיבור הזה – בין עבר, הווה ועתיד – מאשר דרך הבית.
