שתי אחיות, מותג מיוחד אחד: הסיפור של סטלה אנד לורי

יש מותגים שנולדים מתוך אסטרטגיה עסקית, ויש כאלה שנולדים מתוך חיבור אנושי. “סטלה אנד לורי”, מותג האופנה של האחיות ורד בלנק גריזים וזוהר בלנק קמה, שייך בבירור לסוג השני. בימים שבהם המציאות המקומית רחוקה מלהיות יציבה, המלחמה הדרמטית שמלווה את החיים כאן, לצד שנים של אי־ודאות, הן ממשיכות לעשות את מה שעשו תמיד: ליצור, לייצר כאן, ולהישאר נאמנות לשפה העיצובית שלהן. בעולם האופנה, בדרך כלל רואים חלוקת תפקידים ברורה, אבל כשפגשתי ורד בלנק גריזים וזוהר בלנק קמה – הצמד מאחורי ״סטלה אנד לורי״, הבנתי שאני עדה לסימביוזה יצירתית נדירה. שתי אחיות, שתי מעצבות, שפשוט משחקות ‘פינג-פונג’ של רעיונות.

אז איך באמת נולד אצלכן דגם חדש?
זוהר : “זה קורה לרוב תוך כדי שיחה. הטריגר או ההשראה יכולים להיות כל דבר שהוא, בד מיוחד, מקום שביקרנו, בגד מהילדות – זה אולי נשמע קלישאה אבל באמת כל דבר יכול להיות זרע – משם הכל מתחיל ונגמר בתקשורת אין סופית בינינו וסיעור מוחות בלתי פוסק שמוביל לשולחן התדמיתנות, הוצאת דגם והיישר לשולחן הגזירה והמתפרה."

מה מרגש אתכן בתהליך הזה?
ורד: “זה שאנחנו משלימות זו את זו. אחת מתחילה עם רעיון, השנייה מוסיפה לו זווית חדשה. כך כל פריט הוא באמת שילוב של שתינו. הביחד הוא הכוח והמנוע שלנו."

רוב המעצבים בישראל כבר מזמן הוציאו את הייצור החוצה, השוק המקומי קטן. איך אתן ממשיכות?
ורד: “אנחנו כבר 15 שנה מעצבות ומייצרות מא’ ועד ת’ כאן בישראל וזה נדיר. מהג’ינסים, דרך התיקים והנעליים, ועד הבגדים.”

למה זה כל כך חשוב לכן?
זוהר: “קודם כול, אנחנו ציוניות במובן הקלאסי של המילה. חשוב לנו ליצור ולתרום לכלכלה המקומית. בנוסף, אנחנו אוהבות להיות קרובות לתהליך. כשהייצור לידינו, ממש בסטודיו או ברחוב הסמוך, אנחנו חלק אינטגרלי מכל שלב. מעבר לזה אנחנו אוהבות ומעריכות עבודת יד, ייצור בוטיקי ועשייה מקומית מחוברת לכאן ועכשיו."

אז איך אתן שורדות, בהתחשב בכל התקופות המטלטלות – ממבצעים, דרך קורונה, ועד ה-7 באוקטובר והמלחמה שאחריו ועכשיו בכלל …
ורד: “זה אף פעם לא פשוט. בכל פעם שמנסים להרים את הראש יש מכה נוספת. להיות עצמאי בישראל זה קשה על גבול הבלתי אפשרי. אנחנו שואבות כוחות מהקהילה שלנו, מהלקוחות הנאמנות, ומהאמונה שיש משמעות בליצור כאן, גם ברגעים קשים. מצד שני , אנחנו גמישות, ומתאימות את הקולקציות ואת עצמנו למצב הקיים, שומרות על קשר אישי, ונאחזות ביתרונות הייצור המקומי וחוסר התלות בקשר עם מדינות מעבר לים, במשלוחים ואספקה. אנחנו גם כל הזמן חושבות איך לעצב פריטים רלוונטיים לתקופה. במהלך המלחמה, למשל, גייסנו את היכולות היצירתיות ואת יכולות הייצור שלנו ובזכות זה שאנחנו מייצרות כאן, הצלחנו במהירות לייצר חולצות, שההכנסות מהן הועברו כתרומה .כך אנחנו משלבות את העשייה שלנו גם בתמיכה, וגם בהתאמה למציאות המשתנה."

מי הן בעצם הלקוחות שלכן?
זוהר: “אנחנו מרגישות שבנינו ממש קהילה. אלו נשים שמחפשות פריטים באיכות מעולה ובעיצוב ייחודי, נשים שאוהבות לשמור על הייחוד שלהן. הן מעריכות את הייצור המקומי, והערכים שלנו מדברים אליהן. אנחנו רואות שיש להן כל כך הרבה במשותף, וזה באמת מרגש להרגיש חלק מהדבר הזה."

איך אתן חושבות שהסגנון שלכן השתנה לאורך השנים?
ורד: “הדבר שאנחנו הכי נאמנות לו הוא הטעם שלנו. מיום הראשון, תמיד אומרים שרואים את החתימה המזוהה שלנו. לא משנה אם זה פריט צמוד או רחוק מהגוף, קצר או ארוך, תיק או בגד. הכי חשוב לנו להיות קשובות לטעם ולסגנון שלנו, ולא להיכנע לטרנדים שלא מדברים אלינו. מצד שני, אנחנו גם יודעות להשתנות, להתפתח, ולהתאים את עצמנו לרוח ולתקופה."

עשיתן שינוי כיוון משמעותי. זוהר עם תואר שני במנהל עסקים, וֶרֶד עם אדריכלות. ספרו לנו איך החלטתן על זה.
זוהר : “כן, בחופשת הלידה הראשונה שלי, לפני 16 שנה, החלטנו לצאת להרפתקה משותפת. הלכנו ללמוד עיצוב תיקים, וכבר בימים הראשונים התחלנו לעצב ולהקים את המותג. סיימנו את הקורס עם קולקציה שלמה, וזה היה מרגש. לקח זמן עד שהעזנו לקרוא לעצמנו מעצבות. בהתחלה זה היה תיקים, ואז התחלנו לעצב בגדים. כששאלו עליהם, הבנו שיש כאן משהו. זה היה תהליך מלא תשוקה, וזה הפך לדרך שלנו."

מה הייתן עושות אם לא הייתן מעצבות אופנה?
ורד: “אנחנו יודעות שני דברים. אחד, שגם אם לא היינו מעצבות אופנה, היינו עושות משהו, אבל ביחד. והשני, שזה כנראה היה קשור לעיצוב וללייף סטייל. אנחנו נוגעות בתחומים האלה גם בייעוץ וגם בטיולים בחו”ל. תמיד זה עיצוב, תמיד זה לייף-סטייל, ותמיד זה יחד."

בין שגרת הסטודיו לבין המציאות שמסביב, נראה שהחיבור בין השתיים הוא מה שמחזיק את המותג לאורך השנים: עבודה משותפת, ייצור מקומי, וקהילה של נשים שבוחרות בו שוב ושוב. לפעמים, דווקא בתקופות הכי מורכבות, מתברר עד כמה יצירה יכולה להיות גם עוגן.