אפקט הוואו: השינויים הקטנים שיקפיצו את הבית בחגים ובכלל

ראש השנה כבר מאחורינו, אבל תקופת החגים ממש לא הסתיימה. לפנינו עוד ימים של התכנסות, אירוח, ארוחות משפחתיות והרבה שעות שבהן הבית חוזר להיות מרכז ההתרחשות. דווקא עכשיו, אחרי שכבר אירחנו והתארחנו, קל יותר להסתכל סביב ולזהות מה עובד, מה קצת פחות ואילו פינות בבית זקוקות לרענון. החדשות הטובות הן שלא צריך להיכנס לשיפוץ, להוציא סכומים גדולים או לחיות בתוך אבק. לפעמים כמה שינויים קטנים ומדויקים מספיקים כדי לגרום לבית להיראות ולהרגיש אחרת לגמרי.

"לפני שרצים לקנות, כדאי להסתכל מחדש על מה שכבר קיים", אומרת מעצבת הפנים ליאת זליג. "לפעמים הזזה של כורסה, שינוי במיקום הספה או שולחן הצד, הוצאה של פריטים שיוצרים עומס או אפילו העברה של פריט מחדר אחד לאחר יכולים לשנות את החלל בצורה מפתיעה. אנחנו מתרגלים לראות את הבית באותה קומפוזיציה, וברגע שמשנים אותה – גם הדברים שכבר היו שם מקבלים חיים חדשים".

תקופת החגים היא גם הזדמנות טובה לבחון את הבית דרך האופן שבו אנחנו באמת משתמשים בו. אחרי ארוחת חג אחת או שתיים כבר אפשר להבין איפה נוצרת צפיפות, האם המעברים סביב שולחן האוכל נוחים, האם חסרים מקומות ישיבה ואיך הסלון ופינת האוכל מתפקדים כשמספר האנשים בבית גדל.

"אם שולחן האוכל נפתח רק כשמארחים, כדאי לפתוח אותו מראש ולבדוק מה קורה סביבו", מוסיפה זליג. "לפעמים שינוי קטן במיקום של כורסה או שולחן צד משחרר מעבר ומשנה לחלוטין את ההתנהלות. אני מעדיפה לבחור שניים או שלושה מוקדים בבית ולעבוד עליהם במקום לנסות לשנות הכול. זה יכול להיות אזור הכניסה, פינת האוכל והסלון. אגרטל גדול, שינוי בהעמדה או פריט אחד משמעותי יכולים לעשות הרבה יותר מעשרה אביזרים קטנים".

ואם רוצים שינוי שנוכח מיד בחלל, כדאי לפעמים להתחיל דווקא מהרצפה. "אני אוהב להתייחס לשטיח כאל יצירת אמנות ולא כאל אביזר שמגיע בסוף כדי להשלים את החדר", אומר גדי כרמל, מעצב הבית של Rugs&Co. "שטיח טוב יכול להיות היצירה שסביבה החלל כולו מתארגן. צבע, טקסטורה, דוגמה וקנה מידה יכולים לשנות לחלוטין את התחושה בחדר גם כשהספה, השולחן והכורסאות נשארים בדיוק במקומם".

לדברי כרמל, דווקא פריט אחד בעל נוכחות יכול לייצר את אפקט הוואו שמחפשים, בלי להחליף את כל תכולת החדר. "אנחנו רגילים לחשוב על אמנות כמשהו שתולים על הקיר, אבל אין שום סיבה שהיצירה המרכזית בחלל לא תהיה דווקא על הרצפה. שטיח יכול להכניס צבע ואופי, לחבר בין הרהיטים ולתת לכל מה שכבר נמצא בחדר מסגרת חדשה. לפעמים פורסים שטיח חדש ופתאום כל החלל נראה אחרת".

ומהרצפה עוברים למעטפת. אחד האלמנטים שמשפיעים באופן כמעט מיידי על התחושה בבית הוא דווקא זה שלעיתים משאירים לסוף – הווילונות. "וילון הוא הרבה מעבר לפתרון הצללה או לפריט פונקציונלי", אומרת אלה שלומוב מ־ELLA DECOR,  המתמחה בטקסטיל לבית. "הוא עוטף את החלל, מרכך את הקווים שלו ומכניס תחושה של חמימות ואינטימיות. מבחינתי, בית עם וילונות הוא בית מולבש. גם בחלל שכבר יש בו את כל הרהיטים הנכונים, ברגע שמוסיפים את שכבת הטקסטיל הזו פתאום הכול מתחבר".

הווילונות מקבלים משמעות נוספת בתקופה שבה הבית מארח יותר אנשים. הם מרככים את המפתחים הגדולים, יוצרים רקע לסלון ולפינת האוכל ומכניסים לחלל תחושה עוטפת יותר. "וילונות מהרצפה ועד התקרה יכולים גם להדגיש את גובה החלל ולתת לו מראה שלם ומוקפד", מוסיפה שלומוב. " בד בהיר, טבעי ונשפך הוא זה שעושה את ההבדל. אנשים לא תמיד יודעים להסביר מה השתנה בחדר, אבל הם מרגישים מיד שהוא נעים ומזמין יותר".

למי שמחפש עוד שינוי מבלי להיכנס לעבודות מורכבות, שלומוב מציעה להפנות את תשומת הלב גם אל הקירות. "טפט על קיר אחד יכול לעשות המון. זה יכול להיות הקיר שמאחורי פינת האוכל, קיר מרכזי בסלון, המבואה או אפילו אזור קטן במסדרון. הטפט מכניס צבע, טקסטורה ועומק ויכול להיות מאוד שקט או להפוך לאמירה עיצובית בפני עצמה. החיבור בין טפט לטקסטיל מאפשר למעשה להלביש את החלל בלי לשנות את התכנון שלו".

גם אזור הכניסה לבית ראוי לתשומת לב, במיוחד בתקופה שבה הדלת נפתחת שוב ושוב בפני אורחים. "זה המקום הראשון שפוגשים כשנכנסים הביתה, אבל ביומיום הוא נוטה להפוך לתחנת מעבר עמוסה בתיקים, מפתחות, נעליים ודואר", אומרת זליג. "דווקא כאן שינוי קטן עובד מצוין. לפנות את העומס, להשאיר על הקונסולה פריט אחד או שניים, להוסיף מראה, עציץ או אגרטל – וכבר מהרגע שבו פותחים את הדלת הבית מרגיש מסודר ומזמין יותר".

"בית לא בהכרח מרגיש חדש כשמוסיפים לו עוד ועוד דברים", מסכמת זליג. "לפעמים הוא מרגיש חדש דווקא כשמדייקים אותו. בתקופה שבה אנחנו רוצים שהבית יהיה נעים, מוכן לאירוח ובעיקר מקום שטוב להתכנס בו, המטרה היא לא להגיע לחג מותשים מפרויקט שלא נגמר. לפעמים מספיק להסתכל על מה שכבר יש לנו בעיניים חדשות".