מקודם

גלגולה של מנהלת 

צילום: יח"צ
צילום: יח"צ

אישה צעירה (בת 37) בריאה ונמרצת נכנסת למשרד. לכאורה, עוד יום שגרתי עומד לפני. בחדר הישיבות ממתינה מועמדת לראיון עבודה. אני מתחילה. הדופק שלי מתחיל להשתולל תוך דקות עם קוצר נשימה, החדר מסתחרר סביבי. איכשהו מצליחה לקום, יוצאת מהחדר ומאבדת את ההכרה. שעה אח"כ אני בתל השומר. סניטר משכיב אותי על מיטה ומטיס אותי לטיפול נמרץ לב, מסתבר שאני על סף דום לב! 

88 שיתופים | 132 צפיות

נעים מאוד וסליחה על הדרמה: אני דפנה ברוקס, בת 54 מייסדת שותפה בחברת ברוקס-קרת, מאמנת  זוגית, מנחת ימימה ומנחת סדנאות להתפתחות אישית.

ברוקס-קרת הוא מפעל חיים שאני מאוד גאה בו. חברה שהקמתי יחד עם אורן ברוקס בן זוגי וגיל קרת, לפני קרוב ל-30 שנה אשר העניקה ומעניקה שירותי ניהול כספים בישראל וארה"ב במיקור חוץ לאלפי חברות סטארט-אפ והייטק. במהלך השנים ליווינו מאות חברות לאקזיטים, מיזוגים ורכישות משמעותיות שתרמו רבות לכלכלת המדינה. ואיך זה קשור לפתיח הדרמטי? הנה הסיפור שלי.

שלושת המייסדים של חברת ברוקס-קרת | צילום: יח"צ
שלושת המייסדים של חברת ברוקס-קרת | צילום: יח"צ

כיצד הפכתי ממנהלת ומייסדת חברה, למנטורית ומנחת קבוצות להתפתחות אישית? זה קרה תוך כדי תוך אימהות מאתגרת, זוגיות מורכבת, ניהול חברה תובענית ואתגרים נוספים שפגשתי בחיי. בגיל 28, בהיותי אם לשני פעוטות, עזבתי משרה נחשקת ברשות הנמלים והרכבות. סיימתי לימודים במסלול יועצי מס. חברתי לאורן בן זוגי וגיל קרת וייסדנו את ברוקס-קרת, המונה כיום כ-200 אנשי מקצוע מתחום ניהול הכספים, מתוכם 85% נשים. 

בלי שום ניסיון בחשבונאות או ידע בניהול, התחלתי ללמוד עולם זר לי והקמתי את מחלקת הנהלת חשבונות ושכר. ברוקס-קרת גדלה מפה לאוזן והידיים שלי התמלאו בעבודה ועשייה רבה. כיום ברוקס-קרת נחשבת לחברה המובילה בישראל בתחומה.

השנים חלפו, המשפחה התרחבה ואני פגשתי לראשונה הורות מאתגרת מהסוג שלא הכרתי. כמו כל דבר שאני פוגשת בחיים באותה תקופה, אני מתפקדת כמו טיל מונחה. מג'נגלת בשתי החזיתות, מנסה במאמצים כבירים, להעניק את מלוא תשומת הלב הנדרשת ממני, בבית ובחברה. 

והנה, עשור אחרי, אני מוצאת את עצמי בטיפול נמרץ לב. מחוברת למיליון מכשירים. לא מבינה בשום צורה איך כל הסיפור הזה קשור אלי.  אחרי שמונה ימים אני משתחררת עם מנוי ל"נטלי" וכדורים להסדרת קצב הלב. אני מבינה שהיקום שולח לי מסר: אם את ממשיכה בדרך הזו, הכתובת על הקיר! 

בנקודת זמן הזאת, מתחילה למעשה הדרך הרוחנית  שלי. אני מתקשרת לחברה שלי מאיזור מגוריי, שכבר שנים מנסה לשכנע אותי להצטרף ללימודי ימימה (לימוד רוחני לפיתוח חשיבה הכרתית).  מהר מאוד אני מבינה שאני ב- Doing היסטרי, כמעט לא אנושי. אני יוצאת למסע ארוך ומרתק  בו אני פוגשת את עצמי לראשונה. 

אני מתחילה להיות ערה לנשמה שלי, לצרכים שלי, למה שעובר עלי בגוף ובנפש

בשלב הזה אני מבינה שהדפנה ההיא, זו שעושה בלי הפסקה, חייבת ללמוד לעצור.  משהו בקצב החיים שלי מתחיל לרדת. אני מנסה להקשיב לימימה שאומרת:  'תהיי נוכחת על מקומך'. חודש אחרי,  אני זורקת את הכדורים לפח ואחרי חודשיים אני מעזה ומבטלת את המנוי ל"נטלי".  

השנים חולפות, וההורות הופכת ליותר מאתגרת. במקביל, העוגן שלי – הזוגיות שלנו, מתחילה לרעוד. אורן, שלצד ההתמודדות בבית, מאבד את שני ההורים שלו,  מגלה את היהדות  ושואב ממנה המון כוחות. באיזה שלב הוא מתחיל תהליך של חזרה בתשובה. אני מרגישה שאני מאבדת את זה.

בתקופה ההיא אני כבר תלמידת ימימה ותיקה. מבינה שרק העמקה רוחנית תראה לי את הדרך. אני מתחילה מסלול ארוך של לימודי מאמנים, ליווי זוגות ומשם ממשיכה ללימודי הנחיית קבוצות. ואני מבינה מה אני רוצה לעשות כשאהיה 'גדולה'.  הנשמה שלי רוצה לעזוב את משרת ניהול החברה, אבל אני מתורגלת בלהחניק אותה. מחזיקה בתפיסה אשלייתית שאין לגיטימציה לפרוש מניהול חברה שאני הקמתי. מרגיש לי כמו אמא שנוטשת את ילדיה. 

חנוקה ומחויבת אני ממשיכה בשגרה

בסגר הראשון של הקורונה הנייד שלי מצלצל. על הקו המזכירה של הכירורג מספרת שהגיעו תוצאות הממוגרפיה ושהרופא מבקש שאבוא להמשך בירור. שעתיים אח"כ הרופא מבשר לי שנכנסתי לסטטיסטיקה, התגלה לי גוש סרטני בשד.   

הימים עוברים. אני מוצאת את עצמי במציאות תלושה משהו. עפה בין שני קטבים.   מחד- מתעוררת כל בוקר, יוצאת לריצה, עובדת, מנהלת, יוזמת, מקימה, נמרצת ומלאת חיים.   מנגד, יומן עמוס בדיקות:  ביופסיות, ממוגרפיות, א.ק.ג, צילום חזה, MRI, ומה לא? 

אני מבינה שאני בפרק חדש מאותה סדרה, מה שנקרא: Wake up call no. 2   

 ימימה אומרת: 'מפנימיותך תדעי מה טוב לך'  ואני מבינה שכבר מזמן לא טוב לי כי אני לא במקום הנכון לי.  אני עוד מבינה שאלוהים, בכבודו ובעצמו, עוד פעם התערב בסרט שלי ומבקש ממני שוב לעצור, אז אני עוצרת ומחליטה להקשיב לצו ליבי.

עוד עם התחבושות מהניתוח, אני קוראת לאורן וגיל לפגישה אצלנו במטבח ומודיעה להם רשמית שאני פורשת מניהול החברה. הם מנסים למצוא פתרונות יצירתיים. והנה, מגיע הרגע. באחת מההפוגות בסגרים אני מגיעה למשרד, אורזת 25 שנים בתוך קרטון ומפנה את מקומי לטובת סמנכ"ל מוכשר שגייסנו. 

את המתנות הנדירות שקיבלתי אני בוחרת להעביר הלאה

בתום הסגרים חזרתי לחברה, לתפקיד חדש שהמצאתי: אחראית על צמיחה אישית ועל היחסים בחברה.

צילום: יח"צ
צילום: יח"צ

מאז אני פועלת לקידום ההתפתחות האישית והמקצועית של עובדי ומנהלי החברה באמצעות ליווי אישי, מנטורינג קבוצתי וסדנאות הנהגה חווייתיות, שמאפשרות לעובדים לעבור תהליך התפתחות יוצא דופן אשר משפיע על כל מעגלי חייהם.  

בסדנאות, ובמנטורינג האנשים זוכים להעמיק את ההיכרות עם עצמם, להתחבר לקול הפנימי שבתוכם ולהתרחב מגבולות הגזרה של התודעה שלהם, במטרה להשתחרר מדפוסים ומניעות שלא משרתים אותם ולהגדיל את רמת החופש בחייהם. 

ומהמקום הזה, הקסם פשוט קורה.

ברוקס-קרת הוא מפעל חיים שאני מאוד גאה בו. מעצם היותה חברה המושתתת על חיבור, יושרה, אכפתיות וקולגיאליות נדירה. אורן, גיל ואני בשיתוף כלל ההנהלה  שלנו, השכלנו לבנות מודל נכון ולנהל את החברה עם צביון משפחתי ואנושי המאמינה בערבות הדדית, לצד מקצועיות, אחריות אישית ושקיפות. ערכים אשר מעניקים לכל אחד מאיתנו תחושת שייכות, מוגנות וביטחון יוצא דופן. ערכים אשר עוברים לכלל העובדים ויוצאים החוצה ללקוחות. ניהול מהלב!

אני מזמינה אתכן.ם להאזין לפודקסט שבו אני משתפת בסיפור שלי ובניהול המיוחד של החברה "סטארטר – יזמים מתניעים סטארטאפים".
>> לינק לפודקסט
>> לינק לאתר ברוקס-קרת: brooks-kert.co.il